מהמס על הווטסאפ בלבנון ועד מחירי התחב"צ בצ'ילה: מה אפשר ללמוד מהמחאות החברתיות השבוע בעולם

שורה של גזירות כלכליות הוציאו המוני מפגינים לרחובות ביומיים האחרונים, מצ'ילה ועד לבנון מחו רבים על המצב הכלכלי והצליחו לסכל חלק מהצעדים הצפויים של הממשלות • איך התגלגל המס על הווטסאפ בלבנון לצעדי שקיפות מרחיקי לכת על ההון הציבורי, ומה אפשר ללמוד מצ'ילה על מחירי תחבורה ציבורית ועל פנסיה

מפגינים בלבנון / צילום: רויטרס
מפגינים בלבנון / צילום: רויטרס

הצעד המרחיק לכת שלא יעבוד בישראל

ההערכות לפיהן שישית מאוכלוסיית לבנון - כמיליון בני אדם - השתתפה בהפגנות מחאה שהניצוץ שהצית אותן היה מס על שיחות בווטסאפ, מעידות על עומק השבר בין האוכלוסייה לבין השלטון ועל הצורך בהרבה יותר מאשר תוכנית כלכלית חלקית, כפי שהציג ראש הממשלה חרירי. התוכנית הוצגה אתמול לאחר ישיבת הממשלה שבה היא אושרה, אבל המפגינים - שרבים מהם נמצאים ברחובות כבר שישה ימים - מסרבים לקבלה ודורשים שינוי מהותי יותר. בין היתר, התפטרות של הפוליטיקאים הבכירים במדינה ומינויה של ממשלה חדשה שלא על בסיס החלוקה המסורתית של התפקידים.

View this post on Instagram

Saadita habibte the time has come.

A post shared by 𝙃𝙖𝙨𝙖𝙣 (@hasanjaberrr) on

אחת מהטענות המרכזיות כלפי השלטון היא שחיתות אישית של הפוליטיקאים, - ואחת מהדרישות המרכזיות של המפגינים היא שינוי הצהרות ההון וחשיפת חשבונותיהם של הפוליטיקאים. חרירי, בין השאר כדי לענות על הדרישות בתחום הזה, הודיע כי תוכניתו הנוכחית כוללת גם העלאת מס על רווחי ההון של החברות, כולל על הבנקים ועל יחידים, לגובה של 20%. המיסוי הזה נועד לכסות גם על הגירעון התקציבי העצום ועל החוב הלאומי של לבנון שתפח לכמעט 100 מיליארד דולר. אחד הסיפורים שהעלו את חמתם של המפגינים קשור לדיווח ב"ניו יורק טיימס" בחודש האחרון לפיו חרירי העביר מיליוני דולרים לחשבון הבנק של דוגמנית בת 20 בדרום אפריקה, עימה הוא ככל הנראה ניהל רומן, חרירי הכחיש את הדיווח, ובתוכניתו הנוכחית לא נענה לדרישה לחשוף את החשבונות, אלא הבטיח כי תוקם רשות למלחמה בשחיתות שתוכל לחקור כל אחד וכי אף פוליטיקאי לא יהיה חסין בפניה.

אורך הנשימה של המפגינים יקבע אם עוד דרישות שלהם, לרבות השקיפות של הצהרות ההון של הפוליטיקאים יתקבלו. אבל התסריט הבעייתי יותר הוא שאם תימשך המחאה, חרירי וממשלתו יתפטרו והמדינה תיגרר לכאוס פוליטי. יש מי שמציע כי הרמטכ"ל ג'וזף עאון שזוכה לפופולריות יקח על עצמו את תפקיד ראש הממשלה הזמני ויקים ממשלת חירום. אגב, הסיבות למחאה הן כלכליות נטו, אבל הפתרונות פוליטיים. למעשה, ממשלות לבנון משותקות בעשור האחרון דווקא בשל הקואליציה הרחבה המכילה מקבץ רחב של מפלגות. כמו כן, הבנקים הגדולים, חברות הביטוח והפיננסיים מקושרים למוסלמים הסונים ולנוצרים והם נחשבים למגזר השמן ובעל הפריבילגיות הגדולות ביותר. הדבר מאפשר למגזר הזה טווח פעולה רחב, כמו למשל פתיחת חשבונות אנונימיים המהווים מקלטי מס לעשירי לבנון, כשמנגד המיסוי על רווחי ההון נמוך במיוחד - 7% בלבד.

המודל הצ'יליאני שבישראל אהבו לאמץ

מזה כשבוע מתחוללת בצ'ילה מחאת ענק המשתקת ערים רבות ברחבי המדינה, ובראשן סנטיאגו הבירה שבה מתגוררים 7 מיליון איש. הממשלה אף הכריזה על מצב חירום והכניסה את הצבא לבירה, כאשר מיעוט קטן של עסקים פתח את שעריו - מה שהוביל לתורי ענק של אזרחים מודאגים שביקשו לאגור מזון לאור העוצר שהוטל.

המחאה החברתית ניצתה על רקע ההחלטה של הממשלה להעלות את מחירי התחבורה הציבורית ב-10 אחוזים, שאותה מכנים המפגינים "הקש האחרון" ושכבר בוטלה לאור המהומות; אבל גם על רקע מודל הפנסיה הנהוג במדינה.

במסגרת הרפורמה של 1981, שנעשתה עוד בימי שלטונו של הדיקטטור אוגוסטו פינושה, הופרט למעשה הביטוח הלאומי בצ'ילה ובוטלה קצבת הזקנה (מה שמכונה הרובד הראשוני של ביטוח הזקנה). במקומה הוחלט להחיל ביטוח חובה של פנסיה צוברת בשוק הפרטי, אך מהמבוטחים לפנסיה הפרטית נדרש לצבור זכויות במשך 21 שנה לפחות על-מנת להיות זכאים לפנסיה.

הפגנה בצ'ילה/  צילום: רויטרס
 הפגנה בצ'ילה/ צילום: רויטרס

אבי השיטה חוזה פיניירה סיפר בשנה שעברה בכנס בישראל כי גורמים בעלי עוצמה במשק הצ'יליאני ניסו להשיג שליטה על מערכת הפנסיה על מנת לזכות בנתח מההפרשות של העובדים. לדבריו, לפנסיה הפרטית מספר יתרונות על פני פנסיה ציבורית, כמו למשל העובדה שאין צורך להגביל את גיל הפרישה - מה שמאפשר לעובדים להמשיך ולעבוד גם לאחר מכן.

המדינה עברה למודל של פנסיה צוברת בהדרגה ובאופן חלקי, כשהחוסכים לפנסיה צוברת נהנים מרשת ביטחון ממשלתית חלקית בדמות אג"ח מיועדות - הסדר ייחודי לישראל המבטיח לחוסכים תשואה ריאלית של 4.86% (ובעבר 5.5%). ב-2003, בתקופת כהונתו של בנימין נתניהו כשר אוצר, הוחלט להקטין את משקל רכיב האג"ח המיועדות מ-70% ל-30% מהתיק. להערכת החשב הכללי באוצר, הסדר האג"ח המיועדות עולה למדינה כ-9 מיליארד שקלים בשנה. על רקע זה מתנהל בשנים האחרונות ויכוח פנימי בממשלה בין אנשי החשב הכללי באוצר המעוניינים לערוך שינויים בהסדר, ואנשי רשות שוק ההון המתנגדים לכך.

"המערכת הצ'יליאנית מאוד מוטה לטובת מי שעובד ברציפות ובשכר גבוה", אומר פרופ' איתן ששינסקי שחקר את המודל הצי'ליאני במסגרת מחקר על מערכות הפנסיה בעולם. לדבריו, "מי שבעיקר נפגע מכך היו נשים וחקלאים שלא עבדו ברציפות ולא הגיעו לקצבה נאותה". בנוסף מציין ששינסקי את העלות הגבוהה של ההפרשה: 10% משכר העובד בתוספת 3% דמי ניהול לקרן הפנסיה. "מערכת הפנסיה הפרטית בצ'ילה נהנתה מעמלות ניהול מאוד גבוהות, אבל במשך שנים פיצתה על כך בתשואות מאוד גבוהות", אומר ששינסקי. "הבעיה שבשנים האחרונות, על רקע הריבית הנמוכה בעולם, התקשו קרנות הפנסיה להשיג תשואות גבוהות והחוסכים ראו כיצד הקצבה העתידית שלהם הולכת ונשחקת".

הפגנות בולטות נוספות

הונג קונג

כבר ארבעה חודשים שבמדינה מוחים בדרישה לבטל את הצעת החוק להסגרת מבוקשים לידי השלטון המרכזי בבייג'ינג, סין, בשל חשש כי התושבים בהונג קונג יהיו כפופים למערכת משפט אחרת. ההפגנה הבולטת ביותר הייתה ביוני שבה לקחו חלק 1.03 מיליון איש. ביום ראשון האחרון הידרדרה ההפגנה לאלימות, כשמפגינים השליכו בקבוקי תבערה לעבר שוטרים

הפגנות בהונג קונג / צילום: רויטרס
 הפגנות בהונג קונג / צילום: רויטרס

מצרים

הפגנות נגד המשטר בקהיר הן לא דבר שבשגרה, אך בחודש שעבר זה קרה. מאות צעירים יצאו לרחובות בקהיר ובערים נוספות, וקראו להפיל את הנשיא א-סיסי במחאה על השחיתות השלטונית. ההפגנות לא מסכנות את המשטר. אחת הסיבות היא כי על אף הגידול בשיעורי העוני במדינה, שכבות הביניים המשכילות דווקא חוות התקדמות כלכלית באחרונה

הפגנות במצרים / צילום: רויטרס
 הפגנות במצרים / צילום: רויטרס

ברצלונה

החלטת בית המשפט להשית עונשי מאסר על הנהגת הבדלנים בחבל קטלוניה הובילה מאות אלפים לצאת לרחובות ברצלונה ולהפגין, מה שהדרדר בסוף השבוע האחרון לאלימות קשה ולגל מעצרים. צעירים רעולי פנים חסמו רחובות במרכז העיר, שרפו פחי אשפה ויידו אבנים לעבר כוחות המשטרה, שהגיבו מצדם ביד קשה

הפגנות בברצלונה / צילום: רויטרס
 הפגנות בברצלונה / צילום: רויטרס

צרפת

הפגנות "האפודים הצהובים" בצרפת החלו בנובמבר 2018. המוחים הפגינו נגד העלייה במחירי הדלק ויוקר המחייה. עוד טענו המפגינים כי נטל המס נופל באופן לא פרופורציונלי על מעמד הפועלים ומעמד הביניים ומקשה במיוחד על תושבי הפריפריה. המוחים דרשו כי שכר המינימום יעלה, המס על הדלק יופחת וכי נשיא צרפת עמנואל מקרון יפוטר

הפגנות בצרפת / צילום: רויטרס
 הפגנות בצרפת / צילום: רויטרס

רוצה להשאר מעודכן/ת בנושא גלובלי ושוקי עולם?
✓ הרישום בוצע בהצלחה!
צרו איתנו קשר *5988