מסים | ניתוח

הזמן לגלות: החשיבות ליהנות מנוהל גילוי מרצון לפני סוף השנה

בשנים האחרונות חל צמצום בהטבות על גילוי לרשויות אודות נכסים והכנסות שלא דווחו • בסוף השנה תסתיים הוראת השעה, וההערכות הן שהיא לא תוארך או שההטבות המוענקות במסגרתה יצומצמו משמעותית

רפורמת רשות המסים  / צילום:  Shutterstock | א.ס.א.פ קריאייטיב
רפורמת רשות המסים / צילום: Shutterstock | א.ס.א.פ קריאייטיב

עד לתום שנת 2002 הונהגה בישראל שיטת מס טריטוריאלית. במסגרתה, ככלל, מוסו הכנסות שהופקו בישראל בלבד, ומשכך חלק גדול מההכנסות שהופקו בחו"ל על ידי תושבי ישראל לא מוסו בישראל. לאחר ששונתה שיטת המס לשיטה הפרסונאלית בשנת 2003, הוטלה חבות במס גם על הכנסותיהם של תושבי ישראל שהופקו בחו"ל, אולם נישומים רבים לא דיווחו עליהן מסיבות שונות.

נוהל "גילוי מרצון" פורסם לראשונה על ידי רשות המסים בשנת 2005, כחלק מהמלחמה הניטשת בהון השחור. במסגרת הנוהל נקבע, כי בתנאים מסוימים, נישום יוכל לגלות לרשויות אודות נכסים והכנסות שלא דווחו על ידו ולשלם את המס הנגזר מהן, מבלי שיישא באחריות פלילית. בין יתר התנאים לקבלת הפטור מאחריות פלילית עומדת הדרישה לכך שהפנייה נעשתה בכנות ובתום לב, וכי במועד הפנייה לא נערכת בדיקה או חקירה ברשות המסים בעניינו של הפונה.

בעידן המידע קל יותר לרשויות לגלות

מאז שראה אור לראשונה, השתכלל נוהל הגילוי מרצון, שזכה לכינוי "הנוהל הקבוע", במספר הוראות שעה זמניות. הוראת השעה המיטיבה ביותר פורסמה בשנת 2014, ובמסגרתה הוענקו, מעבר לחסינות מהעמדה לדין פלילי, הטבות נוספות במישור האזרחי הכוללות ביטול ריבית וקנסות, הקלות בהפרשי הצמדה ביחס להכנסות ונכסים בחו"ל שלא דווחו, וכן ניתנה האפשרות להגיש בקשות במסלול מקוצר או בקשות אנונימיות לצורך בירור ראשוני של החבות במס. מאז רשות המסים נקטה בגישה מצמצמת במסגרת הגילוי מרצון ובהוראת השעה שפורסמה בשנת 2017 חל צמצום בהטבות הניתנות במסגרת ההליך. כך, חלון ההזדמנויות להגשת בקשה אנונימית נסגר בתום שנת 2018 וכן הוגדל שיעור המס על קרן ההכנסות שלא דווחו.

נכון להיום, הוראת השעה צפויה לפוג בתום השנה האזרחית הנוכחית, ויש הסוברים כי הוראת השעה לא תוארך או שההטבות המוענקות במסגרתה יצומצמו משמעותית. החשיבות ליהנות מיישום הנוהל עד לתום שנת המס היא גדולה. בעוד שבעבר חשבונות בנק שהיו בבעלותם של אזרחים ישראלים במדינות כגון שוויץ ופנמה היו נסתרים מעיני הרשויות, כיום, בעידן הדיווחים הבין-מדינתיים, לרבות ה- CRS ( Common Reporting Standard ), מידע בגין חשבונות בנק אלו מועבר ויועבר לרשויות המס בישראל.

גילוי לא מרצון? סכנה לאישום פלילי

במצב דברים בו רשות המסים גילתה אודות החשבונות מיוזמתה, מבלי שהיה מצידו של בעל החשבון גילוי יזום על אף פרק הזמן הממושך שניתן, ייתכן מאוד שהדבר יסתיים באישום פלילי.

תנאי ראשוני לכניסה להליך של גילוי מרצון הוא תום הלב של המבקש. כלומר, במידה שהמבקש פונה לרשות המסים בבקשה לגלות אודות חשבון הבנק, עוד בטרם רשות המסים גילתה על קיומו, הנטייה של רשות המסים לאשר את הבקשה לגילוי מרצון.

עם זאת, לא רק בעלי חשבונות בנק זרים חשופים לגילוי מידע אודות נכסיהם, גם בעלי נכסי מקרקעין, תאגידים וכמעט כל נכס זר הנרשם בבעלותו של ישראלי או בו יש ישראלי שהוא בעל הזכות שביושר, חשופים לגילוי אודות בעלותם בנכס ואי הצהרה על הכנסות הנובעות מנכסים אלו, לרבות ציון הנכס בהצהרות ההון, מהווה עבירה לפי דין הישראלי.

רשות המסים חתמה על אמנות לחילופי מידע עם רשויות מס אחרות רבות, שבמסגרתן רשות המסים בישראל תעביר מידע לרשויות המס הזרות ותקבל מידע מהן אודות תושבי ישראל שבבעלותם נכסי מקרקעין וחברות בחו"ל. אמנם החזקת חשבונות בנק בחו"ל או נכסים בחו"ל חוקיים במדינת ישראל. עם זאת, על בעל נכס בחו"ל חלה החובה לדווח אודות הנכס בהצהרת הון. עוד חלה החובה על בעל הנכס להוכיח כי מקור הכספים לרכישת אותם נכסים וכן ההכנסה שהניבו אותם נכסים הם בכספים ששולם עליהם מס כדין.

הליך גילוי מרצון אינו מטיל חיוב במס על נכסים ששולם עליהם המס, אלא מחייב במס את ההכנסה שבגינה לא שולם המס. למשל, עצם החזקתה של דירה שהתקבלה בירושה אינה מהווה הכנסה בידי בעל הדירה. עם זאת, וככל שהייתה הכנסה שלא דווחה, יש צורך בגילוי אודות אותה הכנסה והיא החייבת במס. לכן, פנייה להליך של גילוי מרצון שנעשית מצידו של המגלה, יכולה וצריכה להביא לשיפור ניכר בחיוב המס החל על ההכנסות וכן מונעת תחילתו של הליך פלילי, שתוצאותיו יכולות להיות קשות מאוד.

אי הארכתו של נוהל גילוי מרצון, ככל שכך יהיה, איננו מקרי. אם בעבר התקשו רשויות המס להשיג ולקבל מידע אודות חשבונות בנק ונכסים שבבעלות תושבי ישראל בחו"ל, כיום, בעידן המידע, האמנות והמערכות המקוונות, רשויות המס עתידות לקבל מידע מפורט אודות כל ישראלי שמחזיק נכס או חשבון בנק בחו"ל. לכן, לעמדת רשות המסים, ניתן זמן מספק לכל אדם שהיו בבעלותו נכסים ואשר לא גולו בעבר, לבוא לנקות כפיו כלפי הרשויות ולהסדיר את ההון שבבעלותו. 

הכותבים הם שותפים במשרד ירון-אלדר פלר שורץ ושות'. אין לראות באמור המלצה או תחליף לשיקול דעתו העצמאי של הקורא, או הזמנה לבצע רכישה או השקעות ו/או פעולות או עסקאות כלשהן. במידע עלולות ליפול טעויות ועשויים לחול שינויי שוק