חשיפה למחלות ולהשפעות פסיכו-אקטיביות: הצד הפחות בריא של תעשיית הקנאביס הרפואי

בזמן שתעשיית הקנאביס הרפואי צומחת בישראל ובעולם, המוסד לבטיחות וגיהות מזהיר: עובדי הענף שעוסקים בקטיף ובאריזת הקנאביס חשופים למחלות בדרכי הנשימה ולהשפעות פסיכו-אקטיביות • ד"ר אורנית רז, מנכ"לית המוסד: "אנחנו בוחנים פנייה למחקר מקיף על הסיכונים"

קנאביס / צילום:  Shutterstock/ א.ס.א.פ קריאייטיב
קנאביס / צילום: Shutterstock/ א.ס.א.פ קריאייטיב

בזמן שענף הקנאביס הרפואי פורח והעוסקים בו נערכים להתרחבותו וליצוא הצמח לעולם, המוסד לבטיחות וגיהות מזהיר: עובדי הענף שעסוקים בקטיף ובאריזת הקנאביס חשופים למחלות מקצוע שאורבות להם בין התפרחות בעלות הריח המשכר ולסיכוני תחלואה.

על פי הערכות, בישראל מועסקים כמה מאות עובדים בחוות הגידול של הצמח, שהביקוש לו, בהתוויה רפואית או למטרות פנאי, עולה בהתמדה. אבל בעוד שהצמח מקל באופן ניכר על מצבם של חולים שסובלים מכאבים כרוניים או מתסמונת פוסט טראומטית, במוסד לבטיחות וגיהות מזהירים שעבודה ממושכת בסביבת חממות הגידול ובתי האריזה של הקנאביס הרפואי עלולה להיות סיבה כשלעצמה לתחלואה במחלות בדרכי הנשימה כמו אסתמה, מחלות ריאה, לחצים בחזה ודלקות מסוגים שונים.

בדיקות שעשה המוסד העלו שעובדים שנמצאים במגע קבוע וממושך עם קנאביס נחשפים מדי יום לגורמי סיכון כימיים, ביולוגיים וארגונומיים, שנובעים מפעולות הקטיף של הצמח, בחיתוך התפרחות שלו, בקיצוצו ובאריזתו לקראת שיווקו ללקוחות שמשוועים למזור למכאוביהם.

לפי מנהל יחידת המחקר של המוסד לבטיחות וגיהות, ד"ר אשר פרדו, אחד מגורמי הסיכון שאליהם חשופים עובדי הענף הוא החומר הפעיל בקנאביס, THC, שהוא אחד החומרים הפעילים המוכרים בצמח וזה שאחראי על תחושת ההתמסטלות ממנו, אותה תחושה שבגינה הביקוש לקנאביס למטרות פנאי עולה באופן קבוע.

ל-THC השפעות פסיכו-אקטיביות, ובדומה לתופעות שרווחות בקרב חלק מצרכני הקנאביס, גם עובדי חוות הגידול חשופים לשינויים אפשריים במצבי רוח ולפגיעה בזיכרון, בהתאם למשך זמן חשיפתם אל הצמח.

בנוסף לתסמיני ההשפעה הפסיכו-אקטיבית, עובדים שעוסקים מדי יום ובמשך שעות ארוכות בטיפול בצמחי הקנאביס ובעיבודם נחשפים גם לחלקיקים נדיפים של הצמח שנושאים איתם סוגי חיידקים, פטריות ואנדוטוקסינים.

ד"ר פרדו מזהיר כי חלקיקים אלה, שבאים בצורה של אבקנים, עלולים לגרום לרגישות יתר בדרכי הנשימה. במקרים אחרים, עובדים עשויים להיחשף לזיהומי עור או לתגובות עוריות בעקבות פעילות ממושכת על משטחי העבודה שמשמשים לעיבוד הצמח.

לקחים מחוות גידול בעולם

מנכ"לית המרכז לבטיחות וגיהות, ד"ר אורנית רז, אמרה בשיחה עם "גלובס" שהמרכז שבראשותה בוחן פנייה למחקר מקיף ומעמיק על הסיכונים שנשקפים לעובדים בענף הקנאביס בשל היותו ענף חדש יחסית בישראל, שהחל לצבור תאוצה אך בשנים האחרונות.

נכון לשנת 2017, בישראל יש כ-23 אלף בעלי רישיון לשימוש בקנאביס לצרכים רפואיים, ובחוות הגידול של הצמח יוצרו באותה תקופה עד כ-13 טון של קנאביס בשנה.

הנחת העבודה של המוסד לבטיחות וגיהות היא שהפעילות בענף עוד תתרחב בשנים הקרובות, וחוות הגידול ובתי האריזה שפועלים בתחום יקלטו לשורותיהם עוד עובדים רבים. הנחת העבודה הזאת מבוססת בין השאר על ההחלטה שקיבלה הממשלה בתחילת השנה, להתיר ייצוא של קנאביס רפואי מישראל. על פי הערכות, בתוך שנים אחדות פוטנציאל יצוא הקנאביס מישראל יגיע לכ-10 מיליארד שקל בשנה. 

"אנחנו עוקבים אחר הענף ואחר מצבם של העובדים בו ואוספים כל הזמן מידע רלוונטי", אמרה רז. לדבריה, ההנחיות לפעילות בסביבת עבודה בטוחה שהפיץ באחרונה המוסד בקרב מגדלי הקנאביס הרפואי וכוללות שימוש נרחב בנשמיות, בכפפות, במכשירי גיזום וחיתוך תקינים וייעודיים והקפדה על סביבת עבודה סטרילית - גובשו על סמך לקחים שהופקו מחוות גידול קנאביס ותיקות יותר ברחבי העולם, ומאדפטציה מענפי חקלאות אחרים.

"כשנכנסים למעבדת כימיה, כללי הבטיחות מאוד ברורים ולרוב הם נשמרים בקפידה, אך במקרה שמדובר בענף חקלאי חדש יחסית, קיימת חשיבות רבה בהטמעת ההנחיות כדי שהעובדים ומעסיקיהם ירחיבו את מודעותם, יבינו את הסכנות שאליהן הם חשופים ויגנו על עצמם בהתאם", אומרת רז.

באחרונה' הארגונומית הראשית של המוסד, אביטל רדושר, בחנה מחקרים שנערכו בקרב עובדים בתעשיית הקנאביס בחו"ל. אחד המחקרים התמקד בחווה לגידול קנאביס רפואי בוושינגטון, ארה"ב ובמסגרתו נבדקו גורמי הסיכון שאליהם העובדים חשופים.

לפי רדושר, "קטיף הקנאביס דורש עבודה בכפיפה בשל גובהו של השיח, עם ידיים פשוטות ובתנועות חוזרות ונשנות - מה שעשוי ליצור עומס על עמוד השדרה התחתון ובאופן שיכול לגרום לפגיעה ולכאבים בגב התחתון", אמרה.

רדושר מוסיפה ומזהירה כי הפעולה הידנית של קציר הקנאביס בחממות הגידול עלולה ליצור לחץ על חוליות עמוד השדרה של העובד, ובכך לחשוף אותו לפגיעות שלד-שריר, להסב לו פגיעות בכתפיים, בכפות הידיים ולחולשה. "כדי להימנע מפגיעות ארגונומיות מומלץ להשתמש בכלי עזר מתאימים להפחתת עומס מהידיים במהלך הקטיף, להשתדל לקיים את הקטיף כשהגובה של שיח הקנאביס לא עולה על גובה הכתף של העובד ולקיים הפסקות עבודה יזומות", אמרה.

בניסיון לצמצם פגיעות בקרב עובדי הענף, מומחי המוסד לבטיחות וגיהות ממליצים למנהלי העבודה בחוות הגידול ובבתי האריזה של קנאביס לפתח תוכניות שבמסגרתן העובדים יאיישו ברוטציה תחנות שונות בקווי הפעילות, כלומר, לנייד אותם בין העמדות כדי לאפשר הפעלת שרירים שונים בגוף.

"ענף גידול הקנאביס דורש ממעסיקים ומעובדים לייחס את מלוא הרצינות לסיכונים הקיימים, כדי להיערך באופן נכון לעבודה", אומרת רז. "על המעסיקים להכיר בסיכונים המקצועיים ולפעול באופן פרואקטיבי כדי לצמצם את חשיפת עובדיהם לגורמי הסיכון בעבודה - מהטמעת תרבות ארגונית מקדמת בטיחות דרך תקינות אמצעי המיגון ותוכניות הדרכה ייחודיות לשמירת בריאות העובדים".