התרגיל של נתניהו, ההימור של בנט וההשפלה של שקד, מה עומד מאחורי הדרמה הפוליטית החדשה

היום, שישי אחר הצהריים ורגע לפני כניסת השבת, "מכר" המנהיג הישראלי את השליטה במשרד הממשלתי החשוב ביותר, לאדם שלא כיהן בתפקידים ביטחוניים רמים (למעט חברות בקבינט), בשיאה של תקופת מתיחות מן המורכבות שידעה המדינה. זאת בסיומה של שנה בה הוא עצמו, ראש הממשלה בנימין נתניהו, הטיף לכל שהעת הביטחונית הקשה שבפנינו מחייבת אדם מנוסה בתפקיד, ואפילו הרמטכ"ל לשעבר בני גנץ הוא, לשיטתו של נתניהו, "לא כשיר, לא מנוסה" בשביל לקבל עליו את גודל השעה.

נפתלי בנט הוא פוליטיקאי מנוסה, וללא ספק ייקח את התפקיד - למשך השבועיים או חודשיים שימלא אותו - במלוא כובד הראש, הרצינות והאחריות.

אך הוא שותף זוטר לתרגיל מן הסוג הגרוע ביותר. משחקי כיסאות זמניים למען התועלת האישית של נתניהו, תוך שימוש בביטחון המדינה. אין בכך דבר להתגאות בו.

השימוש במשרדי ממשלה כז'יטון פוליטי קיים מימי קום המדינה, אך עם תפקיד שר הביטחון נהגו משנה זהירות. שם זה לא שעשועים.

אין מדובר בהרחבת הקואליציה, כי אין כזו כבר מאז דצמבר 2018. סביר להניח גם שהממשלה היוצאת/זמנית/מעבר המכהנת ללא אמון הכנסת מאז אפריל 2019 לא מורשית לעשות מהלך שכזה. אך היועמ"ש עשוי להחליק לנתניהו זאת, כפי שנתן הכשר בדיעבד לסבב הפיטורים והמינויים שהריץ נתניהו אי שם בחודש יוני השנה. אז הוא פיטר את בנט. עכשיו הוא ממנה.

גלגל התודעה של נתניהו - לחיוב או שלילה - על שונאיו ואוהביו נע כה מהר, שצריך לשאול איזה יום היום כדי לדעת אם קם בבוקר אדיב או רושף אש כלפי אנשי הציונות הדתית, שני שריו.

יאמר, בנט חשק בתפקיד הזה מספר שנים. הוא שכנע את עצמו שתהיה לו השפעה מכרעת על מדיניות הממשלה. עוד נחיה ונראה, כמו שאומרים. לפחות הוא לא הבטיח לפני 48 שעות שאיסמעיל הנייה יחוסל מיד עם כניסתו לתפקיד.

ומה מטרת המהלך? טוב, זה ברור מאליו. נתניהו רצה לחשק 3 ח"כים, כדי שאלה לא יערקו לו לכיוון כחול לבן. ספק אם זו הייתה התכנית של הצמד בנט את שקד, אבל הם כבר מכירים את הקליינט. פיזורים של כמה רמזים בתקשורת, ונתניהו משוכנע שאוטוטו הם שם. הוא הקדים תרופה למכה.

אבל יש למהלך מספר היבטים משפילים. בהודעה של הליכוד לא מוזכר שמה של אחת, יו"ר המפלגה. התעלמות מופגנת משקד, בצורה בוטה, ומן הצד האישי של בנט, אפילו לא חברית.

שקד מיהרה למחול על כבודה והודיעה (בטוויטר) שזה תואם עמה, וכי היא העדיפה אפשרות זו על פני 2 שרי חקלאות ורווחה. ממש.

ויש עוד נעלבים פוטנציאליים, הלוא הם בכירי הליכוד, אשר פעם אחר פעם מביאים להם דמויות פוליטיות מעל ראשם. ארדן, גלנט (בעל הציפיות המוגזמות), ברקת, רגב, סער. נתניהו מעדיף תמיד לצ'פר בעלי איומים חיצונים מאשר את בכירי המפלגה.

שר החוץ ישראל כ"ץ ראה עצמו מזמן בכיר וחשוב מעל לבנט, וקיבל את מבוקשו לפני כחצי שנה, אבל ספק אם הוא יבליג על מיזוג של שני הצעירים הכריזמטיים לתוך המפלגה, כך שהם יהיו מבין המתמודדים על הראשות בעתיד.

בכל פעם דוחף ראש הממשלה נתניהו את כללי המנהל התקין אל עבר רף נמוך יותר שלא הוכר לפני כן, ומרגיל אותנו, הישראלים, לסטנדרט פחות וירוד.