תוכן מקודם

כתבה זו נכתבה והופקה על ידי כותבי תוכן מקצועיים בשיתוף גורם מסחרי.

כתבות התוכן השיווקי בגלובס כוללות מידע ענייני בעל ערך מוסף לקורא, תוך שמירה על שקיפות מרבית כחלק מהקוד האתי של גלובס.

לשלוט בביקוש ולא רק בהיצע: כך יתאים עצמו העולם האקדמי לשוק העבודה המודרני

לדברי ד"ר ארז כהן מאוניברסיטת אריאל, ישנם תחומים רבים בשוק העבודה אשר סובלים ממחסור חמור באנשי מקצוע • "כרגע, למשל, אין בשוק מספיק מהנדסים והנדסאים. זה נכון גם להווה ובטח ובטח גם לעתיד; על המדינה להתערב ולעודד אנשים ללמוד תחומים שנדרשים בהם עובדים מקצועיים רבים"

ממתינים לראיון עבודה. שוק התעסוקה הוא שיקוף של מה אנשים לומדים / צילום: Shutterstock/א.ס.א.פ קרייטיב
ממתינים לראיון עבודה. שוק התעסוקה הוא שיקוף של מה אנשים לומדים / צילום: Shutterstock/א.ס.א.פ קרייטיב

הכתבה בשיתוף אוניברסיטת אריאל  

רבים מבני הדור הנוכחי עוברים בשלב כזה או אחר - לרוב במהלך שנות ה-20 לחייהם - בעולם האקדמי. כיום תואר ראשון מהווה סטנדרט בסיסי למדי, ואחוז גדול מאוד באוכלוסייה מחזיק בתואר אקדמי כלשהו (47% נכון לשנת 2016). אך כעת נשאלת השאלה: האם האקדמיה של ימינו עומדת בדרישות של שוק העבודה המודרני? האם היא מתאימה עצמה למגמות השולטות בו - והאם בכוחה להשפיע עליו?

צריך לזכור שהאקדמיה, בנוסף לתפקידה המרכזי כגוף מחקרי, היא למעשה אחת הספקיות של שוק העבודה - לאנשי מקצוע וידיים עובדות: כאשר היא מספקת די אנשי מקצוע בתחום מסוים, אותו תחום נהנה מיציבות מבורכת; כאשר היא מזרימה אל השוק עודף אנשי מקצוע בתחום מסוים, השכר והיוקרה של התחום יורדים (כמו שקרה בשנים האחרונות למקצוע עריכת הדין); וכשהיא מתקשה לספק את צורכי השוק, נוצר מחסור באנשי מקצוע איכותיים, הביקוש להם עולה ואיתו גם השכר.

"כאשר הביקוש לתחום, לצורך, או לשירות מסוים בחיים של הפרט גדול מן ההיצע שמסופק עבורו, נוצר כשל שוק", מסביר ד"ר ארז כהן, חבר סגל במחלקה לישראל במזרח התיכון ומדעי המדינה באוניברסיטת אריאל. "מהו כשל שוק? זהו מצב שבו ישנם חוסרים או עודפים באותו תחום, אשר גורם למחירים של אותם מוצרים או שירותים לעלות או לרדת - כמו שקורה כיום בשוק הדירות".

בסופו של דבר, שוק התעסוקה הוא שיקוף של מה שאנשים לומדים", ממשיך כהן, "משום שלרוב אנשים לומדים משהו כדי לעסוק בו בעתיד. אם הכול מתנהל ללא ויסות, לפי שוק חופשי, אז יכול להיווצר מצב כמו שהיה, נניח, בראשית שנות האלפיים, אז נוצר ביקוש גדול מאוד למהנדסים ולאנשי מחשבים, אך היצע לא היה. לכן המחיר של מהנדס, עלות השכר שלו, הייתה גבוהה מאוד - מצב שנותר בעינו, במידה רבה, גם היום. במחקר שערכתי בחנתי את התקופה הזאת והראיתי כיצד בעקבות המצב הזה עוד ועוד צעירים נהרו ללימודי המחשבים באקדמיה. כלומר יש כאן ויסות דו-כיווני בין שוק העבודה לשוק ההשכלה הגבוהה: כשיש חוסרים בשוק העבודה המשכורת עולה, וכשהמשכורת עולה אנשים הולכים ללמוד את התחום".

ד"ר ארז כהן, חבר סגל במחלקה לישראל במזרח התיכון ומדעי המדינה באוניברסיטת אריאל / צילום: יח"צ אוניברסיטת אריאל
למדינה יש כוח לשנות - בעזרת תכנון לטווח ארוך

כפי שניתן להבין, הקורלציה בין הלימודים במוסדות להשכלה גבוהה לבין שוק העבודה היא מצב שעל מקבלי ההחלטות לתת עליו את הדעת. כיום ישנם תחומים רבים בשוק העבודה אשר סובלים ממחסור חמור באנשי מקצוע - החל באנשי סיעוד, דרך רופאים ועד מהנדסים והנדסאים בכל התחומים - והשפעה על הדינמיקה הזאת שבין האקדמיה ושוק העבודה יכולה לשנות זאת.

"המדינה צריכה לזהות את הצרכים שיש כיום, ולהיות שותפה לוויסות של שוק העבודה על ידי ויסות ההשכלה הגבוהה", מסביר ד"ר כהן. "מעבר לסבסוד הלימודים, צעד שנעשה בצד של ההיצע, עליה לפעול גם בצד הביקוש, במקביל: להתערב בשכר הממוצע במשק בתחומים מסוימים ולהגדיל בהם את המשכורות, לשווק נכון מקצועות מסוימים וכך להפוך אותם ליוקרתיים יותר, ולעודד אנשים ללמוד תחומים שנדרשים בהם עובדים מקצועיים רבים.

כך לדוגמה, המדינה יכולה לשווק ולקדם את הלימודים האקדמיים במקצועות הגז השונים - תחום שבקרוב יידרשו בו הרבה מאוד אנשי מקצוע. היא כבר עשתה זאת לאחרונה בתחום הסייבר, שהתפתח מאוד ונחשב כיום ליוקרתי במיוחד. כרגע, למשל, אין בשוק מספיק מהנדסים והנדסאים. זה נכון גם להווה ובטח ובטח גם לעתיד, אם הדברים לא ישתנו".

בואו ללמוד מקצועות מבוקשים - לימודי הנדסה והנדסאות באוניברסיטת אריאל. לפרטים הקליקו כאן>>

מהנדסים והנדסאים - אנשי המקצוע הנדרשים היום, ועוד יותר בעתיד

שני עולמות בהם המחסור בעובדים מורגש היטב כבר היום וע"פ ד"ר כהן, רק ילך ויגבר בעתיד אם לא יתבצע השינוי הנדרש בתפיסה, הם תחום ההנדסה וההנדסאות. באשר להנדסה, זו זכתה בשנים האחרונות להתייחסות רבה יותר מצד מקבלי ההחלטות, אך עדיין לא מספקת את הצורך בשוק; באשר להנדסאים - שם המחסור חמור אף יותר.

"התעשייה משוועת להנדסאים, לטכנאים ולאנשי ההכשרה המקצועית", אומרת ד"ר יוכי פנחסי אדיב, מנהלת המכללה הטכנולוגית להנדסאים אריאל ויו"ר פורום המכללות הטכנולוגיות. "היום מהנדסים רבים עושים את תפקידם של ההנדסאים, וזה לא מצב תקין כי הם לא הוכשרו לכך. הסיבה להיווצרות המצב הזה היא שהמדינה לא מנוּוטת כראוי, מתקדמת ללא קברניט.

ד"ר יוכי פנחסי אדיב, מנהלת המכללה הטכנולוגית להנדסאים אריאל ויו"ר פורום המכללות הטכנולוגיות / צילום: פלורין קאלין
"המחסור העצום בהנדסאים גורם לכך שהצעירים עושים חישוב מסלול מחדש והביקוש ללימודי הנדסאות גובר גם הוא, אך לצערי הרב המיתוג והתדמית של ההנדסאים עדיין לא השתפרו - בעיקר כי המדינה דוחפת ומממנת בסכומי עתק תחומים שלא תמיד מביאים לפריון ולצמיחה עבורה, כדוגמת מסלולים ללימודים כלליים.

"חשוב להבין", היא מוסיפה, "שכיום לימודי הנדסאים מכשירים את התלמידים בכמה דיסציפלינות יחד, משום שהשוק דינאמי מאוד. כך למשל לא נמצא היום לימודי מכונות ואלקטרוניקה בנפרד, אלא יחד - כלומר לימודי מכטרוניקה. אלו לימודים נוחים מאוד, ארבעה סמסטרים שאפשר להשלים בשנתיים ואפשר גם בשלוש, כלימודי ערב, לאנשים עובדים ולבעלי משפחות, ובסיומם יש לסטודנטים עבודה מובטחת, בגלל המחסור העצום בשוק".
"כיום ישנו ביקוש גדול לכל המחלקות להנדסה הפועלות באוניברסיטת אריאל", מוסיף את הזווית של עולם ההנדסה פרופ' שרגא שובל, דיקן הפקולטה להנדסה באוניברסיטה, ומי שהיה בעבר ראש המחלקה. "בייחוד קיים ביקוש עצום לתחום ההנדסה האזרחית, שם כבר היום לומדים אצלנו כמעט 2,000 סטודנטים - המספר הגדול ביותר בארץ.

הביקוש, לדברי שובל, קיים בכל התחומים: בהנדסת חשמל, בהנדסת תעשייה וניהול, בהנדסת מכונות, ואף בהנדסה כימית, שבעבר נמצאה בתחתית הסולם. "אחוז עצום מהבוגרים שלנו נקלט בתעשייה. אני לא מכיר מישהו מהבוגרים שלא מצא עבודה בתחום, וזה מעיד על הביקוש הגבוה למהנדסים בשוק העבודה".

פרופ' שרגא שובל, דיקן הפקולטה להנדסה באוניברסיטת אריאל / צילום: יח"צ אוניברסיטת אריאל

"ישנה סגירת פער מסוימת בשנים האחרונות מבחינת מספר התלמידים שלומדים מקצועות ריאליים", מסכם ד"ר כהן. "הפקולטות למדעי הטבע, ובעיקר להנדסה, הפכו להיות הגדולות ביותר לאחר שנים שבהן הפקולטות למדעי החברה היו גדולות יותר. אכן ישנו שינוי חיובי, אבל הוא עדיין לא מורגש בשוק התעסוקה, שם נראה את התוצאות בעוד כמה שנים, כשהסטודנטים יסיימו את הלימודים וייקלטו במקומות העבודה. נכון להיום עדיין יש מחסור, והראיה לכך היא המשכורות הגבוהות בתחום".

לימודי הנדסאים בתוך האוניברסיטה - ומסלולי הנדסה המותאמים לדרישות השוק

כפי שניתן לראות, עולם ההשכלה הגבוהה צריך לבצע התאמות כדי לענות על הצרכים של שוק העבודה. הבשורה הטובה היא שהמהלכים הללו כבר קורים בפועל, במידה מסוימת.

"אוניברסיטת אריאל מגבשת ומציעה כיום לסטודנטים תוכניות ספציפיות אקדמיות־מקצועיות בתחום ההנדסה", ממשיך פרופ' שובל. "זו האוניברסיטה היחידה שמציעה למהנדסים הסמכה בחשמל זרם חזק במסגרת לימודי הנדסת חשמל, הנדרשת מאוד היום בשוק; בהנדסת תעשייה וניהול ישנו מסלול המתרכז בתחום הביג דאטה; בהנדסת מכונות מוצע מסלול רובוטיקה ומכטרוניקה. אנחנו משתדלים להתכוונן לנישות שהשוק צריך. מעבר לכך, מדובר באוניברסיטה צעירה, רעבה ואנרגטית, מוסד בצמיחה ובבנייה שנמצא עד 25 דקות נסיעה מתל אביב, עם חתך סטודנטים רחב מאוד".

אחד היתרונות הגדולים שמציעה אוניברסיטת אריאל להנדסאים הלומדים בתחומה הוא עצם קיומה של מכללה בתוך קמפוס האוניברסיטה עצמו - כך מחברים בעצם בין שני העולמות: זה של ההנדסאים וזה של המהנדסים. "המכללה הטכנולוגית באריאל היא אחת הגדולות בישראל, עם 1,800 סטודנטים ללימודי הנדסאים ו-16 מחלקות לימוד", מספרת ד"ר פנחסי אדיב. "הסטודנטים שלנו חווים חוויה שלא קיימת בשום מקום אחר בארץ, וזאת בשל העובדה שהמכללה נמצאת בתוך הקמפוס האוניברסיטאי. הם מִתְנסים במעבדות מחקר וכמה מהם אפילו לומדים תחת מדענים, מבצעים את פרויקט הגמר שלהם במעבדה ונהנים ממכשור שרק אוניברסיטאות יכולות להרשות לעצמן לרכוש. הם עובדים במעבדות משוכללות מאוד, מבצעים עבודות בשיתוף פעולה צמוד עם הסטודנטים להנדסה באוניברסיטה, ורואים כבר את העתיד, את העולם שמחכה להם כשיצאו לשוק העבודה".

הכינו את עצמכם לשוק העבודה - לימודי הנדסה והנדסאות באוניברסיטת אריאל. לפרטים הקליקו כאן>>

רוצה להשאר מעודכן/ת בנושא הסיפורים הגדולים של השבוע?
✓ הרישום בוצע בהצלחה!
צרו איתנו קשר *5988