מאסר עולם לגברים הרוצחים את בנות זוגם

מיכל סלה, מריה טל ואסתי אהרונוביץ זכרונן לברכה הן קודם כל קורבנות של בני זוגם - אך גם קורבנות של מערכת שכשלה לספק להן את ההגנה לה נדרשו בחייהן. הגיע הזמן לשינוי

אלימות במשפחה / צילום: שאטרסטוק
אלימות במשפחה / צילום: שאטרסטוק

רצח נשים על-ידי בני זוגן אינו דבר חדש באנושות. עוד מסיפור פילגש בגבעה, ההיסטוריה האנושית מלאה בסיפורי נשים אשר נרצחו על-ידי האנשים שנחשבו לקרובים אליהן ביותר. בישראל בלבד ומאז 2011 בלבד, 97 נשים נרצחו על-ידי בני זוגן, או בני זוגן לשעבר, מתוכן שלוש רק בחודש האחרון.

אין ספק כי החברה מסתכלת על רצח ככלל כעל פשיעה חמורה ועשתה מאמצים על-מנת לנסות ולהפחית את ממדי התופעה-על-ידי הקמת כוחות שיטור ועל-ידי ענישה. כלומר, החברה כן ראתה ורואה בעצמה אחראית במידה מסוימת לשמור על אנשיה, אך כנראה שלא מספיק.

מיכל סלה, מריה טל ואסתי אהרונוביץ זכרונן לברכה, הנשים האחרונות ששמן עלה לכותרות בנסיבות מחרידות אלה, הן קודם כל קורבנות של בני זוגם - אך גם קורבנות של מערכת אשר כשלה לספק להן את ההגנה לה נדרשו בחייהן.

על אלירן מלול, אשר מואשם ברצח מיכל סלה, אמרה בת זוג קודמת שהוא הפגין "התנהלות קנאית, רכושנית, שתלטנית ומאיימת שכללה צעקות והתעללויות", והמשטרה חושדת כי היה אלים גם כלפי סלה ז"ל, שהחלה לשתף את הקרובים אליה כי בן זוגה מתנהג כלפיה באלימות זמן קצר לפני הרצח.

מקסים טל, אשר מואשם ברצח מריה טל ז"ל, היה עצור בעבר בשל חשד לעבירות אלימות כלפי טל ז"ל ונגד אביה; ונגד ד"ר גיורא פראף-פרי, המואשם ברצח אסתי אהרונוביץ ז"ל, ישנן טענות מבת זוג קודמת על הטרדה, מעקב מטריד ואיומים ברצח.

והן לא היחידות - 50% מהנשים שנרצחו פנו בזמן שקדם לרצח למשטרה בבקשה להגנה מפני האנשים שלבסוף רצחו אותן. בדוח של משרד הרווחה מ-2018 נמצא כי 682 נשים הגיעו לאחד ממקלטי החירום המופעלים על-ידו, ועבור 80% מהנשים במקלטים לאחר אלימות הנמשכת בין שנה לעשור.

במהלך הכנסת ה-20 התקיימו בוועדת חוקה, חוק ומשפט של הכנסת דיונים ברפורמה לשינוי מדרג עבירות ההמתה. על אף שהכתובת נמצאת על הקיר ברוב מוחלט של מקרי הרצח מסוג זה, ועל אף שהאלימות של אותם גברים כלפי בנות זוגם נמשכת שנים רבות - משרד המשפטים מסרב להגדיר רצח של נשים על-ידי בני זוגן כרצח בנסיבות מחמירות, אשר בגינו מוטל על-פי חוק העונשין מאסר עולם חובה, בטענה כי הדבר יהפוך את החוק ללא שוויוני, ובטענה כי "ישנו קושי לקבוע קריטריון על בסיס מגדרי", לפיו יובדלו מקרים בהם נשים נפגעות על-ידי בני זוגן. אחרי לעתים שנים של התעללויות - פיזיות, נפשיות או כלכליות - וחיים תחת פחד אמיתי לחייהן, אין המדינה רואה בכך קריטריון להגדרת הרצח של האישה הבאה ככזה שנעשה בנסיבות מחמירות.

הגיע הזמן לשינוי. במציאות בה תחושת הביטחון נעלמה אפילו מהבית, ושבה המשטרה ומערכת הרווחה מתקשות להתמודד עם התופעה, המחוקק נותר תקוותן היחידה של הנשים. על יו"ר הכנסת יולי אדלשטיין להורות על הקמת ועדת חוקה זמנית, ועל החברה הרואה בעצמה כאחראית למנוע ולהעניש על מקרי רצח, אך נכשלת בצורה כמעט שיטתית להעניק הגנה לנשים הסובלות מטרור בזוגיות, לקחת את הצעד הבא ולפעול להגדרת רצח אישה על-ידי בן זוגה בהווה או לשעבר כרצח בנסיבות מחמירות, עם עונש מאסר עולם חובה - למרות התנגדות משרד המשפטים.

זה לא יחזיר את הנרצחות - אבל זה ייתן רגע של צדק, בו המדינה מקבלת את המצב שבו שעל אוזלת-יד בתחום אחד עליה לפצות בענישה הולמת בתחום אחר. תישאר עוד הרבה עבודה לאחר מכן על-מנת להגן על האישה הבאה, אך לפחות הענישה הזו תספק לכולנו חברה קצת יותר בטוחה לחיות בה. 

הכותבת היא פעילה פמיניסטית