"כדי להביא מערכת חדשה לעידן המודרני, צריך מנהיגים ולא סתם מנהלים"

את הדברים הללו אמר כריס האנדלינג, ראש תחום טכנולוגיית הבנקאות ב- JP Morgan , בכנס The Enterprise Technology Summit שערכו "גלובס" ו-JP Morgan היום • "תעשיית הפינטק מעבירה 6 טריליון דולר ביום. אם יש לך כשל מערכת של 2 דקות, אתה מאבד 10 מיליארד דולר"

 כריס האנדלינג / צילום: איל יצהר, גלובס
כריס האנדלינג / צילום: איל יצהר, גלובס

"תעשיית הפינטק מעבירה 6 טריליון דולר ביום, שהם 5.5 מיליארד בדקה. אם יש לך כשל מערכת של 2 דקות, אתה מאבד 10 מיליארד דולר. המערכות הללו חייבות לפעול כל יום, כל דקה. אחרת אנשים לא מקבלים משכורות, לא אוכלים, עסקים לא עומדים בהתחייבויות שלהם. האתגר הזה של להיות זמין תמידף הוא מספיק קשה בימי שגרה, אבל הופך להיות אחת המשימות הקשות ביותר של הארגון, בתקופות של החלפת מערכת מחשוב ותיקה בחדשה".

את הדברים הללו אמר כריס האנדלינג, ראש תחום טכנולוגיית הבנקאות ב-JP Morgan, בכנס The Enterprise Technology Summit שערכו "גלובס" ו-JP Morgan היום.

האנדלינג מציין כי בעת החלפת מערכת "אתם יוצאים למסע, וזה לא מסע קל. ההצלחה במשימה תלויה בשלושה משתנים: התהליך והאנשים. אם לא מאזנים בין כולם, המעבר לא יצליח. ארגונים לרוב נוטים, בגלל מאפיינים בתרבות שלהם, להדגיש את אחד המאפיינים, או אולי שניים. אבל חייבים לקחת בחשבון את שלשתם באותה מידה.

"כך למשל, כאשר מחליפים את הטכנולוגיה, יש להביא למסע את האנשים שהשתמשו בטכנולוגיה הקודמת. לפעמים אנחנו מתפתים לבנות את העולם החדש שלנו שאליו אנחנו חותרים רק על אנשים חדשים, אבל בתוך המערכת הקודמת קבורים כל כך הרבה רכיבים חיוניים לפעילות הארגון, שאין ברירה ודווקא מאוד קריטי להצלחה, להביא כבר לתכנון המערכת החדשה את האנשים שעבדו על המערכת הוותיקה. אי אפשר למדר".

"זה לא קל, משום שלפעמים מדובר באנשים שעובדים על אותה טכנולוגיה ותיקה כבר עשרות שנים, וגם משום הנטייה של בני אדם לא לרצות שיפריעו להם. לכן, המנהלים של אותם אנשים חייבים להיות מנהיגים לשינוי, שיראו ויצליחו להראות לעובדיהם את העתיד ואת האופן שבו הוא ישפיע עליהם לטובה, ולא רק מנהלים שמעוניינים לשמר על שקט בגזרה שלהם. ניהול האנשים פירושו גם להכין אותם לעבודה אופטימלית על המערכת החדשה על כל יכולותיה. אם נשנה את המערכת אך לא את תהליכי העבודה, אנחנו נעשה את אותו דבר שעשינו קודם אבל עם מערכת חדשה. לא השקנו כל כך הרבה כסף כדי לעשות את אותו דבר".

האנדלינג מציין כי הארכיטקטורה של המערכת החדשה, צריכה לתחום את פעולת העובדים, לפחות בשלב הראשון. "אחרת כל חלק בארגון מתחיל להתקדם קדימה בדרך שלו, שאינו מתואם היטב עם האחרים" במקרה כזה, גורמים מסוימים בארגון עלולים להרגיש שאין להם מספיק חופש, אבל בלי גבולות אי אפשר יהיה לצלוח את התהליך באופן יעיל.

"מבחינה טכנולוגית ממליץ האנדלינג לבנות גשרים בין הישן והחדש. אם אין גשר, אי אפשר להעביר את ליבת הפעילות מן הישן לחדש. המחיר והסיכון גבוהים מידי. בעת היציאה לדרך, חייב להתקיים כבר בידי החברה ארגז הכלים לניהול התהליך מהתחלתו ועד סופו. חייבים שיהיה סנכרון בין כל האגפים שקשורים לשינוי, ושכל אחד יהיה מוכן להיכנס בתורו, כי לפעמים השנוי שאנחנו עושים הוא באתרים קריטיים לעבודה השוטפת ואם לא כולם יהיו מסנכרנים, הביצועים יפגעו".

עוד אמר האנדלינג כי צריך לשפר את תהליך הבדיקות ולהטמיע אותו יותר ביום יום. "תהליכי בדיקות המקובלים היום, לפעמים מכסים רק 15% מהקוד. חייבים להיות בטחים שהתהליך כולו עובד, וחשוב לעשות בדיקות של התהליך מקצה לקצה. כי לא משנה אם כל חלק עבד נהדר, אם הלקוח לא מקבל את התוצאה המלאה שהוא ציפה לה. את המערכת צריך להתאים לצרכי המהנדסים, שיהנו לעבוד עליה, וזה לא פחות חשוב מביצועיה. עוד חשוב להיערך למערכת פתוחה שמאפשרת אינטגרציה עם גורמם חדשים, ולא מערכת המנוהלת באופן רציף מהתחלה ועד הסוף, כפי שהבנקים אוהבים, אך לא מתאימה לאינטגרציה של שירותים".