לראשונה: דוח מומחים ממליץ למדינה להטיל מס פחמן - על דלק, גז ופחם

הטלת מס פחמן, חשמול התחבורה הפרטית והציבורית וקידום הקמת שדות סולאריים במדינות שכנות - אלה חלק מהתובנות העולות ממחקר חדש שערך צוות מומחים בראשות פרופ' נתן זוסמן, לשעבר מנהל חטיבת המחקר בבנק ישראל. המחקר נערך במסגרת פרויקט ישראל 2050 בהובלת המכון הישראלי לדמוקרטיה, ארגון OECD והמשרד להגנת הסביבה. המלצותיו יוצגו היום (ג') במסגרת מושב בנושא שייערך בכנס אלי הורביץ לכלכלה וחברה.

המס על פליטות הפחמן אמור להיות מוטל על מקורות אנרגיה מזהמים כמו בנזין לכלי הרכב או גז ופחם שמשמשים לייצור חשמל. המס מוטל פר יחידת פחמן, כך שככל שהדלק מזהם יותר המס המוטל עליו יהיה גבוה יותר - כך המס על פחם יהיה גבוה יותר מהמס על גז, שפולט מחצית מכמות גזי החממה. ההמלצה על הטלת מס הפחמן משתלבת עם המגמה העולמית. כפי שדווח ב"גלובס", דוח של קרן המטבע הבינלאומית שפורסם באוקטובר קבע כי הטלת מס פחמן היא הדרך היעילה והאפקטיבית ביותר למלחמה בהתחממות הגלובלית והורדת זיהום האוויר. חוקרי הקרן ציינו כי מס פחמן הונהג בכ-40 מדינות ברחבי העולם אך הוא עדיין נמוך משמעותית מהרף הנדרש כדי לבלום את עליית הטמפרטורה, העומד על 75 דולר לטון. מס בסדר גודל כזה יעלה את מחיר הפחם ב-200% ואת הגז ב-70%. החוקרים הישראלים אגב, מציינים במחקר שיוצג מחר במיוחד את מס הפחמן שהוטל לאחרונה בפורטוגל כמודל שעשוי להתאים גם לישראל.

 התחבורה הכי מזהמת

"זה נכון שבצד הצרכני הטלת המס תעלה קצת את יוקר המחיה", אומר פרופ' זוסמן, "אבל לא באופן שפוגע בצמיחה. הצריכה הפרטית צפויה לקטון, אבל ההשקעות יגדלו וזה כשלעצמו לא דבר גרוע, במיוחד אם ההשקעות יגדילו את הפריון. מצד שני, אם לא רוצים שהמס יגרום לעלייה ביוקר המחיה אפשר להפחית במקביל את המע"מ כך שהצרכן לא ירגיש בהתייקרות".

הטלת מס הפחמן תאפשר למדינה לוותר על מס הבלו, כותבים החוקרים. הבלו מוטל על הבנזין ושאר הדלקים ומהווה מקור ל-7% מהכנסות המדינה. בנוסף הם ממליצים על מתן סובסידיות על השקעות הון בפיתוח מקורות אנרגיה ירוקה, כדי לצמצם את הפגיעה בחברות הדלק ובשאר בעלי הון מזהם.

מס הפחמן הוא גם "הרע במיעוטו" במקרה שהממשלה תחליט שאין מנוס מהעלאת מסים - כדי לצמצם את הגירעון התקציבי התופח: המס על הפחמן לא רק סביבתי, הוא גם צודק יותר מבחינה חברתית משום שהוא פוגע יותר בבעלי האמצעים (בעלי רכבי שטח זוללי דלק לדוגמה) ולא משפיע על המשתמשים בתחבורה ציבורית, שהם בדרך כלל בעלי הכנסות נמוכות יותר. "המעבר למיסוי פחמן על חשבון הבלו ומסים אחרים על דלקים, משיג הן את המטרות הפיסקאליות של גביית מסים והן את המטרה של הקטנת השימוש באנרגיה מזהמת", כותבים החוקרים. זוסמן מוסיף כי ההכנסות מהמס אמורות לרדת ככל שהמשק יעבור לשימוש באנרגיות פחות מזהמות.

זוסמן, ששמו הועלה לפני שנה כמועמד לנגיד בנק ישראל לאחר פרישת הנגידה הקודמת, הגיע למחקר מנקודת מבט של כלכלן מקרו. בעיניו המסקנה החשובה של המחקר היא שהתפיסה שמעבר לאנרגיה ירוקה פוגע בפעילות הכלכלית - איננה נכונה. על-פי המודל שהפעילו החוקרים הפחתת פליטות גזי החממה בשני שלישים עד 2050 תפחית רק 0.31% מהתוצר של המשק בשנת 2050 - לעומת מדיניות של "עסקים כרגיל" שמביאה לגידול של כמעט 50% בפליטות, בגלל המשך השימוש בדלק מזהם (כל הנתונים הם בהשוואה ל-2005). זוסמן מדגיש כי מדובר בהנחות שמרניות שאינן מביאות בחשבון אפשרות שהמעבר לאנרגיה ירוקה יתרום להתייעלות ולהגדלת הפריון: למשל כיוון שרכב חשמלי יעיל יותר מרכב מונע בבנזין.

 פרופ' זוסמן / צילום: תמר מצפי

"לא ברור לי למה הממשלה לא רוצה לאמץ את היעדים האלה", אומר זוסמן. "המשרד להגנת הסביבה מרגיש שזה נתקל בהתנגדות ואנחנו מראים שזה משתלב עם כל מיני יעדים שהאוצר שם על השולחן - ובראשם התחבורה".

כדי לשכנע את האוצר והספקנים האחרים מציעים החוקרים ליצור סינרגיה בין הפחתת פליטות ליעדים לאומיים אחרים שהאוצר מנסה לקדם ובראשם הגודש בכבישים. "מצב החירום בתחום התחבורה בישראל מספק הזדמנות להשיג שלושה יעדים בו זמנית", כותבים החוקרים, "הקטנת גודש, העלאת פריון העבודה במשק והפחתת פליטות".

בין היתר ממליצים החוקרים לקדם פתרונות הסעת המונים על בסיס חשמל ומעבר מוקדם לתשתית בעבור כלי רכב חשמליים. בנוסף הם תומכים בכוונה להטיל איסור על מכירת רכב שאיננו חשמלי, משנת 2030. החוקרים מציינים כי אפשרויות החשמול של התחבורה אינן מלאות: בתחום התחבורה הציבורית המסילתית יש תחלופה מלאה, ואילו במגזר הרכב הפרטי קיימות חלופות, אך עדיין יש מקום לשיפורים טכנולוגיים. מאידך בתחום המשאיות, עדיין לא קיימות חלופות.

כל התוכניות שאתם מדברים עליהן כבר אושרו ונמצאות בשלבי יישום.

"נכון, אבל צריך לתת להם רוח גבית ולהדגיש את הדחיפות. אנחנו לא יכולים להרשות לעצמנו מציאות שבה נדרשות שבע שנים למתוח חוט חשמל בין שתי תחנות רכבת באיילון. מעבר לכך יש כאן המלצה למדיניות שהיא כלל ממשלתית ולא גחמה של שר כזה או אחר ויש כאן גם קביעת סדר עדיפויות: התחבורה היא בעדיפות עליונה, לעומת תעשייה למשל".

בתוך היעדים האלה נכלל גם יעד של מירכוז המגורים בחזרה לתוך העיר: אם הרכב הפרטי אפשר לאוכלוסייה לנדוד את אל הפרברים והקניונים הרי שפיתוח התחבורה הציבורית והסעת ההמונים אמורים להחזיר אותם למרכזי הערים, תוך צמצום הבזבוז של משאבי קרקע וכסף הדרושים לחיבור הפרברים לתשתיות. "בתחום הבנייה", כותבים החוקרים, "אנו ממליצים על תכנון של פריסת המגורים ומקומות התעסוקה והצריכה באופן שמקטין את הצורך בנסיעה ברכבים פרטיים, והן על בנייה חדשה בתקן ירוק וככל האפשר מאופסת אנרגיה למגורים, לעסקים ולמבני ציבור. לנוכח המאמץ הלאומי להפחתת עלות הדיור, רצוי לשקול החרגה של העלות הנוספת הכרוכה בבנייה בתקן ירוק ממגבלות המשכנתה, ומתן ערבות מדינה לאותו חלק".

אחת ההמלצות המעניינות של המחקר נוגעת להגדלת הייצור של החשמל הסולארי, המחייבת שטחי קרקע גדולים מאוד עבור המתקנים הסולאריים: מעל מיליון דונם נדרשים כדי להגיע לייצור של 49% מהחשמל באנרגיות מתחדשות. אחד הפתרונות היצירתיים הוא לקדם בניית שדות סולאריים קרקעיים במדינות שכנות: מצרים וירדן. "למהלך יש יתרונות רבים", כותבים החוקרים. "יש בכך פתרון לא רק לבעיית השימוש באנרגיה מזהמת בישראל אלא גם בירדן ובמצרים. המהלך יאפשר פיתוח מואץ של הכלכלה הירדנית ויספק לה מקורות הכנסה מיצוא חשמל לישראל".