למה למשרד התקשורת כבר לא דחוף לקדם את התחרות בטלפון הקווי

אחת הבעיות המרכזיות ביישום רפורמת השוק הסיטונאי נמצאת בתחום הטלפוניה הקווית. אף שהרפורמה אושרה כבר בסוף 2014, היא עדיין לא מיושמת בתחום. אמנם בתחילה תחום הטלפונים הקוויים לא היה אמור להיות חלק מהרפורמה, אבל לבסוף הוא נכנס אליה, ובזק הייתה אמורה לאפשר למתחרות שלה לספק שירות טלפון קווי על גבי התשתית שלה, במחירים נמוכים שקבע משרד התקשורת, כדי שהן יוכלו להתחרות בשירותים שלה בתחום.

בזק ניסתה לאורך השנים לסקל את יישום הרפורמה במגוון דרכים עליהם כתבנו רבות בעבר, עד שלבסוף קנס אותה  משרד התקשורת לפני כשנה ב-11 מיליון שקל. יצוין כי ניסיונות הסיקול של בזק נשענו במידה מסוימת על שיתוף פעולה עם משרד התקשורת - מחירי השימוש שהמתחרות נדרשו לשלם לבזק עלו עד לרמה שהפעלת השירות לא הייתה כלכלית עבור פרטנר וסלקום.

אף שמאז המחיר ירד, וחזר לרמותו המקורית, פרטנר וסלקום עדיין לא רוצות לספק את השירות, אבל הפעם מסיבות אחרות לגמרי ולגיטימיות לגמרי מבחינתן. אם הן ישתמשו בתשתית של בזק בתחום הטלפון הקווי, בזק תוכל לדרוש ממשרד התקשרות להקל את המגבלות הרגולטוריות החלות עליה, ולהתחרות בהן בצורה אפקטיביות יותר במוצרים אחרים שמספקות החברות. השאלה היא למה משרד התקשורת נותן יד גם היום לאי יישום הרפורמה ולפגיעה בצרכנים שנגזרת מכך.

לאחרונה החליט המשרד למנות שני יועצים - עוזי לוי ומאיר אלג'ם - כדי שיבדקו את הטענות השונות של הצדדים לגבי הסיבות לאי יישום הרפורמה בתחום. היועצים נלקחו מפני שהמשרד הגיע למבוי סתום, לאחר שבזק הודיעה לו שהיא מוכנה לספק את השירות בכל אופן ודרך שהמשרד יבחר, אך הרפורמה עדיין לא יצאה לדרך. מסתבר שבמשרד פשוט לא יודעים איך להתמודד עם העובדה שבזק הסכימה לספק את השירות ללא תנאים, ולכן הוא שלח את בזק לנהל משא ומתן עם סלקום ופרטנר על המתכונת הסופית.

במקום שהמשרד ייקח אחריות ויקבע באיזו מתכונת על בזק לספק את השירות, הוא שולח אותה לנהל משא ומתן עם פרטנר וסלקום שכלל לא רוצות את השירות, בגלל שהן מחזיקות אינטרס עסקי הפוך. אגב, כאן המקום לחזור ולהדגיש שאין מה לבוא בטענות לפרטנר וסלקום בעניין הזה. הן עושות מה שטוב להן ואי אפשר לצפות מהן שיעזרו לחלץ את בזק מהבעיות שלה עם משרד התקשורת.

כך קורה שהמשרד קונס את בזק וקובע מסמרות בדבר אי עמידתה באספקת הטלפוניה, אבל עכשיו כשהוא נדרש למצוא פתרון לבעיה ברמת היישום, הוא מתחיל להבין שאולי הבעיה היא לא רק בבזק ואולי יש משהו אחר שמונע את המהלך, ולכן לוקח יועצים כדי שיבדקו את הנושא מחדש.

להתחרות עם יד קשורה מאחור

היועצים החלו בפגישות עם בזק, סלקום ופרטנר כדי לנסות ולסיים את הסאגה ולהגיש מסקנות למנכ"ל המשרד נתי כהן, אך הסיכוי שכהן וחבריו יקבלו את ההחלטה הנדרשת היא קלושה. זאת מפני שתחום הטלפון הקווי הפך להיות הטיעון המרכזי של המשרד נגד הבקשות של בזק להקלות רגולטוריות.

אם בזק מוכנה לספק את השירות בכל מתכונת שיבחר המשרד, ובכל מחיר שקובע המשרד, אז למה המשרד לא סוגר את הפינה? מסתבר שגם פרטנר וסלקום מבינות דבר או שניים ברגולציה, ולכן הן עושות יד אחת עם המשרד כדי לעכב את השירות שהן בכלל לא מעוניינות בו, כי רק ככה הן יודעות שבזק תמשיך ותישאר באופסייד.

יש עוד סיבה מדוע לא לקבוע את מתכונת השירות. משרד התקשורת הוא זה שמחזיק את מחירי הטלפון הקווי של בזק גבוהים. הרי היום שירות טלפון קווי נמכר כמעט במחיר אפס בכל חבילת טריפל של המתחרות. אז למה בבזק, שמחיר הטלפון הקווי שלה מפוקח, המשרד לא מוריד את המחיר? הרי הורדת מחירי הטלפון הקווי של בזק תגביר את התחרות ותפגע בבזק, שמכניסה בכל שנה לקופתה "רווחיות עודפת" של מאות מיליוני שקלים ומיליארדי שקלים במצטבר מהשירות.

אלא שהמשרד הסתבך. המשמעות של מחירים נמוכים של בזק בתחום הטלפון הביתי היא הגדלת כושר התחרות של החברה, כי סביר להניח שהציבור יעדיף את קווי הטלפון הנייחים של בזק ולא את הסלולר או את הטלפון הקווי המסופקת על ידי פרטנר וסלקום. כך אנחנו מגיעים לפלונטר שבו המשרד נמצא - כדי להגן על פרטנר וסלקום הוא מעניש את כלל הציבור ומשאיר את מחירי הטלפוניה של בזק גבוהים. נראה כי במשרד התקשורת ממש לא רוצים לאפשר לבזק להתחרות בכל כוחה בשוק התקשורת המקומי והמורכב.

הדילמה: הליך משפטי או שכנוע של השר

בימים האחרונים פרסמנו שסלקום, גולן טלקום ואקספון מהרהרות באופציה של הליכים משפטיים נוספים נגד מכרז הדור החמישי בסלולר. זאת אחרי שהן כבר הגישו עתירה ראשונה בנושא לפני שבועיים. מסתבר כי החברות כבר מוכנות להגיש עתירה נוספת אך הן לא עושות זאת מטעמים טקטיים. החברות קבלו מידע לפיו שר התקשורת דודי אמסלם פתוח לשמוע על השגותיהן והוא אינו "נעול" על המתכונת שקבעה ועדת המכרזים לשיטת המכרז.

עצם הידיעה שאמסלם מוכן לשמוע אותן גורמת לחברות לחשוב שנית האם זה יהיה נכון מצידן להגיש עתירה נוספת בעת הזאת. הרי בסופו של דבר העתירות נתפסות כצעד מתריס כי ברור לכולם שהחברות רוצות לדחות את המכרז לאו דווקא מסיבות מקצועיות אלא מסיבות אינטרסנטיות שלהן - הן לא רוצות להשקיע כסף בשדרוג הרשתות בעת הזאת.

לכן המשרד כועס ולא אוהב את הניסיון להשתמש בבית המשפט כדי לעצור את המכרז. עתירה נוספת פשוט עשויה ליצור אפקט הפוך ובמקום לגייס את השר לטובתן הן יעמידו אותו במצב שאין לו ברירה והוא יצטרך לדחוף את המכרז בכל הכוח, כי גם הוא יבין שהן משחקות על זמן. 

בזק מסרה בתגובה כי "החברה עשתה מאמצים אדירים על מנת לספק שירותי טלפוניה סיטונאיים, והסכימה למלא כל בקשה וגחמה של המפעילים האחרים, שלצערנו לא באמת מבקשים לעשות שימוש בשירות, אלא מנצלים באופן ציני את הרגולטור והתקשורת על מנת לנגח את בזק. אילו היה מפעיל שבאמת רוצה לספק שירותי טלפוניה סיטונאיים על גבי רשת בזק הדבר היה קורה כבר מזמן".

ממשרד התקשורת נמסר בתגובה כי "לאור הודעת בזק כי פעלה לאפשר שרות הטלפוניה, במתכונת שהוגדרה בתיק השירות, המשרד שוקד בימים אלו על הפתרון המוצע על מנת לוודא עמידתו להגדרות התיק".

סלקום ופרטנר לא העבירו תגובה לדברים.