"התנהלות רשלנית": ישראל לא ערוכה להתמודד עם זיהום ים מלוויתן

מנכ"לית החברה להגנת הטבע פנתה אמש לשרי האוצר, האנרגיה והגנת הסביבה, והזהירה מפני אירוע חמור של זיהום ים, איתו לא תוכל ישראל להתמודד בשל מחסור בפקחים ימיים • "זו אינה התנהלות אחראית של מעצמת גז אזורית"

קידוח לוויתן / צילום : יחצ נובל אנרג'
קידוח לוויתן / צילום : יחצ נובל אנרג'

מנכ"לית החברה להגנת הטבע, איריס האן, דרשה אמש משרי האוצר, האנרגיה והסביבה לנמק מדוע המדינה לא נערכת כיאות לתחילת פעילות אסדת לוויתן, וממנה פקחים שיוכלו להתמודד עם אירועי זיהום ים, הנגרמים לא אחת בעת הפעלת אסדות ומתקני דלקים מאובנים.

"בעוד מספר ימים, יתחילו להיערם כאלפיים חביות קונדנסט על האסדה. אלו, בנוסף לשגרת המכליות הנושאות בין 200 אלף למיליון ורבע חביות נפט לנמלי ישראל, והאסדה הצפה של כריש-תנין שצפויה להתווסף לארסנל - מייצרות סיכון יום יומי אמיתי לתקלת זיהום ים חמורה שתוצאותיה הרסניות לכלכלה, לסביבה ולחברה הישראלית", כותבת האן. "במצב דברים זה, לא ייתכן שמדינת ישראל תפעל מבלי שהיא ערוכה להתמודדות עם אירוע זיהום ים, שיגיע במהירות רבה אל החוף, יזהם את המים שמגיעים למתקני ההתפלה ויפגע אנושות בסביבה הימית".

למרות הבטחות רבות והסכמות בין המשרדים המדוברים, אוישו רק שתי משרות אכיפה נוספות ביחידה הארצית להגנה על הסביבה הימית במשרד להגנת הסביבה, מתוך 10 שאושרו והובטחו לפני כשנה וחצי. זאת, למרות שהדרישה של היחידה הארצית עומדת על 22 תקנים לצורך הבטחת תפקודה במהלך אירוע חירום. "אסדת לוויתן תחל להפיק גז וקונדנסט בתוך מספר ימים, כשמדינת ישראל איישה פחות מ-10% מהתקנים הנדרשים לה לשם התמודדות עם אירוע זיהום ים. דבר אחד ברור: בפרויקט בסדר גודל כזה, עלולות להתרחש תקלות", כותבת האן.

הגז, שהתגלה במחוזותינו לפני מספר שנים, אמור לשמש את תושבי ישראל, ואף מיועד לייצוא בכמות גדולה. אסדת לוויתן הנה אחד הפרויקטים התשתיתיים הגדולים ביותר מאז קום המדינה, וחלק ניכר מתוצריה יופנו בשנים הבאות לייצוא. במכתבה מתייחסת האן לכך שישראל הופכת למעצמת גז, אך לא ערוכה לכך ולא מתנהלת בהתאם. "בצד היתרונות הקיימים במעבר מפחם לגז, גם להפקת גז, דלק פוסילי לכשעצמו, יש השלכות סביבתיות ובריאותיות לא זניחות, בוודאי במקרי תקלה. זו אינה התנהלות אחראית של מעצמת גז אזורית, שעתידה להרוויח מיליארדים מהפקת הגז - זו התנהלות רשלנית של מדינה, שעל אף שהיא שקועה במערכת בחירות שלישית בתוך שנה, צריכה להמשיך ולתפקד בהגנה על אזרחיה".

יהיה קשה לצמצם את הנזק

היחידה הארצית להגנת הסביבה הימית של המשרד להגנת הסביבה פרוסה לכל אורך חופי ישראל. תפקידה הוא למנוע זיהום ים ממקורות יבשתיים, זיהום ים משמן וכימיקלים, זיהום ים ממתקנים נמליים ומסופים, ניהול היערכות ומוכנות לטיפול באירועי זיהום ים, ועוד. מפקחי היחידה מבצעים ביקורות שוטפות בכל המפעלים המזרימים לים, מבצעים דיגום עצמאי לבחון את איכות השפכים המוזרמים ובודקים את עמידת המפעל בייעדי היתר ההזרמה, לרבות התקנת מתקני טיפול כנדרש בתנאי ההיתר. גורמים המזרימים שפכים או מטילים פסולת לים בניגוד לחוק, נחקרים ונשפטים בהתאם לחוק, המאפשר ענישה של עד שנת מאסר, או קנס כספי. רשימת המטלות ותחומי האחריות של היחידה הקטנה היא רבה, וכעת מצטרפת אליה משימה רחבת היקף - הגנה על הסביבה הימית וחופי ישראל מפני שפך חמור שתוצאותיו, באם יתרחש, עלולות להיות הרות אסון.

מדינת ישראל חתומה על מספר אמנות בינלאומיות, המחייבת את המדינות להגן על סביבתן הימית, בינהן אמנת OPRC1990 בדבר מוכנות, תגובה ושיתוף פעולה בעניין זיהום ים משמן. בהתאם לכך, בשנת 1998, החליטה הממשלה על הקמת ועדת היגוי בין-משרדית, בראשות המשרד להגנת הסביבה, עליה הוטל להכין את התכנית הלאומית לטיפול בזיהום ים בשמן (התלמ"ת) ולאשרה בחקיקה. לאחר כעשר שנים, ב-2008, אישרה הממשלה את עקרונות התלמ"ת.

בעקבות כניסת נושא הנפט והגז בים, ביקש המשרד להגנת הסביבה מסוף שנת 2010 ואילך ממשרד האוצר לאשר הקצאה חד-פעמית של 22 מיליון שקל, הקצאה של 11 תקני כוח אדם ועוד 7 מיליון שקל לשנה כתוספת תקציב קבועה למימון פעולות תחזוקה ותקני כוח האדם הנוספים. אולם, התקציב והתקנים הנוספים שהתבקשו בשנת 2010 טרם התקבלו. "בישראל, חסר כוח אדם לטיפול בזיהומי ים בשמן. יש תוכנית לאומית לטיפול במקרי זיהום. התכנית, שנדרשת כחלק מאמנה בינלאומית שישראל חתומה עליה, אושרה שבממשלה, אבל גיבוי בצורת חוק ותקציב לתוכנית הזו - אין, למרות שחלפו שנים רבות", אומרת ל"גלובס" ד"ר גליה פסטרנק, מומחית לזיהום ים. "גם מבקר המדינה התייחס לעניין בעבר, מתוך הכרה בכך שיהיו יותר ויותר אסדות בים, אך המדינה לא ערוכה להתמודד עם תקלות אפשריות בהן. אמנם עובדים במשרד להגנת הסביבה אנשי מקצוע שאכפת להם מהסביבה, שקופצים גם באמצע הלילה לכל חשד לזיהום ים, אבל זה לא יספיק במקרה של זיהום ים גדול בשמן. אם לא יוספו תקנים למפקחים נוספים ולא יהיה תקציב לציוד לתגובה לזיהום, יהיה קשה לצמצם את הנזק לסביבה הימית גם בחופי ישראל וגם בחופים השכנים".

יחד עם זאת, נזכיר כי הפעלת אסדת לוויתן נתקלת כעת בקשיים, ולא ברור מתי תצא לפועל. שלשום, לאחר שחברת נובל אנרג'י לא הצליחה לעמוד בדרישות אותן הציב המשרד להגנת הסביבה עבור תחילת תהליך ההרצה שלה, הודיע המשרד להגנת הסביבה כי הוא מבטל לעת עתה את מועד הנישוב שאמור היה להיערך אמש. כרגע אין מועד חדש להרצת האסדה, ולכן הזרמת הגז מלוויתן עלולה להידחות. הנזק על עיכוב של שלושה ימים במועד הזרמת הגז מוערך על-ידי נובל אנרג'י בכ-60 מיליון שקל.

ממשרד האוצר נמסר בתובה: "בהתאם לסיכום עם המשרד להגנת הסביבה הוחלט על תוספת תקנים ייעודית לנושא וזאת בהתאם לצרכים שהעלה המשרד".

יומן קורונה:
ניוזלטר יומי על כל מה שצריך לדעת
הרשמה
הרישום נכשל
✓ הרישום בוצע בהצלחה!
צרו איתנו קשר *5988