בג"ץ קבע: מינוי שרים בתקופת מעבר עשוי לחייב את הצבעת מליאת הכנסת

בג"ץ דחה היום (ה') עתירה של עמותת שומרי הסף, עו"ד יוסי אור-הכהן ועו"ד ליאור דץ, נגד מינוי של נפתלי בנט לשר הביטחון בנובמבר 2019.

טענת העותרים הייתה שאין למנות את בנט לתפקיד שר הביטחון ללא אישור מליאת הכנסת, כיוון שסמכויות העברות משרדי ממשלה, משר אחד לאחר בתקופה בה מדובר בממשלה יוצאת, צריכות להיות מוגבלות.

כזכור, היועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט איפשר לבנימין נתניהו למסור את תפקיד שר הביטחון לנפלתי בנט, במסגרת הימים שבהם המנדט להרכבת הממשלה היה בידי ח"כ בני גנץ. נתניהו עשה זאת, כדי לוודא שהציר הפוליטי בין גנץ לבין בנט לא יתממש.

מנגד, היועץ המשפטי של הכנסת עו"ד איל ינון, חשב שהעברת משרד ממשלתי באופן שכזה, צריכה להיעשות תוך השגת אישור מליאת הכנסת, שכן מדובר בתקופת מעבר ואת הסעיף המאפשר למנות שרים בתקופת ממשלה יוצאת יש לפרש באופן מצמצם ביותר.

בפסק הדין, הסכים בג"ץ עם גישתו של ינון, אך קבע שמינוי של בנט לא יבוטל. גם מינוי השרים בסבב הנוכחי - ח"כ ביטן לשר החקלאות, ח"כ ציפי חוטובלי לשרת התפוצות - לא יוכל להיבלם באמצעות פסיקה זו, שכן נתניהו חייב היה להתפטר מתפקידו ולא מדובר בהעברה "רצונית" של משרד מצד אחד לאחר. מנגד, העברת משרד השיכון לידיו של ח"כ יצחק כהן, תוך שהשרה יפעת שאשא ביטון מקבלת תפקיד אחר, נדמה כבעייתי לפי הפסיקה, אלא אם המהלך יזכה לאישור מליאת הכנסת. כרגע לליכוד אין רוב, שכן אל מול בלוק 55 של נתניהו, יש 65 ח"כים העשויים להתנגד.

כאמור, בפסיקה נקבע שמינויו של בנט לא יבוטל כיוון שנתניהו הסתמך על ייעוץ משפטי של מנדלבליט. בנוסף, גם העובדה שבנט כבר מכהן בתפקיד וכי הבחירות לכנסת ה-23 קרובות, הביאו את השופטים למסקנה שרצוי שלא יתערבו.

באשר להגבלת מספר השרים, לפי חוק יסוד המממשלה, קבעו השופטים שהוראת השעה של הכנסת ה-20 (אשר איפשרה לדלג על אותה המגבלה) נותרה בתוקף תוך כדי ימיה של הכנסת ה-21 וה-22. אולם בית המשפט הדגיש כי לא ניתן יהיה לקבל התנהלות לפיה ממשלת מעבר, שאינה נהנית מאמון הכנסת ולפיכך מחויבת באיפוק וריסון בהתנהלותה, תנצל את הסמכות הנתונה לה ותגדיל עד בלי די את מספרם של חברי הממשלה ללא אישור הכנסת.