הטעיית המשקיעים בשמן: החברה תפצה ב-4.5 מיליון שקל

עפ"י הסדר הפשרה שאושר ע"י ביהמ"ש, חברת הביטוח של שמן תשלם 4.5 מיליון שקל כפיצוי למשקיעי החברה, לאחר שנטען כי הנתבעים הטעו והונו את המשקיעים בכך שלא דיווחו על סיכויי מציאת הנפט בקידוחי החברה (קידוח "ים 3"), אחרי שכבר נודע לחברה כי מדובר בקידוחים יבשים

גבי אשכנזי / צילום: איל יצהר
גבי אשכנזי / צילום: איל יצהר

בית המשפט המחוזי בתל-אביב אישר את הסדר הפשרה בתובענה ייצוגית נגד יו"ר חברת שמן דאז, ח"כ גבי אשכנזי, והמנכ"ל דאז, יוסי לוי. על-פי ההסדר, חברת הביטוח של שמן תשלם 4.5 מיליון שקל כפיצוי למשקיעי החברה, לאחר שנטען כי הנתבעים הטעו והונו את המשקיעים בכך שלא דיווחו על סיכויי מציאת הנפט בקידוחי החברה (קידוח ים 3), אחרי שכבר נודע לחברה כי מדובר בקידוחים יבשים.

סגן הנשיא, השופט חאלד כבוב, דחה את ההתנגדויות להסדר הפשרה וקבע כי הנתבעים ישלמו כאמור 4.5 מיליון שקל, כאשר מתוך סכום זה למעלה ממיליון שקל ישולם לעורכי הדין של הקבוצה.

עורך הדין אופיר נאור המייצג יחד עם רנן גרשט את קבוצת התובעים מסר בתגובה כי הוא "שמח שהצלחנו לייצר תוצאה מעשית לקבוצה שתפצה אותם ב-50 אחוז ממחיר הרכישה של הנייר. זהו תקדים חשוב לפיצוי בגין נזק מדיווחים מטעים".

על-פי הטענה, החברה פעלה בשנת 2013 בהטעיה ובמרמה תוך יצירת אמון אצל המשקיעים כי נמצא קידוח נפט ברמה גבוהה.

תקציב הקידוח, שנערך במשך 11 חודשים, הסתכם ב-182.2 מיליון דולר. חלקה של שמן בעלות הקידוח הסתכם בלא פחות מ-140 מיליון דולר. לאחר שהוכרז על כישלון הקידוח, התפטרו יו"ר החברה, הרמטכ"ל לשעבר גבי אשכנזי, והמנכ"ל יוסי לוי. שוויה של החברה, שעמד טרם ההודעה על הכישלון על יותר מחצי מיליארד שקל, כמעט והתאפס.

בעקבות הפרשה הגיש אחד מבעלי המניות בשמן, יוגב חלפון, תביעה ייצוגית בהיקף של 165 מיליון שקל נגד החברה, אשכנזי ולוי, בטענה כי הודעות שפרסמה חברת שמן זמן קצר לפני שנטשה את קידוח "ים 3" - בהן נמסר, בין היתר, כי "השותפים ברישיון הגיעו למסקנה כי בקידוח קיימים סימני נפט משמעותיים" - נטעו במשקיעים תקוות-שווא כי נמצא נפט באיכות גבוהה. אולם לאחר שהחלו מבחני ההפקה, לא נמצא דבר, והקידוח נמצא יבש.

לטענת חלפון, אשכנזי ולוי ידעו כי מדובר בקידוח יבש, אך בכל זאת נתנו למשקיעים להשקיע ולממש את האופציות בהן החזיקו. עוד נטען כי אשכנזי ולוי נהגו שלא בתום-לב ועשו שימוש במידע פנים, כאשר בחרו שלא לממש את האופציות שבחזקתם.

אשכנזי ולוי: מבחני ההפקה הפתיעו ואכזבו

בעקבות ההודעות המטעות של החברה, נטען בייצוגית, זכתה שמן בדרך של תרמית והונאה ב-65 מיליון שקל שגויסו במסגרת מימוש האופציות מסדרה 4 שהיו בידי המשקיעים, ובכ-30 מיליון שקל נוספים שגויס באמצעות הקצאת מניות.

התובע הוסיף וטען כי מהפרוטוקולים של החברה עולה כי בידי אשכנזי ולוי היה מידע מהותי לגבי הכשלים באתר הקידוח - בהם נקבוביות ורמת מוליכות בעייתית - והם לא פרסמו אותו לציבור ואף נקטו שיטה של דיווחי יתר לא מהותיים ומגמתיים, כדי להלהיט את המשקיעים.

מנגד טענה החברה כי היא הקפידה לפרסם דוחות ולעמוד בכל דרישות הגילוי על-פי חוק ונהגה בשקיפות מלאה מול המשקיעים. החברה הסבירה כי לוי ואשכנזי לא מימשו את האופציות שבידיהם לאור ייעוץ משפטי שקיבלו, שקבע כי עליהם להימנע מכל פעולה באופציות. עוד טענו אשכנזי, לוי והחברה כי מבחני ההפקה הפתיעו ואכזבו אותם.

באוקטובר 2016 אישרה שופטת בית המשפט הכלכלי בתל-אביב, דניה קרת-מאיר, את הבקשה לניהול התביעה כייצוגית נגד אשכנזי, לוי וחברת שמן, בטענה כי פרסמו הודעות כוזבות בדבר סימני נפט ברמה גבוהה בקידוח "ים 3", וזאת רגע לפני שהתברר כי אין סיכוי לשאיבת נפט באתר, והחברה נטשה את הקידוח. השופטת קבעה כי הונחה תשתית ראייתית ראשונית לכך שאשכנזי ולוי הסתירו מידע מהמשקיעים. "אין ספק כי בפני ציבור המשקיעים לא עמד כל המידע הרלוונטי הנדרש כדי לקבל החלטת השקעה מושכלת", קבעה השופטת.

על קביעות אלה ערעורו אשכנזי, לוי והחברה לבית המשפט העליון, אך בטרם הוכרע הערעור, הוצע לצדדים לפנות להליך גישור ולנסות לסגור את הפרשה בפשרה. ואולם היום (ב'), לאחר כשלושה חודשים בהם נוהל הליך הגישור, הודיע התובע הייצוגי כאמור כי הגישור לא צלח.

עו"ד אופיר נאור, המייצג יחד עם עו"ד רנן גרשט את קבוצת התובעים, מסר בתגובה כי הוא "שמח שהצלחנו לייצר תוצאה מעשית לקבוצה שתפצה אותם ב-50% ממחיר הרכישה של הנייר. זהו תקדים חשוב לפיצוי בגין נזק מדיווחים מטעים".

החברה ובעלי התפקיד יוצגו על-ידי עורכי הדין צבי אגמון, דרור סברנסקי ונסי אנג'ל-כץ ממשרד אגמון ושות' רוזנברג הכהן ושות'. עורכי הדין מסרו בתגובה כי "התשלום על-פי הסכם הפשרה יבוצע על-ידי חברת הביטוח ולא על-ידי שמן או בעלי התפקידים בה. בפסק הדין התייחס ההרכב שאישר את ההסכם לכך שההחלטה שאישרה את התובענה כייצוגית ניתנה בהתעלם מעמדת רשות ניירות ערך, וציין כי התייחסות לעמדה זו יכול שהייתה מובילה לשינוי הקביעות הלכאוריות שנקבעו בהחלטה שאישרה את התביעה כייצוגית, ואולי הייתה אף מביאה לכך שהקבוצה לא הייתה זוכה בפיצוי כלשהו".