מנכ"לית צלול נגד שטייניץ: "לחבר'ה האלה אין שום סנטימנטים ושום יחס לסביבה או לטובת הציבור"

עם שישה עובדים בלבד, מול חומה בצורה של טייקוני גז, הצליחה לוחמת הסביבה מאיה יעקבס להוביל כמה מהניצחונות נגד המזהמים הגדולים בישראל • בראיון ל'ליידי גלובס' היא יוצאת נגד שטייניץ, מפרגנת לסמוטריץ' ומצהירה: "התעשייה היא עולם שוביניסטי, אבל הם לא יכולים עליי"

"התעשיינים בארץ הפכו אותי לפרנואידית. כשאני נכנסת לפגישה חשובה אני משאירה את הטלפון בחוץ, כי אולי מקשיבים לי. זה אמנם לא חוקי בארץ, אבל נעשו פה דברים גרועים מזה", אומרת מאיה יעקבס, מנכ"לית עמותת צלול בשמונה השנים האחרונות.

"לחבר'ה האלה אין שום סנטימנטים ושום יחס לסביבה או לטובת הציבור. כשיובל שטייניץ היה שר האוצר והוביל את מתווה הגז, הוא היה מסתכל מתחת לרכב שלו לפני שנכנס בגלל הלחץ מהתעשיינים. התעשייה היא עולם שוביניסטי. הם גם הולכים כל הזמן למוריס ולבנג'י (קאהן, התורמים הראשיים של צלול, נר"ו) ומנסים להפוך אותי לאיזו משוגעת. אני אמנם פיון קטן, אבל הם לא יכולים עליי, וזה מעצים מאוד".

יעקבס (47) היא אולי פיון קטן במערכת, אבל מאז שמונתה לראש העמותה - שהתחילה כמגינה של הים והנחלים והיום היא אחד השחקנים הסביבתיים הבולטים בישראל - כבר הספיקה לחתום על כמה ניצחונות משמעותיים מאוד. עם שישה עובדים, ובתקציב של כשלושה מיליון שקל בשנה בלבד, ללא סיוע ממשלתי, היא נאבקה על סגירת מכל האמוניה בחיפה עד לניצחון ב-2017 והובילה בהצלחה גם את חוק הפיקדון על השקיות.

בימים אלה היא משמשת גורם מרכזי במאבק על האופן שבו מתבצעים קידוחי הגז באסדת לווייתן, הממוקמת עשרה ק"מ בקרבת החוף ממערב לחיפה. ארגונים ירוקים ורשויות מקומיות באזור נלחמו בחודשיים האחרונים לעצירת תהליך הנישוב, שכן במהלכו נפלטים גזים רעילים, המסוכנים לתושבים, בכמויות גדולות מאלו שנפלטים בשגרה. "הזוי שבחרו להציב מפעל פטרוכימי מזהם בשמורת טבע, ואם הוא כבר שם אז לפחות שינהלו אותו בקפדנות. כשמנהלים תעשייה כל כך מסוכנת בחפיפניקיות, אין לנו אלא להתפלל".

"לא נדרשת כמות הגז הזאת". אסדת הגז לווייתן
 "לא נדרשת כמות הגז הזאת". אסדת הגז לווייתן


לצד כל אלה, בשנה האחרונה מצויים בתודעה הציבורית יותר מאי פעם משבר האקלים וההתחממות הגלובלית, שמאיימים לנגוס בתוך כמה שנים בכל תחומי חיינו. "הסביבה בישראל מצויה בסיכון ענק היום. אם בכל העולם מדברים על התחממות של מעלה וחצי בתוך עשור, כאן מדברים על עלייה של 5-4 מעלות, ישראל היא הוט ספוט. המשמעות היא שבירושלים יהיה חם כמו בבאר שבע, בבאר שבע כמו באילת, ובאילת יהיה חם כמו בגיהינום. החום שהורגלנו אליו ביולי-אוגוסט יתפרס על יוני-ספטמבר, והטמפרטורות יאמירו ל-50-40 מעלות.

"במצב הזה יהיו כאן עשרות מיליוני פליטי אקלים שיחפשו מפלט מהחום, פני הים יעלו ורצועת החוף הצרה תצטמצם, במיוחד סביב הירקון בתל אביב והקישון במפרץ חיפה.
"תהליך המדבור הזה יחריף בעקבות מדיניות רשות המים, ששמה את כל יהבה על התפלה ומחזור מים ואינה משמרת מים טבעיים או מטפלת במי התהום. עם טמפרטורות לוהטות ובלי מים כל בעלי החיים שסביבנו ייעלמו ונישאר עם מינים פולשים, אם בכלל. נחיה בעולם בלי ציוץ ציפורים ובלי פרפרים.

"גם שריפות יהפכו לדבר שכיח, ועובדים שפועלים בחוץ - שוטרים, בנאים, כבאים, מנקי רחובות - יצמצמו את פעילותם בשעות הצהריים; אובדן שעות העבודה הזה יפגע במשק. מחירי הפירות והירקות יעלו. יהיו יותר ויותר אירועי גשם קיצוניים, שיגרמו להצפות קשות ועלות הטיפול בתשתיות תעלה".

לצד משבר האקלים בימים אלה נלחמת יעקבס באחד המזהמים הראשיים שקיימים היום, הפלסטיק, ובמסגרת זאת היא מובילה רשויות כמו הרצליה ותל אביב להכריז על עצמן 'ערים ללא פלסטיק'. "על פי הנתונים, בתוך 30 שנה יהיה יותר פלסטיק בים מבעלי חיים. יש לנו בגוף כמויות ממנו. מחקר מצא שיש בנו בממוצע חמישה גרם של מיקרו-פלסטיק, זו בערך הכמות שיש בכרטיס אשראי. מחקר אחר מצא מיקרו-פלסטיק אפילו בחלב אם.

"כשראינו שבממשלה אין עם מי לדבר פנינו לשלטון המקומי, עם עיריית הרצליה יזמנו את 'עיר ללא פלסטיק', וזה המנוע לכל מה שקורה היום: כשהרצליה החליטה להיגמל מפלסטיק הרשויות האחרות התעוררו".

מהו הצעד הסביבתי הדחוף ביותר שישראל צריכה לנקוט כדי להגן על עצמה?

"ליישם את הדירקטיבה האירופית לקידוחים ימיים. אחרי אסון מפרץ מקסיקו, שכיסה אותו בנפט, ישבו מיטב אנשי התעשייה והגנת הסביבה בעולם וניסחו כללים לניהול טוב יותר של העסק הזה. אבל משרד האנרגיה הישראלי מסרב לאמץ אותם, כי כרוכה בהם הפרדת סמכויות: מי שמפקח על התעשייה לא יכול להיות זה שגם מגן על הים.

"אנשים לא מבינים שהים הוא המשאב הכי חשוב של מדינת ישראל. אנחנו אי. אין לנו רכבות לנסוע בהן למקומות אחרים ו-99% מהסחורות עוברות דרך הים, שהוא גם מקור המים שלנו. צריך להשתמש במאגרי תמר ולווייתן עד שנצליח לבסס פתרונות לאנרגיית שמש שניתן יהיה לסמוך עליהם 24/7. אבל ממש לא נדרשות כל הכמויות שישראל מתכננת להפיק, ובטח שלא צריך להציף את כל אירופה, שמנסה להיגמל מגז כמקור אנרגיה. ולא מדובר רק בהפקרת הים, שר האנרגיה שטייניץ הפך ללוביסט הכי גדול גם נגד אנרגיית השמש, וזה הדבר הכי הזוי שאפשר לדמיין בארץ השמש הנצחית. הוא קורא לעצמו שר הגז והנפט, ולא מבין שזה כינוי גנאי בפי כל מי ששכל אקלימי ועיניים בראשו.

"אם ישראל רוצה עתיד חזק היא צריכה לראות לאן העולם הולך. באירופה כמעט 50% מהבנקים מדברים על השקעות אחראיות ועל סטנדרטים סביבתיים מחמירים. אנחנו דורשים כאן אותו הדבר. בסוף השנה יהיו בחירות להתאחדות התעשיינים, הם צריכים לדרוש תעשייה מקיימת, לא ללכת על הצד הבריוני שמחסל ומזיק".

"קורא לעצמו שר הגז והנפט, כינוי גנאי בפי כל מי ששכל אקלימי בראשו". יובל שטייניץ
 "קורא לעצמו שר הגז והנפט, כינוי גנאי בפי כל מי ששכל אקלימי בראשו". יובל שטייניץ

לא מחבקת עצים

יעקבס היא לא הטיפוס שהייתם מדמיינים בראש ארגון סביבתי. היא לא מחבקת עצים, לא חלמה כל ימיה להציל את העולם מפלסטיק וזיהום אוויר, היא אפילו לא צמחונית. היא נולדה וגדלה בהרצליה, בעלת תואר ראשון בתקשורת והיסטוריה יהודית מאוניברסיטת תל אביב, תואר שני ביחסים בינלאומיים מאוניברסיטת קולומביה ותואר שני במדיניות ציבורית מהמרכז הבינתחומי. את דרכה המקצועית התחילה בכלל בזירה הפוליטית, כשב-1999 פעלה בצוות הקמפיין של אהוד ברק, ובהמשך שימשה כאחראית התקשורת האלקטרונית, שהייתה אז בחיתוליה, במשרד ראש הממשלה.

בשנת 2000 הפכה לקצינת הסברה בקונסוליה בניו יורק, ולאחר חודש בתפקיד עלה אריאל שרון להר הבית והפך את המשימה שלה למאתגרת הרבה יותר. עם חזרתה לישראל שימשה כדוברת התקשורת הזרה של מפלגת קדימה.

לצלול היא הגיעה לפני כשמונה שנים, אחרי ששימשה כיועצת השקעות בקרנות פילנתרופיות. "בהתחלה הלכתי על החלק הקל, חילקתי תקציבים. הבאתי את ראיית המאקרו וההסתכלות הרחבה ממשרדי הממשלה, הבנתי יחסים גיאו-פוליטיים ותהליכים. בשלב מסוים הרגשתי צורך להיות 'הנדס און' ואמרתי לעצמי שאני לא רוצה להתעסק כל הזמן בגיוס כספים, אלא במהות עצמה. צלול הגיעו אליי והיה בינינו רומן מהרגע הראשון.

"כשנכנסתי לתפקיד אף אחד לא דיבר על הצורך לזרז כל כך את ההתמודדות עם משבר האקלים, וגם פלסטיק חד פעמי לא היה נושא שדיברו עליו. אבל היום כל הארץ מדברת על זה".

מה גרם לשינוי?

"בעיקר מה שקורה בכל העולם, אף שישראל נגררת בעשר שנים אחרי העולם. במקום להפוך לנורבגיה המתקדמת והנקייה, היא הופכת לניגריה, שאוצרות הטבע שלה נגזלו והשאירו אותה נחשלת ומזוהמת, עם תושבים עניים וחולים. משבר האקלים כבר כאן, ואין לנו זמן. לכן נכנסנו לזה בכל הכוח".

ואיך השתנה אורח החיים שלך מאז הכניסה לתפקיד?

"לפני צלול נסעתי על אופניים, מחזרתי קצת, אבל לא יותר מזה. ככל שלמדתי נהייתי מודאגת יותר. אבל אני לא איזו היפית. אני גם מאוד אוהבת בשר, אף שאני אוכלת רק פעם בשבוע, וגם מזמינה הרבה טייק אוויי, כי אני לא אוהבת לבשל, אז מגיע אליי המון מהזיהום הפלסטי. אבל דווקא מתוך זה למדנו על הבעיות של הפלסטיק ואנחנו מקדמים מהלך להפחתת הכלים החד פעמיים במסעדות ובתי עסק".

חלק מהאנשים יאמרו שזאת צביעות.

"אני חיה את ה'50 גוונים של ירוק'. לכל דבר שעושים יש אלמנט של הפחתת טביעת הרגל האקולוגית. אנחנו, אמנם, צריכים לשאוף להגיע לירוק הכהה, אבל אם במיט-לס מנדיי לא נאכל בשר, ויום בשבוע לא ניסע, ויום אחד לא נשתמש בפלסטיק, זו התחלה. אני לא מאמינה בפנאטיות. כדי לעשות שינוי דרמטי בכדור הארץ אי אפשר לצפות מכולם לשנות הרגלים בצורה מוחלטת. קודם כל כי אין חלופות, אנחנו רואים את זה כבר עכשיו עם הפקקים שנוצרו מ'נתיב 2 פלוס' של סמוטריץ'. התחבורה היא אחד המשברים הגדולים, אבל צריך לתת חלופה. לקחתם לנו את המסלול, אז מה נעשה במקום? היה צריך להסדיר לפני שאטלים, אוטובוסים נקיים".

רוצה להעביר מסר לסמוטריץ'?

"המסר הראשון שלי אליו הוא דווקא 'שאפו'. אני מאוד בעד המהלך שעשה, זה חשוב. כל ארגוני הסביבה והתחבורה כתבו מכתבי תמיכה, שלצערי לא פורסמו בשום כלי תקשורת. כולם אומרים שאנחנו שמאלנים, והנה, סמוטריץ' מקבל כזה חיבוק. זה לא מובן מאליו. הוא עשה מהלך ששם אותו בקונפליקט עם כל הארץ, ומגיע לו הגב הציבורי הזה".

אמרת בעבר שיש בעיה במיתוג של קיימות. איך את מתווכת את זה היום?

"בשנתיים האחרונות, מאז שסגרנו את מכל האמוניה והפכנו להרבה יותר מרכזיים ודומיננטיים, המסר שלנו השתנה. אנחנו לא מדברים על קיימות כי זה מייגע אנשים, אנחנו מדברים על '50 גוונים של ירוק', רעיון שבבסיסו מייצר סלחנות שלנו כלפי עצמנו. כדי להגיע לכולם אנחנו שמים דגש גדול מאוד על הבריאות, על הכלכלה, על יוקר המחיה. אנחנו ארגון סביבתי בהווייתו, אבל אני מדברת על הנושאים האלה, כי הם מעניינים אנשים יותר מבעלי חיים, לצערי".

יעקבס בהפגנה לסגירת מכל האמוניה בחיפה
 יעקבס בהפגנה לסגירת מכל האמוניה בחיפה


רבים סבורים שמדובר במאבק של שמאלנים שבעים.
"ממש לא. אין ספק שתמצאי את זה יותר במחוזות האלה, אבל יש המון סביבתיים במגזר הערבי, ויש פעילות סביבתית הולכת וגדלה גם בקרב דתיים. אנחנו מאוד דוחפים לשם. זה פשוט עניין של הנגשת מידע, וכשלא מלמדים אנשים אז הם לא יודעים. אחת המשימות הגדולות שלנו היום היא להנגיש את הידע שהממשלה לא מנגישה, שמערכת החינוך לא מלמדת. המשרד להגנת הסביבה חוטא לתפקידו ולא מלמד אנשים איך לעשות אחרת".

בניגוד ללוחמנות שמאפיינת אותה מול הפוליטיקאים ובעלי האינטרסים, את דרכה בצלול היא מתארת כ"מסע מרתק לניפוץ האגו", ומכוונת לכל הפעמים שבהן הניחה בצד ערכים אחרים הקרובים ללבה, כי המטרה מקדשת. אפילו על האמירה שלה שאייל גולן לא יופיע בעצרות של צלול "בגלל היחס שלו לנשים", היא כבר לא מתעקשת. "אני כבר לא שם. לא שיניתי את דעתי, אבל שיניתי את הדגשים שלי, כי משבר האקלים יותר חשוב מהכול. היום אני מזמינה את כולם".

אז אין קווים אדומים?

"לא. אנחנו בתאונת דרכים עכשיו. הדבר הראשון שצריך לעשות הוא להציל את החיים, ואחר כך את השאר".

"מאושרת שאין לי ילדים"

יעקבס גרושה ומצויה בזוגיות ארוכה עם איש הטלוויזיה והמרצה אירי ריקין, ובכל הנוגע לילדים היא מעדיפה לדאוג לאלה של אחרים ולא להיות חרדה לילדים משלה בתוך הפצצה המתקתקת הזאת. "אני אל-הורית מבחירה ובאושר גדול. ככל שמשבר האקלים הולך ומתחזק אני יותר מאושרת שאין לי ילדים, ובעיקר עסוקה בקרב על הצלת האחיינים והאחייניות שלי והילדים של חברים וחברות שחשובים לי מאוד. אם היו לי ילדים לא הייתי ישנה בלילה מחרדה לעתידם. אנחנו יכולים לריב על כל נושא שבעולם, אבל אם אין לנו מים ומזון נקיים - אין לנו חיים. אנשים לא מבינים שכשהם מזהמים הם פוגעים בילדים של עצמם. המצב חמור, וכל מי שלומד את הנתונים מצטרף אליי, כי אי אפשר אחרת.

"גרטה טונברג אמרה בכזאת פשטות 'הבית בוער', אבל יש בזה כל כך הרבה כוח. הילדה מבריקה. אני מעריצה אותה. אני עוקבת אחריה מהיום שבו התחילה לשבת מול הפרלמנט השוודי, והפכה לכוכבת בינלאומית".

אילו דברים היית רוצה לאמץ מהעולם?

"הדירקטיבה האירופית אוסרת להשתמש בכלים חד פעמיים, מקלות אוזניים, דגלונים קטנים. היא נותנת מענה. צריך להוריד את המחירים של המוצרים המתכלים, ובמקביל לטפל בהם טוב יותר. צריך לעשות את הפרדת הפסולת במקור, וביסודיות רבה יותר".

למה כל כך קשה להניע את הרגולציה הזאת כאן?

"המשרד להגנת הסביבה אומר שהוא לא מאמין באיסורים גורפים. במקומות אחרים בעולם מחוקקים נגד השימוש בפלסטיק, אבל כאן, לא נעים להגיד, מלכתחילה מציגים סוג של התמודדות לוזרית, רף נמוך מדי של יעדים, ואז במשא ומתן, כמובן, מורידים אותם עוד יותר.

"התפקיד היחיד של השר זאב אלקין הוא חיסול המשרד שלו מבפנים. הוא מכשיר את הקרקע להשתלטות תעשייה בריונית, שמעדיפה את שורת הרווח קצר המועד על פני יצירת הרתעה למזהמים. לא נעשה דבר כדי להטמיע את לקחי שני דוחות מבקר המדינה החמורים ומסמרי השיער על התעשייה המזהמת בארץ, שלפיהם אין אכיפה, הרתעה וענישה של מי שפוגעים בחיים ובטבע שלנו.

"על פי החוק, במועצת הנפט, הכפופה לשר האנרגיה, אמורים להיות שני נציגים מהמשרד להגנת הסביבה, אבל אלקין לא ממנה נציגים ממשרדו כבר שנתיים. הדבר היחיד שהוא מקדם הוא הקמת משרפות פסולת, פתרון שגורם לזיהום אוויר ולא מעודד כלכלה מעגלית.

"גם כחלון מחסל את המשרד להגנת הסביבה. הוא הצהיר בפומבי על הקשר שלו עם קובי מימון (שמחזיק במאגר הגז תמר, נר"ו), שבגללו נמנעה הגנה על הים והקידוחים, והצניע את הקשר עם יצחק תשובה, שלצד עוד כמה בריונים שולט היום בתעשייה.

"התעשיינים היום מנסים להשיג זכות וטו על החלטות המשרד להגנת הסביבה, כי הן מחמירות מבחינתם. הם אומרים שנורא קשה לנהל פה תעשייה, וזה נכון, אבל זה בגלל עודף ביורוקרטיה וניהול כושל של משרדי האנרגיה, הגנת הסביבה והכלכלה, שמארגנים לנו אסון סביבתי, בריאותי, כלכלי וביטחוני. הורדת הדרישות היא ממש גזר דין מוות לסביבה".

"שולט בתעשייה עם עוד כמה בריונים". יצחק תשובה / אינפוגרפיק: יונתן בלום, גלובס
 "שולט בתעשייה עם עוד כמה בריונים". יצחק תשובה / אינפוגרפיק: יונתן בלום, גלובס


מה הדבר הבא?

"אנחנו מקימים עכשיו בצלול חברה שהולכת ללוות כנסים ואירועים רבי משתתפים וללמד את המארגנים שלהם איך לעשות הכול בטביעת רגל אקולוגית כמה שיותר קטנה. אם לא הייתי מאמינה שאפשר לשנות, הייתי לוקחת תרמיל והולכת לטיול מסביב לעולם כדי להיפרד מכדור הארץ כמו שהוא. אבל אני עדיין חושבת שאנחנו יכולים, ויש לנו חמש שנים לעשות מהפך בבינוי, אנרגיה, תחבורה, תעשייה, חקלאות ועוד. צריך למשוך כמה שיותר אנשים לתוך הדבר הזה, ולעשות את זה בפאסט פורוורד".

תגובות

מלשכת שר האוצר משה כחלון נמסר: "השר לא עסק בנושא הגז בשום צורה ישירה או עקיפה על פי הנחיות היועץ המשפטי".

מלשכת השר להגנת הסביבה זאב אלקין נמסר: "יעקבס עושה שימוש ציני בעמותת צלול במסווה של טענות סביבתיות ומנהלת קמפיין בשירות השמאל הקיצוני נגד משרדנו. מטרתה היא לנגח את הימין ואת השר אלקין, אך אף אחת מהטענות כלפיו לא מגובה בעובדות. השר גיבה ואימץ את עמדות הדרג המקצועי במשרד להגנת הסביבה בשלל נושאים. רק לפני שבועיים בית המשפט המחוזי דחה את העתירה שהגישה עמותת צלול וטען שטענותיהם לא מגובות בחוות דעת מקצועיות".

מלשכת שר האנרגיה יובל שטייניץ לא התקבלה תגובה.

רוצה להשאר מעודכן/ת בנושא הסיפורים הגדולים של השבוע?
✓ הרישום בוצע בהצלחה!
צרו איתנו קשר *5988