האם מאות אלפי בני אדם עומדים למות, ותוך כמה זמן יימצא חיסון? כל מה שעוד לא שמעתם על וירוס הקורונה

למה הקורונה מסוכן? (ומה אפשר ללמוד מהתקדים של הסארס)

מוטרדים מהקורונה? הנה מה שאפשר ללמוד מההיסטוריה. נגיף הסארס התגלה לראשונה ב-2002. עשרות אלפים נדבקו ומאות מתו. למרות ההיסטריה, מאז 2004, לא דווח על מקרי סארס חדשים. המגפה שנחשפה בסין והתפשטה לחלקים מאסיה וגם לקנדה, הייתה קטלנית עם 10% תמותה, אבל לא מאוד מדבקת. בידוד אפקטיבי של החולים הוביל, ככל הידוע, לדעיכת המגפה.

ובחזרה להווה. וירוס הקורונה הסיני שמסעיר את העולם בחודשיים האחרונים הוא הרבה יותר מדבק, אבל הרבה פחות קטלני. הוא מאופיין בתסמינים מאוד לא ייחודיים בתחילת הדרך: חום (אצל 99% מהחולים), עייפות (70%), שיעול יבש (59%), אובדן תיאבון (39%) וכאבים (34%). לכן קשה מאוד לזהות אותו בתחילת הדרך, וזו אולי הסיבה לכך שהוא מדבק יחסית.

העובדה שהווירוס מדבק אך שיעור הקטלניות נמוך יחסית, מאפשרת לנגיף לעבור בין אנשים רבים יותר ואולי אף לקטול יותר חולים, משום שלא קל לעצור את התפשטות המחלה. באופן טבעי, לא כל החולים יבינו שהעייפות שלהם נובעת ממחלה.

הקיץ אמור להביא להקלה בחלק הצפוני של כדור הארץ, משום שהווירוסים ממשפחת הקורונה לא אוהבים חום ולחות. התרחיש הפסימי הוא שהמחלה תתפשט בתקופה הזו למרכז ולדרום כדור הארץ, ותחזור שוב, אולי בגרסה קצת אחרת, לצפון. ישנו סיכוי קטן שהגיף יעבור מוטציה כך שבכל שנה נפגוש וירוס קורונה חדש, בדיוק כמו עם וירוס השפעת. יכול להיות שהעולם ילמד לחיות עם מגפה חדשה כל שנה, מאותו בית יוצר של ה-Covid-19 שהכרנו השנה, אולם זה התרחיש הרע ביותר.

 קורונה

האם הקורונה הגיע לישראל? (ומה באמת הקשר לבירה קורונה)

ויורס הקורונה החדש של סין קיבל השבוע מארגון הבריאות העולמי את השם COVID - 19. הווירוס הזה הוא חלק ממשפחה שלמה של וירוסי קורונה. ארבעה חברים אחרים במשפחה גורמים לבני אדם צינון קל בלבד. כבר היום, עשרות אחוזים מהצינונים החורפיים החולפים נגרמים מווירוס ממשפחת הקורונה. הווירוסים האלה נקראים כך בגלל הצורה שלהם שמזכירה כתר שבולט מהמעטפת. קורונה היא כתר בלטינית וזו הסיבה לכך שבלוגו של בירה קורונה ניתן למצוא כתר צהוב - הקשר אינו מקרי.

אנחנו לוקים בצינון בכל שנה שוב ושוב, לפעמים יותר מפעם בשנה, בין היתר משום שנוגדנים כנגד וירוס קורונה אחד לרוב לא יעילים נגד וירוס קורונה קצת שונה. לפעמים הנוגדנים הללו לא שורדים זמן רב במערכת החיסון, ואנחנו עלולים ללקות באותו צינון ממש בהפרש של כמה חודשים.

האנושות לא מתרגשת מהקורונה של הצינון, למרות שאין לו חיסון או תרופה יעילה באמת. עם זאת, כשצינון חריף תוקף אדם עם אסטמה או עם מערכת חיסונית חלשה במיוחד, הוא עלול להיות קטלני. עשרות אנשים מגיעים לבתי החולים בישראל בכל חורף, עם סיבוכים של וירוס קורונה קל ועם צינונים אחרים.

מה לגבי חיסון? (ומה הקשר למגפה שפוגעת בגמלים)

בעולם מוכרות שבע משפחות של וירוסי קורונה. ארבע משפחות נחשבות ללא מסוכנות והשלוש האחרות הן סארס, MERS וה-Covid-19 החדש. הסארס נעלמה מהעולם, בעוד ש-MERS היא מחלה קטלנית שהתפשטה בעיקר במזרח התיכון. היא פחות מדבקת מסארס או מה-Covid-19, ותתקוף לרוב רק אנשים עם מערכת חיסונית מעט מוחלשת ששהו בקירבה גבוהה לאדם חולה. המחלה לא מאוד נפוצה, אך היא קטלנית.

MERS הורגת עשרות אחוזים ממי שחולים בה, ועדיין לא נמצאו לה תרופה או חיסון. העובדה שהמחלה לא כל כך מדבקת ושטרם התפשטה באופן משמעותי במערב, משפיעה על העניין שהיא מעוררת. כבר היום יש עניין במחלה ותקצוב, אבל אפשר להעריך שאם הווירוס היה מכה בעוצמה באירופה או בארה"ב, היקף התקציב שמוקדש למיגור המחלה היה מזנק.

מאז 2012 ועד היום איש לא הצליח לפתוח תרופה או חיסון ל-MERS, מה שמוכיח שמדובר במשימה מורכבת. קיים חיסון ל-MERS בגמלים, שמטרתו לעצור את התפשטות המחלה בחיות אלה כדי שלא תעבור מוטציה שיכולה לפגוע בבני אדם.

מה לגבי ה-Covid-19? לדברי ד"ר תומר הרץ, חוקר חיסונים מאוניברסיטת בן גוריון ומהמכון הלאומי לביוטכנולוגיה בנגב: "ארגון CEPI הנורבגי שמאגד חברות ואקדמאים בתחום של פיתח חיסוני חירום, אמר כי ייתכן ויוכל להביא חיסון לשוק תוך לא פחות משישה עד שמונה חודשים. חברת התרופות ג'ונסון אנד ג'ונסון מדברת על טווח של שנה לפחות. אף אחת מהן לא מבטיחה שאחרי שישה חודשים או שנה יגיע חיסון - אלא רק שהוא לא יגיע לפני כן. לאחרונה הודיע מכון הבריאות הלאומי האמריקאי כי מוצר של חברת Moderna עבר בהצלחה ניסויים בבעלי חיים. הוא יוכל להיכנס לניסוי בבני אדם תוך כמה חודשים, אך עדיין מדובר בחצי שנה עד שנה של בדיקות עד שהחיסון יגיע לשימוש מסחרי"', אם בכלל.

מה הקשר למגפת הסארס? (ואיזה סיכון לוקח מי שמפתח חיסון)

סין היא המדינה שהכי מושפעת בשלב זה מהמחלה. חברת Clover הסינית מיהרה להודיע כי תתחיל תוך כמה שבועות לערוך ניסוי בבני אדם בחיסון פוטנציאלי. בניגוד לבנייה של בית חולים בעשרה ימים, כפי שנעשה בעיר ווהאן, לא בטוח שפיתוח חיסון הוא אתגר שניתן לפצח במהירות אם רק משקיעים בו כסף, אנרגיה וכוח אדם.

עד היום נדרשו לפעמים עשר שנים ויותר לפתח חיסון ולהביא אותו לשוק. המצב הזה מקשה על חברות התרופות, בעיקר הקטנות. הן חוששות שעד שיפתחו חיסון מסחרי, המגפה תודבר. זה כבר קרה לחברה שהחלה לפתח חיסון לסארס, אבל הביאה אותו לשוק כשכבר כמעט ולא היו חולים. מנקודת מבט צינית עדיף לחברות לחכות לראות אם המגפה אכן מתפתחת ורק אז להשקיע את מירב המשאבים בפיתוח החיסון.

הרץ אומר כי החיסון שלא הושלם לסארס עשוי להיות רלוונטי כבסיס לחיסון לווירוס הקורונה החדש, אולי בשילוב עם החיסון ל-MERS בגמלים, כך שלא הכול היה לשווא, אבל החברה שפיתחה את החיסון, כבר לא קיימת.

מי שמתעקש לראות את חצי הכוס המלאה יכול להתעודד מתשומת הלב העולמית שמקבל הווירוס, בנוסף לכך שהגנום שלו כבר פוענח והועלה לענן על ידי ממשלת סין, לטובת כל מי שרוצה לפתח את החיסון. גם הידע שכבר נצבר לגבי סארס ו-MERS, עשוי לסייע בפיתוח חיסון.

הרץ מציין כי באתר Nextrain, שהוקם במקור כדי לעקוב אחרי שפעת, מעלים חוקרי הווירוס כל רצף שמגיע לידיהם וניתן לעקוב בו אחר שינויים בגנטיקה של הווירוס. האתר מאפשר בנוסף לזהות מוטציות שהופכות את הנגיף ליותר או פחות מדבק וקטלני. כרגע נראה שנגיף הקורונה לא עובר מוטציות במהירות, כך שיהיה קל יותר לפתח עבורו חיסון, ביחס לשפעת.

גישה אחרת היא ליצור "חיסון פאסיבי". לחולים שחלו והחלימו יש כנראה נוגדנים נגד המחלה. אם ניתן יהיה לזהות את הנוגדנים הללו, לבודד אותם, להנדס גנטית תאים שייצרו אותם במהירות, ואז להביא אותם לאוכלוסייה, תהיה אופציה לקבל חיסון אפקטיבי שיפעל במהירות רבה ואפילו אצל מי שמערכת החיסון שלו חלשה. חברת חיסונים קטנה ששמה VIR כבר החלה לפתח טכנולוגיה דומה בתחום השפעת, והיא תנסה ליישם אותה גם בתחום הקורונה.

 בית החולים שנבנה בסין. / צילום: AP Xiao Yijiu

מה אפשר לעשות במעבדה? (ואיזה סיכוי יש להידבק מחבילה שהגיעה מעלי אקספרס)

החוקרים שפעילים בתחום מסכימים שרב הנסתר על הגלוי לגבי הקורונה. אחד הקשיים נובע מכך שקשה לאסוף מידע מאזור נצור. מעבר לכך, ממשלת סין לא ידועה בפתיחות יתרה וגם לכך יש השפעה. ד"ר תומר הרץ מוסיף שקשה לגדל את הווירוס בתרבית במעבדה.

יש גם פערי מידע לגבי אופן ההדבקה. פרופ' גילי רגב, מנהלת היחידה למניעת זיהומים בבית החולים שיבא, מסבירה כי "וירוסי קורונה קלים מועברים בדרך כלל דרך טיפות של נוזל גוף. הסארס עבר גם דרך חלקיקים הרבה יותר קטנים ששרדו באוויר, ולכן היה מדבק ביחס לווירוסים המוכרים. כרגע אין לנו עדות לכך שווירוס הקורונה החדש עובר כך, אבל אנחנו עדיין לא יודעים הכול".

אפשר להידבק מחבילה שהגיעה מעלי אקספרס?

הרץ: "זה מאוד מאוד מאוד לא סביר. הווירוסים האלה לא יכולים לשרוד מחוץ לגוף זמן רב וגם לא עמידים בפני שינויים טמפרטורה גדולים".

מה לגבי ביטול טיסות? הרץ מספר שהחליט לוותר על טיסה בימים האחרונים, למרות שהיעד לא היה במזרח הרחוק. לדבריו, "שדות תעופה הם מוקדי התפשטות למחלות כאלה. אני לא צריך על מצפוני את הרעיון שהבאתי מחלה כזו לישראל, ומעדיף לא לטוס עד שנדע יותר".

איך אפשר להיזהר? (והאם אשת עסקים סינית הפיצה את המגפה בגרמניה)

ארגון הבריאות העולמי הודה השבוע שאינו יודע איך מועבר וירוס ה-covid-19. נראה כי בבית החולים הראשון שבו הופץ הווירוס הוא התפשט בכמה מוקדים בו זמנית, עדות לכך שהווירוס אכן מדבק בקלות. המלצות הזהירות - מסיכות, חיטוי ידיים ושיעול למרפק - הופקו מהידע על וירוסי קורונה אחרים. "אם נגלה שהווירוס עובר בחלקיקים קטנים, הדבר ישנה את הטיפול והגישה לווירוס", אומרת פרופ' גילי רגב.

איך הווירוס הגיע לבני האדם? בתחילה העריכו שמדובר בעטלפים, כמו הסארס, או מנחשים. כיום ישנו חשוד חדש - פנגולין, מעין דוב נמלים שאכילתו אינה חוקית בסין, משום שהוא על סף הכחדה, אבל יש כנראה מי שאוכל אותו או משתמשים בו ברפואה הסינית. ככל הנראה נמצאו פנגולינים בשוק חיות בעיר ווהאן וכך הכול התחיל.

במקביל מתנהל דיון לגבי השאלה האם אדם יכול להיות מקור להדבקה בקורונה גם אם אין סימפטומים של מחלה - מצב שהוא מסוכן יותר. כרגע ידוע על מקרה אחד, שבו אישה סינית ביקרה בגרמניה לצורך פגישת עסקים, והדביקה מספר גרמנים. הנדבקים טענו כי הפציינטית לא הייתה חולה, ולכן ההערכה הייתה שניתן להידבק גם ממי שאין לו תסמינים. כאשר חוקרים איתרו את אותה אישה, היא ציינה שהרגישה עייפה וכאובה באותו יום, אבל לקחה אקמול והלכה לפגישה, כמו רוב אנשי העסקים הסבירים שטסים מעבר לים לפגישה, בלי לדעת שהם מביאים לכאורה איתם מגפה בלתי נשלטת ליבשת חדשה.

מי נמצא בסיכון גבוה? (וכמה זמן לוקח לזהות את הנגיף)

החוקרים לא יודעים את מי הווירוס מסכן במיוחד. כרגע נראה שהוא קטלני בעיקר בקרב מבוגרים ואנשים עם מערכת חיסון מדוכאת בשל מחלה. פרופ' גילי רגב: "כרגע על פי המידע שמגיע מסין, לא נראה שהוא קטלני במיוחד בילדים. גם אם זה המצב, אנחנו לא יודעים מה הסיבה לכך".

והאבחון? לדברי רגב, בבית החולים תל השומר יש בדיקה שמזהה את הווירוס. "הזיהוי מתאפשר תוך שמונה שעות או פחות, לעומת עד מספר ימים בארה"ב, למשל", היא מספרת.

מה לגבי תרופה? (והאם האוכלוסייה תצליח להתחסן באופן עצמאי)

חיסון מאפשר למנוע את ההידבקות מראש, אך תרופה יכולה לעזור למי שכבר נדבק. גיליאד סיינסז, החברה המצליחה ביותר בשנים האחרונות בתחום החיסונים והטיפול במחלות זיהומיות, כבר נערכת להיכנס לניסוי קליני עם תרופה למחלה. מדובר בתרופה שנועדה במקור לטיפול במחלת האבולה. התרופה נועדה להפחית את הפגיעה של הווירוס על ידי הפחתת הדבקת התאים בתוך הגוף. היא לא הצליחה בניסויים באבולה, אולם בניסויים בתוך תאים חיים במעבדה נראה כי התרופה יכולה להפחית את הדבקת התאים בקורונה.

אז מה יהיה? ד"ר תומר הרץ: "כרגע המחלה פוגשת אוכלוסייה שמעולם לא נחשפה לווירוס הזה בדיוק. אבל בהדרגה, האוכלוסייה עשויה להתחסן מעצמה. אם כדי לשמר מגפה ברמת התפרצות גבוהה כל חולה צריך להדביק עוד שלושה חולים, הרי שבשלב כלשהו, בשילוב של בידוד יחד עם עלייה בכמות החיסוניות הטבעית של האוכלוסייה בעקבות החשיפה, הווירוס לא ימצא בהכרח עוד אנשים להדביק, וההשתוללות שלו תיעצר".

האם הקורונה כאן כדי להישאר? (ומה הקשר למערכת החיסונית של כולנו)

מדינות שאינן סין הצליחו להביא למינימום את כמות ההדבקות מאדם לאדם, כך שהווירוס לא התפשט מעבר לאותם חולים ראשונים שנדבקו במגע עם הסינים. אם המצב הזה יישמר, בזכות ערנות בנמלי היבשה והים ובגבולות, כנראה שתתרחש דעיכה טבעית.

אם הווירוס יתפרץ למגפה במקום נוסף שאינו סין, יהיה הרבה יותר קשה לעצור אותו, ואולי הוא יהפוך לחלק מהחיים שלנו. ככזה הוא ימשיך לקטול את החולים והזקנים, בעיקר במדינות עולם שלישי. מצב כזה נקרא "וירוס אנדמי". זהו המצב של וירוסי הקורונה שגורמים לצינון. הם פשוט חיים בינינו, לפעמים גורמים למחלות חמורות, לפעמים לקלות, ולפעמים עוברים אותנו בלי להשאיר סימן בכלל. אם המחלה תהיה חמורה, ייתכן ויפותח חיסון בשלב כלשהו. אם אחרי סיבוב באוכלוסייה, שיחזק את החיסוניות של רובנו ויהרוג את כל מי שרגיש לווירוס במיוחד, היא תדעך למחלה ברמת השפעת או הצינון, ייתכן שלא יפותח חיסון לעולם. זהו תרחיש שמומחים רבים רואים כסביר.

מהו התרחיש הגרוע ביותר? (ולמה חשוב לזכור גם את השפעת והחצבת)

הנגיף covid-19 עלול לחזור שוב ושוב בעוצמה גבוהה ותוך שינוי משמעותי ביחס לסבב הקודם, באופן שאינו מאפשר לפתח חיסון שיהיה יעיל לאורך שנים - ולהפוך בעצם לעוד שפעת, זהו תרחיש הבלהות. התרחיש מבהיל יותר משפעת משום ששפעת הורגת רק 0.1% מהחולים בה, ואילו קורונה הורג כיום 2% מהחולים על פי העדויות מסין. קורונה בתדירות של שפעת ובקטלניות של הווירוס הנוכחי, בהתפשטות כלל עולמית, ללא חיסון, תוביל למותם של מאות אלפי אנשים כל שנה לפחות. תרחיש בלהות כזה נראה כרגע פחות סביר, בגלל הקצב הנמוך של המוטציות.

תרחיש הבלהות בעצם חי וקיים בשפעת, המחלה שיש לה חיסון שרוב האוכלוסייה בוחר שלא להשתמש בו. השנה בישראל, בעקבות רעש תקשורתי משמעותי, 25% מהאוכלוסייה בחרו לקחת את החיסון. מספר ההרוגים משפעת בישראל כנראה כבר עלה על מאה השנה. בארה"ב 8,000 איש נפטרו. בין היתר נפטרו בישראל וגם בארה"ב מספר אנשים ללא מחלות רקע שלא היו בקבוצת סיכון - אנשים כמוכם, סביר להניח. כך גם לגבי החצבת, בה חלו בשנים האחרונות כמה אלפי אנשים בישראל, והיא מדבקת 90% ממי שנחשפים לה ואינם מחוסנים. כ-0.2% מאלה ימותו. במילים אחרות, הקורונה נמצאת כרגע רק בסין, אבל עדיין יש לכם סיכוי למות אחרי שמישהו השתעל עליכם בקניון השכונתי.

מה עושים?
ד"ר תומר הרץ: "לרחוץ ידיים זה תמיד טוב. חיסונים זה תמיד טוב. הבהלה מול הקורונה לעומת האדישות מול השפעת היא עניין מרתק".

יכול להיות שיפותח חיסון לקורונה ואנשים בסוף לא יתחסנו?
פרופ' גילי רגב: "אני בטוחה שיתחסנו".