מה דחף את רשות ני"ע להסדר מקל עם רואה החשבון של דורי בנייה

רונן קמחי, רואה החשבון המבקר של חברת דורי, עתר לביהמ"ש שיורה לרשות ני"ע לערוך השלמת חקירה שתטהר את שמו • באופן תקדימי נעתרה השופטת לעתירה, אך כדי להתחמק מביצוע פסק הדין, הרשות הגיעה להסדר מקל עם העותר

השופטת רות רונן, עו"ד ירון קוסטליץ ועו"ד אילנה ליפסקר-מודעי / צילום: שלומי יוסף, רובי קסטרו
השופטת רות רונן, עו"ד ירון קוסטליץ ועו"ד אילנה ליפסקר-מודעי / צילום: שלומי יוסף, רובי קסטרו

הותר לפרסום: מה הוביל את רשות ניירות ערך להגיע להסדר מקל עם רואה החשבון המבקר של דורי בנייה? רשות ניירות ערך ביקשה להימנע מפסק הדין התקדימי של בית המשפט הכלכלי שהורה לבצע השלמת חקירה, ובמקום זאת הגיעה להסדר עם האיש שעתר לבית המשפט בבקשה להורות על ביצוע אותה השלמת חקירה.

השלמות החקירה נדרשו בפרשת "שיפוץ" הדוחות הכספיים בחברת א. דורי בנייה ונתבקשו על-ידי רואה החשבון המבקר שלה ממשרד קוסט פורר גבאי את קסירר (EY), רו"ח רונן קמחי. בסוף 2017 פתחה רשות ניירות ערך הליך אכיפה מינהלי נגד גורמים בחברת דורי בנייה, וביניהם החברה עצמה, נושאי משרה בכירים בחברה, מנהל הבקרה התקציבית בחברה ורו"ח קמחי.

רשות ניירות ערך טענה כי נושאי משרה בחברה, יחד עם מנהל הבקרה התקציבית בה, פעלו לעיוות נתוניה הכספיים של החברה. זאת, לשיטת הרשות, במסגרת קנוניה מתוכננת שרקמו להסתרת הנתונים האמיתיים מרואה החשבון המבקר שלה, רו"ח קמחי. כתוצאה מכך נכללו בדוחות הכספיים פרטים מטעים אשר חייבו הצגה מחדש בדוחותיה הכספיים של החברה (Reststement) לשישה דוחות, החל מדוח הרבעון הרביעי לשנת 2012 ועד לדוח הרבעון הראשון לשנת 2014 (כולל) בגין טעויות בסכום של 441 מיליון שקל. כתוצאה מהתיקונים של הדיווחים נמחקה יתרת העודפים של החברה, ונוצר לחברה גירעון של כ-241 מיליון שקל בהון העצמי של החברה.

הרשות טענה כי לא רק שהיה מדובר בקנוניה שנועדה להסתיר נתונים מקמחי כדי לפטור אותו מאחריות לשיפוץ שני דוחות כספיים שאותם אישר בשנים 2013 ו-2014, אלא שכל רואה חשבון מבקר סביר היה אמור "לעלות" על הקנוניה, ומכאן שקמחי התרשל לכאורה. בנסיבות אלה פתחה רשות ניירות ערך בהליך אכיפה מינהלי גם נגד קמחי.

חברת דורי ומנהל הבקרה התקציבית, בוריס אברמוב, הגיעו להסדרים עם רשות ניירות ערך, שבהם הודו בהפרות שיוחסו להם. במסגרת ההסדר הוסכם כי על חברת דורי יוטל עיצום כספי בסך של 1.5 מיליון שקל, בעוד על אברמוב הוטל עיצום כספי בסך של 200 אלף שקל וכן איסור על כהונה כנושא משרה למשך שנתיים. 

בסוף החודש שעבר פרסמה הרשות גם את ההסדר שאליו הגיעה עם רו"ח קמחי, שלפיו הוא לא יודה בהפרה של חוק ניירות ערך, ויוטל עליו עיצום כספי בסך של 150 אלף שקל בפועל ועוד 150 אלף שקל על-תנאי. מצד אחד, מדובר בעיצום הכספי הגבוה ביותר שהוטל במסגרת הליך אכיפה מינהלי על רואה חשבון מבקר (עד כה התנהלו ארבעה הליכים כאלה). מצד שני, קמחי לא הודה במסגרת ההסדר במעשים שייחסה לו הרשות במהלך החקירה. ביחס לעוצמת החשדות וטענותיה של הרשות גם בפני בית המשפט המחוזי, גורמים בשוק סבורים כי מדובר בהסדר מקל.

כעת הותר לפרסום כי הסיבה העיקרית שבגינה מיהרו וניאותו ברשות להגיע להסדר עם קמחי נעוצה בפסק הדין התקדימי של רונן, אשר הורתה לרשות ניירות ערך להשלים חקירה במסגרת ההליך המינהלי, לבקשתו של קמחי. ככל הידוע, מדובר בפעם הראשונה אי-פעם שבית המשפט הכלכלי מתערב בשיקול-דעתה של מחלקת מודיעין וחקירות ברשות ניירות ערך באופן כה ברור וגס, למורת-רוחה של הרשות.

פסק דינה של השופטת רות רונן מבית המשפט הכלכלי התקבל לאחר שעורכי דינו של רו"ח קמחי - ירון קוסטליץ, יואב סגל ומיכל מן ממשרד קוסטליץ ושות' - הגישו עתירה מינהלית בבקשה לערוך השלמת חקירה בעניינו של יו"ר דירקטוריון החברה, רונן אשכנזי, ולקבל את תיבת הדוא"ל שלו בחברת דורי. תחילה טענו ברשות כי הם ביקשו מהחברה את התיבה האמורה, אך נאמר להם כי זו כבר אינה קיימת. ואולם לאחר שבאי-כוחו של קמחי איתרו בחומרי החקירה הודעת דוא"ל שנשלחה אל אשכנזי מגורמים אחרים בחברה, הם דרשו לקבל לידם את תיבת הדואר האלקטרוני של אשכנזי.

עו"ד ירון קוסטליץ / צילום: תמר מצפי
 עו"ד ירון קוסטליץ / צילום: תמר מצפי

ההסדר שמייתר את ביצוע פסק הדין

כך, קיוו באי-כוחו של קמחי, הם יוכלו לקבל ראיות נוספות שיסייעו להוכיח את טענתם כי קמחי רומה באופן שמנע ממנו לגלות את עיוות הנתונים הכספיים, ועל כן לא התרשל בדבר, וכן ראיות נוספות שיסייעו להוכחת מעורבותו של יו"ר הדירקטוריון החברה בתרמית כחלק מטענת אכיפה בררנית, שעה שהרשות החליטה שלא לפתוח בהליך מינהלי נגדו.

רשות ניירות ערך, שיוצגה בהליך על-ידי עו"ד ליאב וינבאום מפרקליטות מחוז תל-אביב ועו"ד אילנה ליפסקר-מודעי, מנהלת מחלקת אכיפה מינהלית ברשות, התנגדה כמובן לעתירה. לטענת הרשות, כל התערבות של בית המשפט, בייחוד בשלב המתקדם שבו נמצא הליך האכיפה בעניינה של דורי, יפר את ההלכה שלפיה על בית המשפט להתערב בהחלטות של רשויות מינהליות רק במקרים חריגים ונדירים.

על אף נימוקיה הרבים של הרשות, באי-כוחו של רו"ח קמחי הצליחו לשכנע את השופטת רונן, שהתייצבה לצידו של קמחי. כבר ביוני 2019 קיבלה רונן את מרבית טענותיו של קמחי וקבעה, באופן חסר תקדים כאמור, כי על הרשות לערוך חלק מהשלמת החקירה המבוקשת, לקבל את תיבת הדוא"ל של יו"ר הדירקטוריון וכן לפנות לבית משפט השלום בתל-אביב ולקבל מידע על אודות 52 הודעות שנשלחו ליו"ר הדירקטוריון בכתובות הדוא"ל שלו בקבוצת א. דורי ובחברת גזית גלוב, שבתקופה הרלוונטית לחקירה הייתה בעלת השליטה בדורי. הנימוק המרכזי של רונן היה כי מדובר במהלך חקירה שדורש השקעה מינימלית ושאינו אמור לפגוע בפרטיותו של אשכנזי.

נוכח העובדה שרשות ניירות ערך נדרשה בעתירה להגיש לבית המשפט צו תפיסת מסמכים (שמוגש ככלל בדלתיים סגורות), ההליך כולו התנהל בדלתיים סגורות. אלא שכעת, משאישרה ועדת האכיפה המינהלית את ההסדר אליו הגיעו ברשות עם קמחי, יזמה רונן את פרסום פסק הדין.

תקדימית ככל שתהיה, התערבותה חריגה של השופטת בשיקולי האכיפה והחקירה של רשות ניירות ערך היא רק חלק מהסיפור, שכן מיד לאחר קבלת העתירה, החליטה הרשות להגיע להסדר עם קמחי ולא להמשיך בניהול ההליך שניהלה נגדו, באופן שייתר את ביצועו של פסק הדין.

כך, בניגוד להסדרי האכיפה שהושגו עם דורי בנייה ומנהל הבקרה התקציבית שלה, הגיעה רשות ניירות ערך להסדר עם קמחי שאינו כולל הודאה בהפרת חוק ניירות ערך או בהתרשלות שנטענה כלפיו מלכתחילה, חרף עמדתה של הרשות כי הוא התרשל בתפקידו.

הנימוק המעניין ביותר שהופיע כאמור בבקשת הרשות לאישור ההסדר, נוגע כאמור לפסק הדין של רונן שמביצועו ביקשה להימנע. כך, למשל, ציינה הרשות כי יש בהסדר אליו הגיעה עם קמחי כדי "לחסוך את ביצוע השלמת החקירה עליה הורה בית המשפט המחוזי, אשר תתייתר עם קבלת הסדר זה". עוד ציינה הרשות כי קמחי נתן את הסכמתו במסגרת ההסדר להודיע לבית המשפט כי אינו עומד על ביצוע פסק הדין התקדימי.

רשות ניירות ערך: "המשיב ביקש הסדר"

ברשות ניירות ערך ביקשו להדגיש כי מי שיזם את ההסדר הוא רו"ח קמחי, ואף טענו כי הציטוטים שהובאו בכתבה מתוך הבקשה לאישור ההסדר חסויים על-פי חוק, אף שהם היו הגורם שהגיש את הבקשה לעיונו של בית המשפט בתיק המוגדר כעת כפתוח לציבור. הם גם טענו בפני "גלובס" כי פסק הדין ניתן בעיצומו של משא-ומתן בין הצדדים להסדר, כנתון שלדעתם מחליש את המסקנה העולה מהכתבה.

"בהמשך להתייחסותנו לגבי אי-דיוקים שנפלו בכתבה, נבקש להדגיש כי הרשות פועלת מכוח סמכותה לביצוע הסדרי אכיפה ובהתאם להחלטות המותב, שהוא הסמכות השיפוטית שעל-פיה מתקבלות החלטות בתחום האכיפה המינהלית, בכל מקום בו היא סוברת כי יש בכך משום לייעל את ההליך מבלי לפגוע בתוצאות במונחי הרתעה ומשמעת שוק. על-פי החוק, למשיב בהליך המינהלי יש זכות לפנות לרשות בבקשה לביצוע הסדר אכיפה ולייתר את משיכת ההליך על תומו.

"במקרה האמור המשיב פנה לרשות ביוזמתו וביקש הסדר אכיפה. על המשיב הוטל בהסדר העיצום הגבוה ביותר שהוטל על רואה חשבון עד עתה - 150 אלף שקל בפועל ועל-תנאי. לאחר אישור ההסדר ביקש בא-כוח המשיב שלא לבצע את ההחלטה בעתירה, מאחר שהסעד שקיבל במסגרתה התייתר. החוק מתיר עריכת הסדרים ללא הודאה על-מנת לייעל את הדיון, והסדרים כאלה נערכו בהפרות דומות גם עם רואי חשבון חיצוניים שהועמדו לדין בתיקים טלדור וכמיפל".

יומן קורונה:
ניוזלטר יומי על כל מה שצריך לדעת
הרשמה
הרישום נכשל
✓ הרישום בוצע בהצלחה!
צרו איתנו קשר *5988