דעה: גם ההשפעות הפסיכולוגיות על הכלכלה עלולות להיות קשות

רוב ההתייחסויות להשפעת נגיף הקורונה על הכלכלה נעשו ע"י הסתמכות על מודלים כלכליים רציונליים • עם זאת, ישנן גם השפעות פסיכולוגיות הרות־גורל לחשיפת הציבור למאסות המידע על המחלה הקטלנית, לפייק ניוז ולצווי ההסגר, שמתבטאים בחרדות ובתגובות רגשיות

סוחר מיואש בבורסת וול סטריט על רקע הירידות החדות / צילום: Associated Press
סוחר מיואש בבורסת וול סטריט על רקע הירידות החדות / צילום: Associated Press

כיצד תשפיע מגפת הקורונה על כלכלת העולם? הנתונים של מומחי אוקספורד מציגים שני תרחישים באשר לנזק המוערך: מגפה שתישאר בעיקרה בגבולות אסיה ותסתכם בנזק של 400 מיליארד דולר, או מגפה עולמית שתגרום לנזק של טריליון דולר. הערכות אלו עולות תואמות לתחזיות ה-OECD, על ירידה בקצב הצמיח של כאחוז בסין, וכחצי אחוז בשאר המדינות, ב-2020.

לצד ההתייחסות להשפעת המגפה הנאמדת על-ידי מודלים כלכליים רציונליים, ישנן הטיות קוגניטיביות הכרוכות בתהליכי חשיפת אנשים למידע, ובקבלת ההחלטות והתגובות שלהם.

כאן ועכשיו, או אחר-כך

השתלשלות העניינים הפסיכולוגית-התנהגותית מושפעת מהמתרחש "כאן ועכשיו" יותר מהצפוי להתרחש בעתיד. כך למשל, אפשר לראות את התגובות המיידיות למגפה, כגון ירידה של 92% במכירות הרכב בסין בחודשיים האחרונים. מנגד, תחזיות מעט קדימה מראות שלאחר הירידות בפעילות הכלכלית ברבעונים הקרובים, תתרחש עלייה ושהפערים ייסגרו.

בשוקי ההון ניכרת קריסה בבורסות השונות - ירידה גדולה יחסית לתחזיות של ה-OECD ומומחי אוקספורד. הכיצד? סיבה אפשרית אחת היא בהלה ותגובת-יתר. סיבה שנייה היא שהתחזיות שגויות. וישנה אפשרות נוספת: בשנים האחרונות השוק התנפח, ואולי כבר "חיכה" לטריגר, שהגיע בצורת וירוס הקורונה, ושימש כסיכה לפיצוץ הבלון.

התקשורת ופייק ניוז

גם לתקשורת יש תפקיד משמעותי - היא אמורה לשקף את המציאות לציבור, אך מציגה לעיתים מציאות מוטה. למשל, סיקור הירידה במניית הבירה קורונה, שמבוסס לכאורה על ראיות וטוען שהדמיון לווירוס פגע בחברת הבירה. אבל התבוננות בנתוני מניית בירה מובילה אחרת, כ'הייניקן', מראה נפילה דומה. ובכלל, נפילת שתי המניות היא חלק מנפילת כלל השוק.

עיניים פקוחות ומפוכחות

כיצד אפשר להתמודד עם הטיות התנהגותיות ולסייע להגיב למידע בדרך רציונלית יותר?

ראשית, נתייחס לבעיית הבורות ביחס למקור המידע: חשוב להקשיב למידע שמפיצים גורמים מוסמכים: כיצד לשטוף ידיים, להימנע מלחיצות ידיים וכו'. כדי להנגיש רק את המידע הרלוונטי, יש להנחות את בעלי התפקידים במעגלי הציבור השונים (כגון צוותי חינוך והוראה), לוודא שהם מבינים את ההנחיות, לתת להם כלים להנגשת המידע, וכלים התנהגותיים שיעזרו להנחיל הרגלים אפקטיביים. למשל, ללמד ילדים לשיר פזמון אהוב בעת נטילת הידיים, כדי לגרום למשך רחיצה נדרש. בנוסף, חשוב לספק להנחיה הקשר סיבתי - מדוע מומלץ לפעול כך או אחרת - ולא רק פרטים טכניים. זאת הסיבה שאי אפשר לבנות הוראות פעולה לכל התרחישים האפשריים.

שנית, נתמודד עם הקושי בהבנת משמעות מידע כמותי וטכני: ניקח לדוגמה את מדד ההתרבות הבסיסי, R0, המונה את מספר הנדבקים על-ידי כל נשא, ולכן את עוצמת המגפה. אנשים עלולים לשכוח ששינויים קטנים בערך המדד כרוכים בשינויים גדולים בעוצמת המגפה (כ"ריבית דריבית").

שלישית, נשים לב לתופעת שיפוט המצב על-פי התוצאה: אם יצלחו צעדי מיגור המגפה, נצטרך להתמודד עם "קללת הצלחת היתר" . סביר להניח שבמצב זה נשמע תלונות הנובעות מכשל לוגי נוסח "לשם מה הכרזתם על בידוד, אם לא קרה דבר?".

רביעית, נתמודד עם בעיית הסמכות: חשוב לעודד דיווח על בכירים ועל ממונים שאינם פועלים לפי ההנחיות, ולכן מסכנים את הסביבה, למרות החשש הטבעי לסתור בעלי סמכות. לצערנו, בעיה זו גבתה קורבנות רבים בעבר. לדוגמה, מחקרים מראים שאפשר היה למנוע כ-20% מתאונות התעופה, אם הקצין הראשון היה מפקח טוב יותר ומאתגר את החלטות הקפטין.

לבסוף, יש למנוע את "אפקט החלוק הלבן": אנשים נוטים להקשיב למי שנראה מוסמך, גם אם אינו מומחה בתחום. למשל, קריאת מאמר המציין עובדות שונות אינה מספיקה אם איננו יודעים מה מקורן, ויש להביא בחשבון אפשרות שגורמים שונים עלולים להציג מידע מוטה או בלתי רלוונטי. 

הכותב הוא חבר סגל בחוג לכלכלה באוניברסיטת חיפה ומומחה למימון ולכלכלה התנהגותית.

יומן קורונה:
ניוזלטר יומי על כל מה שצריך לדעת
הרשמה
הרישום נכשל
✓ הרישום בוצע בהצלחה!
צרו איתנו קשר *5988