דעה: למשבר הקורונה יהיו השפעות מרחיקות לכת על יחסי ישראל-סין-ארה"ב

התפשטות הקורונה יחייב אותנו לבחון לעומק את מערכת הקשרים עם סין • הופעת הנגיף בסין והתפשטותו בעולם, הציפה את תלותה הגדולה מדי של ישראל ביבוא מסין • על ישראל לנצל את ההזדמנות כדי לבחוןמחדש את יחסיה הכלכליים עם הענק הסיני

תפילה למען סין בעקבות התפרצות וירוס קורונה, בכותל המערבי בירושלים / צילום: Ariel Schalit, Associated Press
תפילה למען סין בעקבות התפרצות וירוס קורונה, בכותל המערבי בירושלים / צילום: Ariel Schalit, Associated Press

ישראל עומדת בימים אלו בפני אי ודאויות רבות, גם לאור תוצאות הבחירות בסבב השלישי בתוך שנה וגם לאור התפשטותו של נגיף הקורונה. התפשטות הנגיף משפיעה על אורח החיים של כל אזרח בישראל ובעולם כולו ויש לה קשר הדוק גם לחוסן הכלכלי, הפוליטי והשלטוני של ישראל, ללא קשר לתוצאות הבחירות. המשבר עשוי להשפיע על עוצמתה ועצמאותה הכלכלית של ישראל, להם חלק חשוב מאד בביטחון הלאומי.

נראה כי ראש הממשלה והמטה שלו בראשות המל"ל, מטפלים עד כה היטב במשבר, בעיקר תוך שימוש באמצעים מחמירים. כמעט בטוח שהמשבר עוד יחמיר, לפני שהמצב יוטב. כאשר זה יקרה ישראל תשאף לחזור במהירות האפשרית ליצירתיות ולצמיחה הכלכלית שמדינת הסטארט-אפ נהנתה מהם בשנים האחרונות, אך האם ברור שישראל צריכה לחזור לעסקים כרגיל?

המשבר יחייב את ישראל לבחון לעומק את מערכת הקשרים שלה עם סין. הופעתו הדרמטית והתפשטותו המהירה של נגיף הקורונה בסין ומשם לחלקים נרחבים בעולם, הציפה את תלותה הגדולה מדי של ישראל ביבוא מסין, ובמידה פחותה גם ביצוא, אולם היא יצרה כנראה לישראל הזדמנות בלתי מתוכננת להתמודד עם הנושא, מעין "קריאת השכמה" מוקדמת, היכולה להוביל את ישראל למצב בו "מעז יצא מתוק".

סין אחראית לכ-10-15 אחוז מהכלכלה הישראלית. התלות של הכלכלה הישראלית בסין היא רחבה מאד ובחזית מגוונת של נושאים, כגון: חומרי גלם וחלקי חילוף למגזרי המזון, הרכב, התרופות, הבניין והתשתיות הלאומיות. ישראל רוכשת מסין רכיבים, תתי מערכות ומוצרים למגזרי הטקסטיל, הצעצועים, הריהוט, התכשיטים ואפילו תחפושות לפורים. בנוסף נסמכת ישראל על סין באספקת כוח אדם מיומן ולא ומיומן לחקלאות, תעשייה, בניין, סיעוד, תשתיות ועוד.

המסור שחוותה ישראל בכל התחומים הללו, אמור להדליק בישראל נורת אזהרה מהבהבת, אך במקביל לעורר אותה להיערך אחרת לימים שיבואו אחרי פתרון משבר הקורונה. ההתעוררות מההתמכרות ליבוא הרחב מסין ובניית מערך תחליפים יעיל, גם אם לעיתים יקר יותר, יוכלו לשמש במקביל גם להקלת הלחץ הגובר על ישראל מצד ארה"ב "לקרר" מעט את היחסים עם סין, שבשנים האחרונות הגיעו לרמות שיא, בעידוד פסיבי ואקטיבי של השלטונות.

זה לא סוד שארה"ב, ידידתה הגדולה של ישראל ובעלת בריתה האסטרטגית היחידה, הרואה בסין את היריב האסטרטגי מספר אחד שלה, לא רואה בעין יפה את הפריחה הגדולה ביחסי הסחר בין ישראל לסין. אמנם במגזר הבטחוני וגם הדואלי, הפיקוח היעיל, באחריות אגף הפיקוח על היצוא (אפ"י) במשרד הביטחון, עושה את תפקידו בצורה טובה, ברוב המכריע של המקרים, אך הסיפור לא נגמר שם.

ההתפתחויות הטכנולוגיות של השנים האחרונות גורמות לטשטוש הגבולות בין מה ששייך באופן ברור למשפחת המערכות הביטחוניות או המערכות הדואליות המפוקחות, לבין המערכות שאינן קשורות כלל לתחום הבטחוני, לכן ברובן הן לא מפוקחות.

דוגמא אחת קלאסית היא בתחום שהתפתח מאד בעשור האחרון, הבינה המלאכותית ומדע הנתונים. בתחום מרתק זה, בו ישראל הופכת למובילה עולמית, כפי שקרה בסייבר, מפותחים אלגוריתמים ושיטות לפתרון בעיות בעולמות תוכן שבאופן מובהק אינם ביטחוניים, כגון פינטק (בנקאות וכלכלה), רפואה, תחבורה ועוד. הבעיה היא שאופי הטכנולוגיה מאפשר להסב את הכלים שנבנים, במאמץ לא גדול, לשימוש ביישומים קריטיים בעולם הביטחוני, גם אם במקור הם יועדו לעולם אחר לחלוטין.

סין משקיעה בשנים האחרונות מאמצים כבירים להשתלב בתחומים אלו בישראל על ידי השקעות בחברות סטארט-אפ, קידום שיתופי פעולה עם האקדמיה ומימון חוקרים מובילים. פעילות זו נעשית במסגרת החוק וכמעט שאינה מפוקחת. קל מאד להתמכר לכסף הסיני, ללא הבנה מעמיקה של המשמעויות העומדות מאחורי השקעות אלו על היבטים של הביטחון הלאומי הרחב.

הגיע הזמן לבחון לעומק את ההזדמנות שניתנה לישראל, בגלל משבר הקורונה, לבחון בניית מערך תחליפי לשוק הסיני. במקביל חשוב לנסות ולפתור את חילוקי הדעות שהתעוררו לאחרונה בין גורמי המקצוע השונים לגבי המשך שיתוף הפעולה עם המשקיעים הסיניים, הפרטיים או הממשלתיים, במוצרים, יכולות והשקעות בתשתיות טכנולוגיות, שלעיתים נראים "תמימים", אך מאחוריהם מסתתר עולם שלם של יכולות שניתן להשתמש בו גם בעולם הביטחוני.

ישראל איננה מדינת עולם שלישי, המאפשרת לסין להפעיל את שיטותיה המתוחכמות על מנת להשתלט על תשתיות קריטיות בתחומי תחבורה, אנרגיה, תקשורת ועוד. יחד עם זאת, בלי לשים לב ותוך כדי שימוש בעיקרון, הנכון בדרך כלל, של עידוד השוק החופשי, נכנסת סין יותר ויותר לתחומים של השקעה בתשתיות קריטיות, ומחפשת דרכים להיכנס לתחומים טכנולוגיים מובילים, שיכולים לזלוג בעתיד לתחום הביטחוני, מבלי שמישהו יזהה אותם מראש כטכנולוגיות דואליות.

ברקע, גם אם לא כשיקול מוביל, חשוב לזכור שארה"ב מעניקה לישראל סיוע בטחוני נרחב, שומרת עליה במוסדות האו"ם, בהרבה מקרים לבדה ומהווה עבור ישראל חלק מתעודת הביטוח לקיומה. משבר הקורונה חשף חלק מהחסרונות בהתבססות רחבה מאד על הקשר הכלכלי עם סין, והוא מאפשר לישראל להרוויח "שני ציפורים במכה אחת", בהיערכות מראש, גם אם היא תהיה כואבת בהתחלה.

אין ספק שיהיו מתנגדים רבים לרעיון זה, בעיקר מצד הכלכלנים וקובעי המדיניות הטוענים שישראל זקוקה מאד להשקעות מסין, לצורך התפתחותה הטכנולוגית, השקעות שכנראה לא ניתן יהיה להחליף בהשקעות באותו סדר גודל ממדינות אחרות. יתכן שלא נגיע לאותו היקף, אך המשק הישראלי המתקדם הינו יעד נחשק לשיתופי פעולה וחשוב לבדוק לעומק ולבחון מדינות כמו יפן, דרום קוריאה, ברזיל, מערב אירופה ועוד. משבר הקורונה הגיע אמנם גם לכל המדינות הללו ולא ברור עדיין כיצד יסתיים, אך חשוב מאד ללמוד ממנו מדוע אסור להסתמך יותר מדי על מקור אספקה אחד בלבד.

ישראל חייבת שתהיינה לה אלטרנטיבות לאספקה רציפה של כל הנחוץ לה לצורך הקיום השוטף והמשך הצמיחה, גם כשהשוק הסיני, או כל שוק אחר, לא מתפקדים מכל סיבה שהיא. את התשתית הזו חייבים לפתח כשאין ברקע איום כמו איום הקורונה, במקביל להמשך היבוא הנוח מהשוק הסיני. חייבים גם להפנים ולהבין שלא ניתן יהיה לפתח כזאת תשתית ולהחזיקה בחיים לאורך זמן, אם כאשר לא יהיו מכשולים יופנה שוב עיקר ערוץ הרכש לשוק הסיני, בעיקר משיקולי עלות.

מאמר זה אינו מכוון כמובן נגד סין או מדינות אחרות, אלא רק לטובת חיזוק העצמאות, החוסן והמשך השגשוג הכלכלי של ישראל בשוק ובעולם משתנים.

במקביל, מחפשת ישראל דרכים להעמיק ולשפר את הקשר עם ארה"ב בכל הרמות (ממשלה, תעשייה, אקדמיה), כולל כניסה לשיתופי פעולה אסטרטגיים בנושאים טכנולוגיים מתקדמים כמו בינה מלאכותית, מחשוב וסנסורים קוונטים, יכולות מחשוב מתקדמות ועוד נושאים רבים שלא קשורים ישירות לעולם הביטחוני גרידא. אין ספק, ויש קולות ברורים הנשמעים מהכיוון האמריקאי, שלא ניתן יהיה להתקדם בכיוונים אלו ללא פתרון, שיהיה מקובל על ארה"ב, למניעת הזליגה הפוטנציאלית של הטכנולוגיות האזרחיות הללו למדינות כמו סין, אותן מגדירה ארה"ב כאיום על ביטחונה.

ישראל הרשמית התחילה להפנים את הצורך בשינוי, בחלקו גם בגלל הלחץ מגורמי הממשל האמריקאי, הידידותי ביותר לישראל מזה זמן רב. המל"ל הוביל עבודת מטה עם משרדי האוצר והחוץ ובהשתתפות כל גורמי המקצוע הרלבנטיים, להכין חקיקה והוראות מתאימות. התקיימו מספר דיוני קבינט בנושא ופורסמו הנחיות. מדובר בצעדים חשובים ונכונים מאד בדרך לפתרון הבעיה, אך יש עוד הרבה מה לעשות וליישם.

משבר הקורונה שהחל בסין והתפשט לכל העולם, יסתיים בשלב מסויים, אך הוא חייב להעלות על סדר היום הלאומי בישראל את הצורך בבחינה רחבה של כל הנושאים שצפו ועלו על פני השטח כתוצאה ממנו ואת השפעתם האפשרית על חוסנה הכלכלי והביטחוני של מדינת ישראל ועל הביטחון הלאומי.

אין ספק שיעלו קולות שיצביעו על הסכנות הכרוכות בעצם הטיפול והעיסוק בנושא רגיש כזה ועוד בתקופה בה מעצמה חשובה כמו סין נמצאת במצוקה, ממנה היא כנראה מתחילה לצאת. אין לישראל ברירה אלא לעסוק בנושא החשוב והעדין הזה, לטובת המשך שגשוש וצמיחה ושמירת הקשרים החשובים עם הגדולה בידידותינו. 

תא"ל (מיל.) פרופסור יעקב נגל הינו פרופסור אורח בפקולטה לאווירונאוטיקה וחלל בטכניון ומשמש כ-חוקר בכיר ב-FDD) Foundation for Defense of Democracies). כיהן כיועץ לביטחון לאומי של ראש הממשלה נתניהו וכראש המל"ל בפועל. ד"ר יונתן שנזר כיהן כמומחה לטרור כלכלי במשרד האוצר האמריקאי ומשמש כיום כסגן נשיא בכיר למחקר ב-FDD