סגירת מקומות עבודה בשל התפרצות הקורונה וצמצום התחבורה הציבורית מקשים על כל השכירים. אבל לדברי ח"כ מטאנס שחאדה מהרשימה המשותפת, הם מקשים במיוחד על ערבים. בראיון לרדיו צפון, לקראת ישיבה של ועדת הקורונה בכנסת, הוא הסביר מדוע המשבר בחברה הערבית חמור יותר. "זה לא רק הבדיקות. בהיבט הכלכלי, אנחנו לא מוכנים להתמודד עם משבר כלכלי ארוך, כי רוב העסקים הם קטנים ובינוניים במקרה הטוב, ו-50% הם עדיין שכירים שעובדים מחוץ ליישובים ערביים".
הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (למ"ס) מאשרת שרובם המוחלט של העובדים הערבים הם שכירים: 87%. והיהודים? כמעט אותו דבר, 85%.
איפה הם עובדים? שחאדה הפנה אותנו לטבלה של הלמ"ס שלפיה 44% מהמועסקים הלא-יהודים עובדים מחוץ ליישוב. והיהודים? לפי הטבלה, דווקא יותר: 56%. בכל מקרה, הטבלה לא עוזרת לנו: היא לא מבחינה בין שכירים לעצמאים, וסופרת גם חיילים שמשרתים מחוץ ליישוב.
ערבים תלויים פחות בתחבורה ציבורית
לשמחתנו, ללמ"ס יש נתונים שמבחינים בין שכירים לעצמאים. בואו נסתכל בהם. 58% מהשכירים הערבים עובדים מחוץ ליישוב שהם גרים בו. והיהודים? כמעט אין הבדל, 56%. פערים קיימים דווקא אצל בעלי עסקים, והם לטובת הערבים, שנוטים יותר להקים עסק קרוב לבית.
בשאלה איך שכירים מגיעים לעבודה, לעומת זאת, יש פער גדול: רק 9% מהערבים תלויים בתחבורה ציבורית לעומת 22% מהיהודים. 15% מהערבים מקבלים הסעה מאורגנת לעומת 7% מהיהודים. מצד שני, בקרב הרוב הגדול שמשתמש ברכב, 58% מהיהודים מגיעים בפחות מחצי שעה, לעומת 52% מהערבים.
■ בשורה התחתונה: דברי שחאדה חצי נכונים. רוב השכירים הערבים עובדים מחוץ ליישוב, אבל הדבר נכון ליהודים כמעט באותה מידה. זמן ההגעה של ערבים ארוך יותר, אך הם מסתמכים פחות על תחבורה ציבורית.
תחקיר: ארן רונדל
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
