נועה גונן קמה בכל יום ב-5:30 בבוקר. היא מתלבשת בזריזות, מכינה את הילדים, ומחכה שעינת תגיע לשמור עליהם למשך כשעה וחצי, עד שאביהם יגיע לאסוף אותם. ב-7:00 בבוקר, היא כבר צריכה להתייצב בבית החולים מאיר, לבושה במדי אחות, לעוד יום של משמרת ארוכה במתכונת חירום. הצוותים הרפואיים רגילים להתמודד עם עומס גדול גם בשגרה, אך כעת המגפה דורשת מרבים מהם למצוא פתרונות יצירתיים לניהול חיי המשפחה והבית. המשמרות בעבודה ארוכות ומרובות יותר, ההורים המבוגרים לא יכולים לסייע עם הילדים, ומסגרות לימודים - אין.
כמה ימים אחרי תחילת המשבר, ואחרי שהבייביסיטרית הקבועה ביטלה את הגעתה מחשש להידבקות, חברה שלחה לגונן פרטים על יוזמה אזרחית שמטרתה לסייע לצוותים הרפואיים: "אמץ רופא.ה". "למדתי שאני צריכה לבקש עזרה. הם שידכו לי מלאך בדמות אדם. כל מה שאני מבקשת - היא מיד מוצאת לי פתרון", היא מספרת. "זאת ברכה גדולה, עזרה עצומה".
"לא תמיד נוח להיות בצד המקבל"
ממש כמו "אמץ לוחם", הרעיון הוא לאפשר לצוותים הרפואיים לנהל את חזית המלחמה בקורונה בלי שיצטרכו לדאוג לחזית הבית. "אמץ רופא.ה" מסייע לרופאות ורופאים, אחיות ואחים, כוחות מד"א, עובדי מעבדות ורנטגן, מטפלים נשימתיים, סניטרים, עובדי משק וכל מי שחשוף להתפרצות הקורונה, מסכן את עצמו ועובד שעות ארוכות.
"כשאני לא נמצאת לאורך יום שלם, אני צריכה למצוא פתרונות לילדים", אומרת גונן. "אחותי לא תמיד יכולה לסייע כי גם היא עובדת. עינת פתחה עבורי את ביתה ואמרה: 'בואו, נשמח לעזור’. מדי פעם היא גם מפתיעה אותי. היא מגיעה לדלת ביתי ומביאה לנו אוכל. אחרי 12 שעות בעבודה, אחרי כל משמרת, הגוף תשוש. זו מחווה כל כך מרגשת. היא לא מחכה שאני אפנה אליה. ביוזמתה, כל יומיים-שלושה, היא שואלת מה אני צריכה: בייביסיטר, קניות, אוכל. הלוואי ואוכל להודות לה ולכל המלאכים האלו שעוזרים לי איכשהו. זה חונק מדמעות".
עינת גולן, ש"אימצה" את נועה ואת בני משפחתה, היא מורה המתגוררת בכפר סבא. כשהיא לא יכלה להגיע לסייע, היא דאגה "לשדך" להם קרובת משפחה צעירה.
"אני אוהבת את המקצוע שלי ואת ההזדמנות שניתנה לי לגעת באנשים ולהיות קרן אור שלהם בזמנים קשים", אומרת גונן. "ועכשיו עושים את זה עבורי. זה לא תמיד נעים להיות בצד המקבל, אבל עינת גורמת לנו להרגיש נוח במצב הזה. היא מקסימה, אין מילים".
מי שהגתה את היוזמה "אמץ רופא.ה" היא עדי כרמון-סקופ, יזמת טכנולוגיה בת 44 'משדה ורבורג. כשהמשבר העמיק, היא נזכרה באחיה הרופא, שלאורך שנים חי בין משמרות. "אלו אנשים שהדנ"א שלהם הוא של כתפיים רחבות ונתינה, ופתאום נוצר מצב שבו הם נתקלים בטלטלה בזירה האישית. הבנתי שאנחנו - העורף האזרחי - יכולים לסייע כאן".
צוות רפואי עם מזון ממיזם "אמץ רופא.ה" / צילום: באדיבות "אמץ רופא.ה"
כרמון-סקופ הקימה לצורך המיזם קבוצת פייסבוק. "כשפתחתי את הקבוצה, באותו רגע התקשרה אליי רות פולצ’ק. היא מאוד טובה בהקמה של מערכי מתנדבים במהירות. היא גייסה את SHE CODES (קהילת המפתחות בישראל) והן הקימו את מערך המתנדבים בשטח", היא מספרת, ומוסיפה שיש יותר מ-4,000 מתנדבים פעילים, ורבים מהם מחכים ל"שידוך". כלומר, ההיצע עולה על הביקוש.
במערכת שבנתה, כל מתנדב מוזמן לעשות מה שהוא טוב בו ולתרום כפי יכולתו. "יש לנו שמרטפים לילדים, ליווי רגשי לרופאים שלא מצליחים לישון בלילה ונמצאים בחרדה או בטראומה אחרי שראו אנשים שלא מצליחים לנשום, סיוע למי שנכנס לבידוד, אוכל, תמיכה בבתי חולים (אוכל וציוד מיגון), ועוד", אומרת כרמון-סקופ. הרעיון הוא שאם יש מתנדב בקרבה גיאוגרפית, הוא יוכל להקים מערך תמיכה לאדם שהוא מאמץ - לגייס חברים לסייע בבישולים, לסייע בשמרטפות או אפילו לעזור למצוא חניה".
ומי שלא יכול לתרום מזמנו מוצא דרכים אחרות לסייע. לדוגמה הייטקיסטים או עובדים הזכאים לשוברי ארוחות צהריים תורמים אותם לצוותים הרפואיים".
לאחר המכה הקשה שספג ענף המסעדנות, אותם שוברים או ארוחות שהצוות קונה ממסעדות מסייעים גם לעסקים במשבר, ולו במעט. "גילינו שהעסקים, גם כשהם מדממים, פותחים את הלב ומתנהלים בנדיבות", אומרת כרמון-סקופ. "יש עסקים שהתקשרנו אליהם וביקשנו לעשות משלוח למשל ל-15 אנשי צוות רפואי בבית חולים בלילה, והם לא לקחו מאיתנו שקל. מסעדות רבות מוסיפות בנדיבות עוד מזון על חשבונן. זה מחמם את הלב".
כלכלה עם תמריץ חיובי לכולם
בתשע השנים האחרונות הקימה כרמון-סקופ כמה סטארט-אפים של כלכלה שיתופית בשילוב טכנולוגיית בלוקצ’יין. "אני בונה כלכלות אלטרנטיביות, ומנסה לייצר מערכת שדרכה אנשים מעבירים ערך אחד לשני, והוא לאו דווקא ערך שקלי. זוהי כלכלה שלכולם בה יש תמרוץ חיובי, ולאו דווקא כסף. 'אמץ רופא.ה’ הוא דוגמה לכך. הערך שמקבל מתנדב, למשל, הוא הזכות לנתינה. הרופא מקבל ארוחה מבושלת, תשומת לב ותמיכה".
מה יקרה עם היוזמה שלך ביום שאחרי הקורונה?
"אני מאמינה שננסה לראות איך לוקחים את הדבר הזה לכיוון של 'אמץ בעלי עסקים’. אנחנו מנסים לחשוב איך עושים את העברת המקל הזו. אולי בסופו של דבר נהפוך לעמותה כדי לסייע לצוותי הרפואה שקורסים ביום יום, בלי קשר למשבר הקורונה".
מה היית רוצה שיישאר איתנו כחברה בסוף המשבר?
"הייתי רוצה שנבין שיש עוד דרכים לשתף פעולה חוץ מכסף. אני לא רוצה להחזיר אנשים למשוואה של 'הייתי רוצה לעזור אבל אין לי כסף’. בסופו של דבר, יש כאן משוואה מאוזנת. אנחנו דואגים לרופאים ואנשי הצוות, והם דואגים לנו.
"לפני שמונה שנים הקמתי סטארט-אפ שאיפשר ל-25 אלף משפחות להמציא לעצמן מטבע שנקרא 'לבבות’, והן הציעו אחת לשנייה דברים - ממוצרים כמו צעצועים ועד שירותים. זה יצר מעגל של נתינה. אחרי הקורונה, נצטרך למצוא קהילות ומעגלים שבהם נוכל לשתף פעולה, גם אם אין לנו שקלים. היצירתיות של הדבר הזה תאלץ אותנו לבנות מעגלי תמיכה ורשתות ביטחון שלא יאפשרו לשכנים שלנו או לספר שלנו ליפול. אנחנו נתמוך זה בזה, ולא תמיד זו תמיכה כספית. מהבחינה הזאת, זו תמונה מאוד מרגשת".
■ רוצים להצטרף לאחד המיזמים שמופיעים בפרויקט או לספר לנו על מיזם שלא הכרנו? כתבו לנו לאימייל i-can-help@globes.co.il
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.