דעה: חובה להאריך מועדים לקיום חיובים

בתום מבצע קדש קיבלה הכנסת את חוק הארכת מועדים, תשי"ז - 1957, שתכליתו הייתה לתת פתרון של דחיית חיובים לחיילי מילואים שנקראו לשירות בצה"ל באותה תקופה ואשר נבצר מהם לעשות פעולות משפטיות שונות, שהיה עליהם לבצע על פי חוק, או על פי חוזה במועד נתון. לאחר מכן השתמשו בהוראות אותו החוק (בעקבות הכרזה מתאימה שהוצאה על ידי שר הביטחון) גם בזמן מלחמת ששת הימים ובעת מלחמת יום הכיפורים.

מאחר ובמלחמת יום הכיפורים שירות המילואים היה ארוך הרבה יותר מזה שנדרש במבצע קדש ובמלחמת ששת הימים התעורר צורך דחוף לתקן את חוק הארכת מועדים שלא ענה עוד על כלל הבעיות שהתעוררו עקב המצב המיוחד והחוסר בהכנסות. הדבר נעשה אז בתחילה בתקנות שעת חירום, שהוחלפו בהמשך, בחוק הארכת מועדים העומד בתוקפו מאז ועד היום.

חוק זה נותן תשובה למצבים שנוצרים בעקבות גיוס המוני בעת מלחמה, והוא מתאים בהיגיון שבו, גם לסיטואציה שאנו נתונים בה כיום בעקבות נגיף קורונה, כאשר הכנסות כמעט אין והחיובים ממשיכים לחול. יחד עם זאת הפעלת החוק הנ"ל מותנית בכך ששר הביטחון יכריז על שירות צבאי כעל שירות חירום ולכן אין זה אפשרי להפעילו כלשונו על תקופת החירום המיוחדת שבה אנו מצויים.

אני קורא לפיכך לכנסת לפעול לחקיקה מהירה,או לממשלה לפעול לאלתר ולהוציא תקנות שעת חירום שיחילו את הוראות חוק הארכת מועדים תשל"ה - 1974 בשינויים המחויבים על המציאות שנוצרה עתה. השיקולים המשפטיים והכלכליים שעמדו ביסוד חוקי הארכת המועדים הנ"ל מצדיקים נקיטת צעד דומה בימים אלה וייתכן אפילו בדרך של קל וחומר.

הארכת המועדים לקיום חיובים הנדרשת, שתתואר להלן, היא זולה יותר מבחינה כלכלית מרוב הצעדים שננקטו עד היום, ותועלתה רבה יותר, מה גם שהיא מפחיתה מאוד את אי הוודאות והקשיים הרבים המלווים את מרבית משקי הבית והחברות בישראל הנמצאים בבידוד ובשיתוק פעילות עסקית. יתר על כן, היא מייתרת חלק מהיוזמות הנוספות הנדונות לאחרונה להצלת המשק. היא צפויה גם לחסוך בהליכים משפטיים שיידרשו - אם לא יינקט המהלך המוצע - כדי לנסות ולהשיג בדיעבד (לאחר התדיינויות ממושכות) תוצאות דומות על בסיס העילה של "כוח עליון", מהלך שכלל לא בטוח אם יצליח ועלול להביא בינתיים מאות אלפים אל עברי פי פחת.

יתרון נוסף שיש בהסדר דחיית המועדים הוא בפשטותו ועל הכל - הארכת המועדים המוצעת היא צודקת בנסיבות ומאזנת בין האינטרסים השונים הנוגדים לעתים.

עתה אפרט בקצרה את ההוראות הקיימות בחוק הארכת מועדים שראוי להחילן בענייננו:

הארכת מועד מכוח חיקוק, פסק דין או חוזה - מוצע כי למשך שלושה חודשים לפחות מאז פרוץ המשבר, כל מועד של חיוב שנקבע בחוק, בתקנה, בפסק דין או בחוזה - ידחה , וההארכה תחול גם על מי שערב לחיוב ועל בן זוגו של החייב.

ריבית - תשלום שמועד פירעונו הוארך ונקבע שהוא נושא ריבית - לא יעלה שיעור הריבית בתקופת ההארכה על שיעור הריבית הרגילה שנקבעה, דהיינו לא תשולם ריבית פיגורים.

הארכת רשיונות - רישיון שניתן על פי חוק, או תקנה, ימשיך לעמוד בתוקפו למשך כשלושה חודשים לפחות מאז פרוץ המשבר.
דין תאגידים - ההוראות הנ"ל תחולנה גם על שותפויות וגם על חברות.

ההקלות הנ"ל עזרו בשעתו למשק בכללותו ולאזרחים בפרט להיחלץ מהבעיות הכלכליות שבאו עלינו בעקבות המלחמות בהן נטלנו חלק.

לפיכך כדי שנפתור את בעיות ההווה ונבטיח עתיד סביר, רצוי שנאמץ בשינויים המחויבים את החוקים והמשפטים, שנעזרנו בהם במצבים דומים שנקלענו אליהם, כעצת הבן החכם בהגדה. אם נעשה כן - לא נזדקק לניסים.

אנא חשבו על כך בחג החירות, כדי שנוכל לחזור במהרה לשיקום ולצמיחה ולבצר מחדש את בריאותנו ואת עצמאותנו הכלכלית ונלמד מנסיונות ותובנות העבר.

עו"ד יוסי מלצר הוא בעל משרד עורכי דין בתל אביב