דעה: האם טראמפ ייזכר כנשיא שהפקיר את אמריקה במגפת הקורונה

אופיו של אדם פרטי הוא גורלו - אופיו של מנהיג הוא גורלה של אומה • טארמפ התמהמה, התעכב ודחה ביותר מחודש צעדים שיכלו לרכך את מהלומת המגפה, למרות שידע מה ממתין מעבר לפינה • עכשיו הוא רוצה לחזור במהרה לשגרה ולהניע את הכלכלה - האם הוא יעמוד בדרכו שלו?

נשיא ארה"ב דונלד טראמפ בבית הלבן בשבוע שעבר. המגפה הגלובלית דווקא הייתה יכולה להיות שעתו היפה / צילום: Patrick Semansky, Associated Press
נשיא ארה"ב דונלד טראמפ בבית הלבן בשבוע שעבר. המגפה הגלובלית דווקא הייתה יכולה להיות שעתו היפה / צילום: Patrick Semansky, Associated Press

זה היה בלתי אפשרי למנוע את בואה של המגפה הגלובלית שמוסיפה לקטול אלפים מדי יום, אבל היה אפשר להיערך לקראתה. בואה של מגפת הקורונה היה חזוי, אם לא צפוי. ברור שהיה צריך להכשיר את הקרקע, להזהיר את האוכלוסיה, לנקוט צעדי מנע ולרכך את עוצמת המהלומה, כל מדינה לפי יכולותיה ויכולות מנהיגיה. מנהיגים נבחנים בשעת משבר לאומי. חלקם מתעלים, חלקם ייזכרו בכישלונם.

קנצלרית גרמניה, אנגלה מרקל, נמנית עם הקבוצה הראשונה, וכמוה מטה פרדריקסן, ראשת ממשלת דנמארק; טסאי אינג־וון, נשיאת טייוואן; לי סיאן לונג, ראש ממשלת סינגפור; וג'סינדה ארדרן, ראשת ממשלת ניו־זילנד. שיעורי התמותה הנמוכים יחסית בגין המגפה וההתנהלות הכמעט נורמלית של חיי היומיום במדינות האלה הפכו את ראשיהן למושאי הערצה בינלאומיים.

דונלד טראמפ, נשיא ארה"ב, מוביל את הקבוצה השניה. כשל מנהיגותו בארבעת חודשי הקורונה אימלל, מאמלל ויוסיף לאמלל את ארה"ב עוד שנים, גם אם הוא ייצא מהבית הלבן בנובמבר. העובדה שטראמפ צריך להוביל מהלך לאומי של חזרה לחיים נורמליים למחצה או לרביע בחודשים הקרובים מעוררת תהיות, אם לא דאגות. בתשובה על שאלה, בשבוע שעבר, אלו פרמטרים ינחו את מאמציו להוביל את ארה"ב לשלב שאחרי מגפת הקורונה, הוא הצביע על ראשו ואמר: "כל הפרמטרים נמצאים כאן".

"התגובה האנוכית, המבולגנת והאטומה של ממשל טראמפ למגפה תעלה לאמריקאים טריליוני דולר וגם בחייהם של אלפים שהיה אפשר למנוע את מותם", כתב הפרופסור ליחסים בינלאומיים באוניברסיטת הארווארד, סטיבן וולט, ב"פוריין פוליסי".

"אך זו אינה המכה היחידה שתספוג ארה"ב. הנשיא שחיבר את הסיסמה 'הבה נשיב לאת אמריקה לגדולתה', אחראי לכישלון אדיר ממדים שיכתים, אולי לנצח, את המוניטין הגלובלי של ארה"ב כמדינה ביצועיסטית שיכולה להזיז דברים, להגשים", הוא הוסיף.

האנמיות וחוסר היושרה של טראמפ, שבאים לידי ביטוי באופן שבו הוא מנהל את משבר נגיף הקורונה, מעמידים עתה במבחן את סבלנותם של גורמים מחוץ לארה"ב, קובע וולט. ההתנהלות הבלתי יציבה של הנשיא, שבעבר הייתה נסבלת, נראית עתה מסוכנת. זה מכבר היה ברור, לפחות מבחינת אירופאים רבים, שאי אפשר לסמוך על טראמפ. עכשיו הוא נתפס כאיום.

המגפה הגלובלית דווקא הייתה יכולה להיות שעתו היפה של טראמפ, הזדמנות לכפר על שלוש שנות נשיאות סכסכנית ופלגנית וכן על כתם האימפיצ'מנט. ווינסטון צ'רצ'יל קנה את עולמו ונהפך לאחת מהדמויות המשפיעות ביותר בהיסטוריה לאחר "שנות המדבר" שלו, שבהן נודה מפעילות פוליטית בגין שורת החלטות רעות בסוף שנות ה־20 וה־30 של המאה שעברה.

עיכוב של שבועות בהחלטה לפעול

טראמפ, לו רק רצה, היה יכול להכין את ארצו לקראת האסון הממשמש ובא וכך אולי לבצר את מקומו בהיסטוריה בין הנשיאים האמריקאים הגדולים. הוא היה מודע למה שעומד להתרחש. הזהירו אותו. אך הוא בחר להפנות עורף למציאות ולזלזל בה. הוא התמהמה, השתהה, התעכב ודחה ביותר מחודש נקיטת צעדים, שיכלו לרכך את מהלומת המגפה. במונחים של מלחמה במגפה, חודש הוא נצח, אומרים מומחים. טראמפ אולי חשש מתגובת וול סטריט ומפגיעה בכלכלה, ובמשתמע מהפגיעה בסיכוייו להיבחר מחדש בנובמבר.

במשך שבועות רבים הוא המעיט בחשיבות האיום. גרוע מזה, הוא אפילו תיאר את הנגיף כ"הונאה של הדמוקרטים". בכך הוא נטע בליבות מיליונים רושם שלא מדובר באיום רפואי רציני. כעבור זמן, לאחר שהכריז באחד מתדרוכיו שהמרכז לבקרת מחלות ומניעתן (CDC) ממליץ לאזרחי ארה"ב לחבוש מסכות על הפנים, הוא נחפז להוסיף: "זכרו, זו המלצה בלבד. אתם לא מוכרחים. אני עצמי לא אעשה זאת". האם יש אנשים ששילמו בחייהם בגלל הדחיינות או המסרים הכפולים של הנשיא?

ד"ר אנתוני פאוצ'י, ראש המכון הלאומי לאלרגיות ומחלות מדבקות, והרופא המוביל בצוות הממשל למאבק בקורונה, נשאל ביום ראשון ב־CNN האם יישום מוקדם יותר של צעדים נגד המגפה היה מציל חיים. תשובתו: "ברור שאפשר לומר באופן הגיוני שלו תהליך הבלימה היה ננקט מוקדם יותר, היה אפשר להציל חיים. ברור שאיש לא יכחיש זאת". זו הייתה התוודות סנסציונית מפי דמות מפתח בבית הלבן. במקרה או שלא במקרה, דיווח אמש "פוליטיקו", שטראמפ החל לשאול את מקורביו, "מה אתם חושבים על פאוצ'י?" התהייה הזו מתפרשת כאיום רציני על המשך כהונתו של הרופא הפופולרי.

התחקירים מוכיחים: טראמפ ידע

 טראמפ אכן הורה על סגירת שערי ארה"ב לתנועת נוסעים מסין ב-31 בינואר, צעד נבון שהוא מתפאר בו כל אימת שנמתחת ביקורת על אפס המעש שלו. אך איש בממשלו לא דיבר על חיזוק תשתיות רפואיות וחידוש מלאים של ציוד בסיסי כמנשמים ומסכות פנים לרופאים לפני שהגוויות החלו למלא את חדרי המתים ומשאיות הקרור במוקדי ההתפרצות ורופאים ואחיות החלו לזעוק מרה ולהפגין.

התוצאה הייתה שמושלי מדינות התחננו לפני הבית הלבן - כן, התחננו - לקבל משלוחי מנשמים, אך רובם נתקלו בחומת סירוב אידאולוגי. "המושלים הם שצריכים לדאוג לכך, לא הממשל הפדרלי", אמר טראמפ פעם. "אנחנו לא אפסנאים". וכך, בפועל, גם אם לא במודע, הפקיר הנשיא את אמריקה. אופיו של אדם הוא גורלו. אופיו של מנהיג הוא גורלה של אומה.

כשהחלו להתברר ממדי הזוועה השיק טראמפ קמפיין של הצטדקויות והטחת אשם באחרים. "אני רואה (במגפה) משהו שפשוט הפתיע את העולם כולו", הוא אמר בתדרוך היומי שלו לכתבים ב־19 במרץ. "איש לא ידע שתהיה מגפה בממדים כאלה. לא היה דבר כזה בהיסטוריה".

ובכן, לא כך. תחקירים באמצעי תקשורת אמריקאים מראים שטראמפ ידע - או היה צריך לדעת - על איום נגיף הקורונה לפחות חודשיים לפני שאלפי אזרחים החלו למות ברחבי המדינה. כבר בתחילת ינואר השנה קיבלה המועצה לביטחון לאומי דו"חות מודיעיניים על האפשרות שנגיף הקורונה יתפשט בארה"ב. בתוך כמה שבועות הכינה המועצה לנשיא רשימת אופציות לריכוך הפגיעה, לרבות סגירת בתי ספר ואפילו הטלת סגר על כרכים גדולים. טראמפ לא נקט שום פעולה.

פיטר נאווארו, יועצו של טראמפ לענייני סחר, כתב שני תזכירי אזהרה על מגפה שממשמשת ובאה: הראשון, מ־29 בינואר, נשלח למועצה לביטחון לאומי; השני, מ־23 בפברואר, נשלח לנשיא, על פי דיווחים באתרים "פוליטיקו" ו"אקסיוס". לימים יאמר טראמפ לכתבים שהוא לא קרא את התזכיר. ויש עוד, ב־30 בינואר הזהיר שר הבריאות, אלכס אייזר, את טראמפ בשיחה טלפונית מפני מגפה המונית. לדברי "ניו יורק טיימס", ענה לו טראמפ: אתה מפחידן וזורע בהלה.

אבל עתה אנו שומעים זמירות חדשות. על יכולת הזגזוג של טראמפ עשוי להעיד הלקט הבא: ב־30 בינואר אמר הנשיא: "מגפת הקורונה תיגמר טוב מאוד מבחינתנו"; ב־24 בפברואר הוא אמר "המצב נמצא תחת שליטה מלאה... שוק המניות מתחיל למצוא חן בעיניי"; ב־17 במרץ, שישה ימים לאחר שארגון הבריאות העולמי הכריז על מגפת הקורונה כמגפה גלובלית, הטון משתנה: "חשתי שמדובר במגפה גלובלית לפני שהחלו לדבר עליה כמגפה גלובלית"; יום למחרת הוא כבר אמר: "אני בוחן את מגפת הקורונה מנקודת מבט של נשיא של תקופת מלחמה".

רוצה לחזור לנורמליות

בשבוע שעבר הצהיר טראמפ על שאיפה יוקדת לחזור לנורמליות, להתניע את הכלכלה ובכלל לשכוח את המגפה. תאריך היעד החדש שלו הוא האחד במאי. נכון לעכשיו אין תוכנית, אבל הוא יזמן - כך הבטיח - כוח משימה שיורכב מ"טובי המוחות". המוחות הרפואיים שמייעצים לנשיא לא יעלו, קרוב לוודאי, על העגלה הזו.

רופאים ומומחים אחרים מזהירים, שחזרה לנורמליות ללא בדיקות המוניות לחשיפת נגועים במחלה עלולה לחולל גלי מוות חדשים ובארה"ב אין מספיק ערכות בדיקה. בכל מקרה, ההחלטה הסופית בסוגיה זו נתונה בידי מושלי המדינות. אם המושלים הדמוקרטים של ניו יורק וקליפורניה ימשיכו להקפיא את מדינותיהן, ארה"ב תוסיף לנום.