שיעור המפוטרים נמצא בעלייה מתמדת: האם מודל החל"ת נכשל?

בעוד שבחודש מרץ השתדלו מעסיקים לא לפטר עובדים, המגמה החלה להשתנות לרעה באפריל • בעולם כבר מבינים שעדיף שהמדינה תסייע למעסיקים לשלם את שכר העובדים, במקום לשלם דמי אבטלה

מובטלים בלשכת התעסוקה / צילום: איל יצהר
מובטלים בלשכת התעסוקה / צילום: איל יצהר

שיעור אבטלה של 4%, מציאות חיינו עד לפני כמה שבועות, נראה כמו חלום רחוק. מעל מיליון דורשי עבודה כבר רשומים בשירות התעסוקה, שיעור האבטלה עומד על 26.1% וגם לאחר שהמשבר הבריאותי יסתיים, נראה שהמשבר התעסוקתי יישאר איתנו עוד זמן רב. בשירות התעסוקה העריכו לאחרונה כי אחד מכל חמישה עובדים שהוצא לחופשה ללא תשלום (חל"ת) לא יוחזר למקום עבודתי, ובסוף השבוע האחרון העריכו באוצר כי ביום שאחרי יישארו 400 אלף מובטלים במשק, כמעט פי שלושה מהמצב ערב המשבר.

המשבר עדיין בעיצומו, אבל התחזיות הקודרות של האוצר ושירות התעסוקה מתחילות להתממש. אם עד כה שיעור הפיטורים עמד על כ-5% בלבד וכ-90% הוצאו לחל"ת, חודש אפריל מסתמן כנקודת מפנה שבה שיעור המפוטרים מתחיל לעלות על חשבון עובדים היוצאים לחל"ת. מתחילת אפריל נרשמו בשירות התעסוקה 96,081 מובטלים חדשים, אבל בניגוד לחודש מרץ, רק 80.6% מהם בחל"ת ו-11.3% פוטרו. לשם השוואה, כ-89.6% מהנרשמים החדשים בחודש מרץ נשלחו לחל"ת וסך הנרשמים לחל"ת מכלל תובעי האבטלה עומד נכון לאתמול על 88.7%.

לפי דוח שירות התעסוקה לחודש מרץ, החל ב-20 במרץ שיעור המפוטרים הולך וגדל, ככל הנראה כתוצאה מהצמצום החד בפעילות הכלכלית והקשיים של בעלי עסקים.

יוצאי החלת מתחלפים במפוטרים
 יוצאי החלת מתחלפים במפוטרים

עוד נתון מעניין הוא שמאז תחילת הגלים הראשונים של היציאה לחל"ת, בסביבות אמצע מרץ, צנח שיעור ההתפטרות לפחות מ-1% מדורשי העבודה. בתחילת אפריל הוא החל לעלות בהדרגה ולהתקרב לרמתו מלפני המשבר. בשירות התעסוקה משערים כי מדובר באחת או יותר מהסיבות הבאות: הרעת תנאים בעבודה; אנשים המטופלים בילדים ומעסיק שלא מוכן להתגמש על אופן ההעסקה; חשש לצאת מהבית וחוסר הסכמה של המעסיק להוציא לחל"ת. כמו כן ייתכן שקיימת דרישה של מעסיקים מעובדים מוחלשים להתפטר, כדי לא לשלם להם פיצויים.

"אנו מתבוננים בדאגה רבה על העלייה בשיעור המפוטרים אל מול אלו שהוצאו לחל"ת, מגמה שהחלה כבר לפני יותר משבועיים, ומבטאת קושי הולך וגובר של העסקים בישראל להתחייב שיוכלו להחזיר את עובדיהם כשיחלוף המשבר", אומר רמי גראור, מנכ"ל שירות התעסוקה.

לדבריו, "יש להביא נתונים אלה בחשבון בהליכי קבלת ההחלטות על 'אסטרטגיית היציאה' מהמשבר. אנו ערוכים בשירות התעסוקה להפעלת תוכנית החירום שלנו לצמצום ממדי האבטלה, ובימים אלה אנו מגבשים את המשאבים הנדרשים לטובת ביצוע המשימה באופן המיטבי".

פרופ' יותם מרגלית, עמית בכיר במרכז ממשל וכלכלה במכון הישראלי לדמוקרטיה, סבור שהחל"ת אינו מתמרץ מעסיקים להחזיר עובדים לעבודה, וכי כבר כעת ניתן לייצר מסלול שלישי של עבודה במשרה חלקית, כאשר את הפער מהיקף המשרה המלאה תסבסד המדינה באופן חלקי. מסלול כזה ייטיב עם העובדים, המעסיקים, ויהיה זול יותר עבור קופת האוצר. לא פחות חשוב מכך, מסלול זה יאפשר חזרה מהירה יותר לתעסוקה מלאה עם הסרת המגבלות, ויצמצם את אי החזרתם של רבים.

לסבסד את העבודה

מסלול עבודה מסובסדת קצרת זמן (באנגלית short time work או STW), קיים במספר מדינות באירופה והורחב במסגרת משבר הקורונה (בהן צרפת, גרמניה, דנמרק, אוסטריה, אירלנד, שבדיה, ושווייץ), בשיעור משתנה לפי רמת שכר. לדוגמה, אם עובד מסוים השתכר כ-10,000 שקל עבור משרה מלאה לפני פרוץ המגפה, ועתה המעסיק יבחר להעסיקו בהיקף של 50%, ישלם המעסיק את השכר הרגיל עבור חצי המשרה, ואת הפער, (50% הנוספים) תסבסד המדינה ב-60%.

בחישוב המביא בחשבון את הוצאות ההעסקה, ביטוח לאומי וביטוח בריאות, נקודות זיכוי והפרשות לפנסיה, ניתן לראות שהאלטרנטיבה הזו עדיפה לכולם: לעובד, למעסיק ולמדינה.

אם נניח שהעובד הנ"ל הוא רווק ללא ילדים, המעסיק ישלם 5,000 שקל ברוטו, המדינה תוסיף 3,000 שקל, ולאחר ניכויים העובד יקבל בסוף החודש 6,743 שקל נטו. לעומת האלטרנטיבה -- לדמי אבטלה בלבד, המסתכמת במקרה זה ב-5,970 שקל - הרי שמדובר בהכנסה הגבוהה ב-13%. אפשרות זו גם משמרת את הרצף התעסוקתי של העובד וכוללת הפרשות נלוות לביטוח סוציאלי, לתגמולים והשתלמות (בשווי של יותר מ-1,230 שקל). לא פחות חשוב מכך, היא מגדילה את הסיכוי לשמר את מקום העבודה גם לאחר שהמשבר ישכך.

גמישות תעסוקתית

לדברי מרגלית, "המעסיק במקרה זה נהנה מגמישות בהעסקה של כוח עבודה נוסף בהיקף מצומצם, והמדינה מרוויחה מכך ששילמה סובסידיה שעלותה נמוכה יותר (במקרה הנידון, ב-43%) מתשלום דמי האבטלה המלא. אם מדיניות זו תיושם אפילו רק עבור חלק מההמונים שהוצאו לחל"ת, הרי שהחיסכון ברמה המשקית יכול להיות גדול".

"במנגנון הקיים יש דה-פקטו שתי אופציות בפני המעסיק: או להמשיך להעסיק את העובד במשרה מלאה או להוציא אותו לחל"ת. עובד צריך לבחור בין שכר על שליש משרה לבין קבלת דמי אבטלה מיידית, הגבוהים יותר משכר עבור עבודה חלקית. כך המעסיקים לא יכולים להתחרות במסלול דמי האבטלה ונוצר תמריץ לא להעסיק עובדים בשברי משרה.

"אנחנו צריכים עוד מסלול שלישי, שמאפשר למעסיקים להעסיק עובדים בהיקפים מצומצמים כך שזה עדיין ישתלם לכולם: הם יציעו חצי משרה, העובד יקבל משכורת על חצי משרה והמדינה תסבסד באופן חלקי את החצי השני. כך העובד יזכה ביותר דמי אבטלה, המעסיק יקבל מה שהוא צריך וזה יהיה יותר זול למדינה".

ואולי המעסיק יראה שטוב לו לאורך להעסיק את העובד בחצי משרה?

"דווקא החל"ת הוא זה שיגרום למעסיקים לחשוב פעמיים אם להעסיק את העובד ביום שאחרי. דבר קריטי במשברים כלכליים הוא שימור הקשר בין המעסיקים לעובדים. אחת הדאגות מאופציית החל"ת היא שבאופן מעשי הקשר הזה מצטמצם. אם העובד יוצא לחל"ת לחודש ועוד חודש ועוד חודש, ביום שאחרי מעסיקים יחשבו פעמיים אם להחזיר את העובד.

"תהיה אי ודאות גדולה במשק לגבי היקף הפעילות הצפוי ואם המגפה תחזור, והאנשים יפחדו לחזור להנחות של לפני המשבר. אם העובד לא היה אצלך כמה חודשים והסתדרת לא רע, אז תנסה להסתדר עם פחות. גם במצב שבו המשק יחזור לפעילות נישאר עם רמת אבטלה מאוד גדולה. ולכן קריטי לייצר מסלולי עבודה שישמרו את קשרי העבודה אפילו אם מצומצמים.

"מבחינת העובדים, האלטרנטיבה של משרה חלקית היא לא להעסיק אותם כלל. מעבר לבעיות הנפשיות והפסיכולוגיות שבאבטלה, יש פה גם בעיה כלכלית וגם בעיה של שחיקת המיומנויות, שגם העובדים מפסידים אותן וגם המעסיקים.

"המנגנון הזה נכון למדינת ישראל גם לא בימי קורונה. בבלגיה, גרמניה ואוסטריה זה קיים בכל מצב שבו יש מיתון. ונכון למדינת ישראל לקדם את זה. אני חושב שיש נכונות והבנה בקרב מקבלי ההחלטות שהחל"ת גם אם הוא היה מדיניות סבירה ברגע הראשון, זו לא מדיניות נכונה לטווח ארוך. אני מאוד מאמין בצעד הזה, ואני חושב שמדיניות כזו תאיץ את היכולת התאוששות של המשק. והמדיניות הזו נכונה כבר עכשיו בימים אלה, ותאפשר להעלות מיידית את מספר המועסקים במשק". 

צרו איתנו קשר *5988