קרן האשראי לסיוע לעסקים קטנים ובינוניים של משרד האוצר מעלה הילוך, אך עם זאת עדיין לא טופלו 80% מהבקשות לאשראי שהגישו לה בעלי העסקים. לפי נתונים שפרסם משרד האוצר, טופלו עד כה על ידי הבנקים השותפים בקרן 8,801 בקשות לאשראי שהגישו עסקים קטנים ובינוניים. הבנקים אישרו עד כה 6,458 בקשות לאשראי, כלומר כ-73% מסך הבקשות לאשראי שהוגשו טופלו ויתרת 27% מהבקשות נדחו. ההיקף הכולל של הלוואות שאושרו בקרן עומד על כ-2.5 מיליארד שקל וסכום ההלוואה הממוצע שאושר עומד על כ-400 אלף שקלים.
מדובר בשיפור של ממש בקצב הטיפול בבקשות. בתחילת השבוע מסר החשב הכללי במשרד האוצר רוני חזקיהו כי עד לסוף השבוע שעבר אושרו 1,877 בקשות לאשראי בסכום כולל של כ-900 מיליון שקלים.
יחד עם זאת, יש לציין כי מעל 80% מהבקשות עדיין ממתינות להשלמת הטיפול בהן: נכון להיום התקבלו בקרן כ-44 אלף פניות, כשמתחילת השבוע עומד קצב הפניות החדשות על 1,000 ביום. בין הבקשות לאשראי שאושרו גם בקשות שהגיש בעלי רשת פוקס איש העסקים הראל ויזל, שמתח ביקורת חריפה על התנהלות האוצר במתן אשראי לעסקים.
במשרד האוצר מודעים לכך שהטיפול בבקשות להלוואות על ידי הבנקים איטי ואין אפשרות לקצר את ההליך כולו (מרגע הגשת הבקשה ועד להעברת הכסף) לפחות משבועיים. תהליך הבדיקה של הבקשות בבנקים כולל סינון ראשוני, העברה לסניפים שבודקים את מצבו של הלקוח והעברת המלצה לוועדת האשראי שמקבלת את ההחלטה הסופית
על רקע הביקורת על היקף הערבות של המדינה בקרן, במשרד האוצר טוענים כי הבנקים עצמם לא ביקשו להגדיל את היקף ערבות המדינה מעבר לשיעור הנוכחי העומד על 15% מסך האשראי בקרן. הגבלת החשיפה של המדינה לדיפולטים מאפשר לה למנף את הקרן ולגייס מהבנקים מיליארדים מעבר לסכום שאותו היא מקצה - בתנאים שבהם הבנקים לא יפסידו. גורמים הקשורים לאוצר ציינו כי שיעור הדיפולטים המקובל בתיקי האשראי של הבנקים עומד על 1% בלבד. וכי "בנק שעושה חיתום על הלוואה שיש לה 15% דיפולט לא עושה את עבודתו". העסקים שמבקשים אשראי הם לקוחות שמוכרים על ידי הבנקים והיו מקבלים מהם אשראי אלמלא המשבר. העובדה שהמדינה נותנת ערבות לקרן משחררת לבנקים הון לתת אשראים נוספים בתנאים מסחריים ומעלה להם את התשואה להון. על פי תנאי הקרן המדינה תעמיד לכל הלוואה ערבות בשיעור 85% מההלוואה אך סך החשיפה של המדינה לדיפולטים בהלוואות שתיתן הקרן לא יעלה על 15% ממסגרת האשראי של הקרן (העומדת על 8 מיליארד שקל).
האוצר: אשראי חוץ-בנקאי לעסקים המסורבים
בקרן האשראי למסורבים שיקים משרד האוצר השבוע, יגיע היקף החשיפה של המדינה ל-50%, כך מעריכים בשוק. מדובר על קרן שהוקמה בעקבות ניתוח הבקשות שנדחו על ידי הקרן בחשב הכללי. מהניתוח עולה כי יש ייצוג יתר לעסקים בתחומי האוכל כגון מסעדות ובתי קפה, בתחום התיירות והפנאי כגון סוכנויות נסיעות וכן חנויות אופנה והנעלה. המכנה המשותף לכל העסקים שזוהו על ידי משרד האוצר הוא שמדובר בעסקים "טובים" שהיו מקבלים אשראי אלמלא השבתתם כתוצאה ממשבר הקורונה.
יחד עם זאת באוצר מתכוונים לוודא שיהיה סינון של הבקשות לאשראי לקרן המסורבים וזאת משתי סיבות עיקריות. הסיבה הראשונה היא שבאוצר לא רוצים שעסקים שלא היו מקבלים אשראי גם בתנאי שגרה - יזכו לאשראי מהקרן על חשבון עסקים שמגיע להם סיוע. הסיבה השנייה היא חשש מניצול לרעה של הקרן על ידי בנקים שינתבו לקרן לקוחות רעים שהבנקים כבר הפרישו בגין הפסדי אשראי על הלוואות שנתנו להם - ויופנו כעת לקחת הלוואות על חשבון המדינה.
על רקע זה עלתה היוזמה במשרד האוצר לאפשר לגופים חוץ בנקאיים לספק את האשראי לקרן העסקים המסורבים. במהלך הדיון בכנסת התלונן מייסד ומנכ"ל חברת האשראי החוץ בנקאית פנינסולה מיכה אבני כי האוצר אינו פונה לגופים כמותו ומציע להם להצטרף לקרן כגופים ממנים. חזקיהו השיב כי יש שאלה לגבי המקורות של גופי האשראי, זאת על רקע פרסומים לגבי קשיים שאליהם נקלעה אחת מחברות העמיתים (P2P) הגדולות לאחר שהמלווים שלה החליטו למשוך את כספי ההלוואות.
המחווה של חזקיהו לחברות האשראי
לעומת זאת במשרד האוצר מעוניינים להכניס לקרן את חברות כרטיסי האשראי, לאור המומחיות שיש להן בטיפול בלקוחות קטנים ובמתן אשראים בהיקפים מוגבלים יחסית של מאות אלפי שקלים ללקוחותיהן.
במשרד האוצר מעריכים שהריבית בקרן למסורבים תהיה גבוהה במקצת מזו שנהוגה בקרן האשראי לעסקים קטנים ובינוניים ועשויה להגיע לפריים פלוס 2.5% (לעומת פריים פלוס 1.5% בקרן לעסקים קטנים ובינוניים).
על רקע המגעים להצטרפותן של חברות כרטיסי האשראי ביצע היום חזקיהו מחווה מעניינת: חזקיהו הורה לאפשר לחברות כרטיסי האשראי לרכז את העברת הכספים למדינה למועד אחד בחודש העוקב, במקום שני מועדים כמקובל כיום. באוצר הסבירו כי המהלך נועד לשפר את נזילות חברות כרטיסי האשראי, על מנת לסייע לחברות בשיפור והרחבת השירותים הפיננסים הניתנים למשק בעת הזאת. מדובר בשינוי ביחס למצב הקיים בו חברות כרטיסי האשראי נדרשו להעביר את התשלומים שהתבצעו דרכן לאגפי הממשלה השונים בשני מועדים שונים: מועד אחד ב-20 בחודש בו בוצעה העסקה ומועד נוסף ב-2 בחודש העוקב. כעת, מאשר החשב הכללי כי העברת התשלומים למדינה יתבצעו בתאריך אחד קבוע, כך שהפער בין החיוב בפועל של המשלם והעברת התשלום למדינה יצטמצם.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
