רילוקיישן | ניתוח

צרות המס של ישראלים שחזרו למדינה בצל הקורונה, אך לא מתגוררים בה כדרך קבע

הנחיות ה-OECD קובעות כי עובדים שנאלצים לשהות במדינה אחרת ממדינת הקבע עקב משבר הקורונה לא יחויבו בתשלום מס לאותה מדינה • אלא שרשות המסים רואה בהנחיות המלצות בלבד, אינה מתכוונת לאמץ אותן וטוענת: "בישראל קיימים מבחנים שונים"

נוסעת חוזרת לשדה תעופה ריק בצל הקורונה. כ־75 אלף איש נחתו בנתב"ג מאז המשבר לאחר שהות ממושכת בחו"ל / צילום: רויטרס
נוסעת חוזרת לשדה תעופה ריק בצל הקורונה. כ־75 אלף איש נחתו בנתב"ג מאז המשבר לאחר שהות ממושכת בחו"ל / צילום: רויטרס

יש לנטרל את השהייה הכפויה של אזרחים במדינות שאינן מדינות המגורים הנוכחיות שלהם עקב משבר הקורונה, ולא להחשיב אותם לתושבי או אזרחי המדינה שבה הם שוהים כעת, באורח זמני, לצורכי חיובם במס - כך קובע ארגון ה-OECD בנייר עמדה חדש שפרסם הארגון בנוגע לתושבות וחיוב במס בתקופת הקורונה.

על פי עמדת הארגון, יש להמשיך לראות את השוהים בכפייה במדינות השונות כתושבי המדינה שבה הם גרים ועובדים באורח קבע, ולא לראות בנוכחותם במדינה שבה הם נמצאים כעת כנוכחות המייצרת אזרחות או כ"מוסד קבע" של חברה זרה או נוכחות המקימה שליטה וניהול של חברה זרה מהמדינה שהם נמצאים בה. המשמעות לגבי החוזרים מרילוקיישין בחו"ל לישראל היא שאין לספור את ימי שהותם בישראל כעת לצורך מיסוי הכנסתם, גם אם השהות פה עלתה או תעלה על 183 ימים בשנה - רף הימים שבהם ניתן לשהות בישראל בשנה, מבלי להיחשב תושב לצורכי מס.

לכאורה מדובר ב"איתות הרגעה" מכיוון ה-OECD לכל מי ששהה ברילוקיישן וחזר בימים אלה לישראל כדי להעביר כאן את תקופת המשבר. נייר העמדה של הארגון אינו נוגע רק ליחידים ברילוקיישן אלא גם לשאלת התושבות של חברה (היכן השליטה והניהול שלה) ומוסד קבע של חברות רב לאומיות.

מכוח חברותה של ישראל בארגון

ה-OECD עמדת הארגון אמורה לחייב גם את רשות המסים, כך שלכאורה אזרחים שחזרו לאחרונה לארץ לתקופה זמנית, וממשיכים לעבוד עבור חברות בחו"ל, לא אמורים להיות מחויבים במס בישראל בתום המשבר.

ואולם, ברשות המסים בישראל לא ממהרים לאמץ את המדיניות המוצגת בנייר העמדה של ה-OECD. לדברי גורמים ברשות מדובר בהמלצה ולא בהתייחסות ספציפית לדינים הפנימיים של כל מדינה. עוד לטענת הגורמים, ההמלצות חלות רק על אנשים ש"נתקעו" במדינות שונות ולא על מי שבחרו ובוחרים להעביר את תקופת המשבר במקום אחר ממקום מגוריהם.

להימנע ממיסוי כפול

המשבר הוביל לחזרתם לישראל, בעל כורחם, של ישראלים לשעבר, שנחשבים זה מכבר לתושבי חוץ. הגל הראשון היה תושבי סין והונג קונג ש"היגרו" לארץ עד "יעבור זעם". אחר כך החלו ישראלים לחזור מאירופה, ובהמשך גם מארה"ב. לנוכח סגירה מוחלטת של השמיים האוויריים במדינות רבות בעולם, רבים מהם נאלצים להישאר בישראל עד לסיום המשבר, שעיתויו אינו ידוע.

על-פי הערכות משרד הפנים, מאז תחילת המשבר נחתו בנתב"ג כחצי מיליון ישראלים. כ-15% מהם חזרו אחרי "שהות ממושכת", כהגדרת משרד הפנים. סיבת החזרה ארצה של הרוב המכריע של אנשים אלו משויכת למשבר הקורונה. חלק מאותם חוזרים מ"שהות ממושכת" מתכוונים להישאר בארץ גם עם שוך הסערה, אך רבים מהם פשוט "תקועים" כאן.

לדברי עו"ד (רו"ח) יועד פרנקל, ראש תחום מיסוי בינלאומי במשרד עורכי הדין זיו שרון, לשעבר מנהל חילופי מידע ביחידה למיסוי בינלאומי ברשות המסים, מטרת הנייר שפרסמה מזכירות ארגון ה-OECD לקבוע הקלות בתחום המיסוי ביחס להיבטים של תושבות יחיד, תושבות חברה, יצירת מוסד קבע ומיסוי משכורות עובדים.

באשר למוסד קבע, מסביר פרנקל, "החברות המעסיקות הביעו דאגה, כי שהייתם של עובדיהן במדינות השהייה הכפויה עלולה ליצור מוסד קבע לאותן החברות".

"מוסד קבע" הוא מקום עסקים קבוע שבאמצעותו מקיים המיזם הזר פעילות עסקית ובהתאם למקובל באמנות רק עם היווצרותו של מוסד הקבע יכולה מדינת המקור שבה ממוקם מוסד הקבע למסות את רווחי המיזם הזר המיוחסים לו. כלל האצבע המקובל באמנות המס הוא בדרך כלל מיקום משרד לתקופה הממושכת מ-183 ימים בשנת המס או הפעלת סוכן תלוי במדינת המקור. יש מדינות (ישראל לא ביניהן) שהגדירו בחקיקה הפנימית "מוסד קבע" וקבעו רף נוכחות נמוך יותר או שהמסים החלים לא כלולים באמנה (למשל מסים מדינתיים בארה"ב) וה-OECD מעודד מדינות אלה לקבוע הקלות בעקבות משבר הקורונה בדיניהן הפנימיים.

בהקשר זה קובע ה-OECD, כי אף אם העובד עובד מהבית, ביתו לא יהווה מוסד קבע של מיזם זר, שכן הבית לא נמצא ב"שליטה" (disposal) של אותו מיזם זר. פרנקל: "קיימת החלטת מיסוי של רשות המסים הסותרת הנחיות אלה, שלפיה בית העובד עשוי ליצור מוסד קבע למעביד הזר. על פי ה-OECD ההחלטה שבית של עובד אינו מהווה מוסד קבע עבור מיזם זר מקבלת משנה תוקף כעת. אנשים עובדים מהבית לאור הנחיות הממשלות ומדובר ב’כוח עליון’ ולא בדרישת החברה המעבידה. לפיכך, עבודה מהבית לא תקים לחברה המעבידה הזרה מוסד קבע".

"מדריך לא מחייב"

שאלה נוספת שמעורר משבר הקורונה נוגעת לשליטה והניהול האפקטיביים של חברה, לאור הימצאות המנכ"ל או בכירים במדינות השהייה הכפויה. על פי ה-OECD, מאחר שמשבר הקורונה זימן נסיבות חריגות וזמניות, יש לנטרל נסיבות אלה כאשר בוחנים את מקום השליטה והניהול של חברה בתקופה זו.

המסמך של ארגון ה-OECD מתייחס כאמור גם למיסוי יחידים, ולשאלה מתי ניתן למסות תושב של מדינה אחת על הכנסותיו במדינה אחרת. ה-OECD קורא למדינות השונות - מדינת התושבות, מדינת המקור שבה ביצע העובד את העבודה לפני משבר הקורונה ומדינת השהייה הכפויה - לשתף פעולה כדי לנטרל את ההשפעות על המיסוי. כלומר: הארגון קורא למדינות להימנע ממיסוי כפול ו"ממלחמה" על המס מהכנסתו של העובד.

ההגדרה של "תושב" לצורכי מס קובעת כי מי ששהה בישראל יותר מ-183 יום בשנת המס, או מי ששהה 30 יום לפחות בשנת המס הנוכחית, ובספירה תלת-שנתית של השנה הנוכחית יחד עם השנתיים שקדמו לה, יותר מ-425 יום - נחשב לתושב ישראל.

לצד המבחן של "מספר הימים" קיים גם מבחן מהותי הגובר על החזקות המספריות, והוא "מבחן מרכז החיים" המשקלל קריטריונים שונים, ובכללם בית הקבע, מיקום התא המשפחתי, מיקום העסק או העבודה, מיקום הנכסים, מיקום הקשרים החברתיים, שייכות לארגונים מקצועיים וכיו"ב.

כעת קובע הארגון כי אסור ש"השהייה הכפויה" של אדם במדינה מסוימת בגין משבר הקורונה תשפיע על תושבותו לצורכי מס. הארגון מתייחס לשני מצבים: אדם הנמצא באופן זמני במדינה אחרת, ייתכן שבחופשה או בעבודה מספר שבועות במדינה הזרה, ו"נלכד" במדינת השהייה הכפויה בגלל המשבר וענה על הגדרת "תושב" לפי דיניה הפנימים של מדינת השהייה הכפויה; ואדם העובד במדינה שבה נמצא ביתו ומקום עבודתו והוא נחשב בה "תושב" לצורכי מס, אך בשל משבר הקורונה הוא שב למדינת מוצאו. OECD קובע שהן במקרה הראשון והן במקרה השני אותו אדם לא צריך להיחשב תושב לצורכי מס של מדינת השהייה הכפויה.

לדברי פרנקל, בניגוד לרשויות מס מערביות כגון אירלנד, אוסטרליה ובריטניה שפרסמו הנחיות העולות בקנה אחד עם ההנחיות המקלות של ה-OECD, רשות המסים בישראל שותקת. הדבר משתלב עם מדיניות ‘היד הקפוצה’ שמפגינה המדינה כלפי ציבור העצמאים והחברות במשבר. חרף אי פרסום מפורש של הנחיות על ידי רשות המסים, אני סבור שהיות שישראל חברה בארגון ה-OECD, הרי שהיא כפופה להנחיות אלה".

מרשות המסים נמסר בתגובה: "פרסום מזכירות ארגון ה-OECD מהווה מעין מדריך למדינות בעת יישום הוראות האמנה, שנועד להעניק כלים לרשויות המס ולרשויות המוסמכות של המדינות לעת צורך, ולהבנתנו אינו מחייב לבצע שינויים בדין הפנימי של כל מדינה. קיימים שני מבחנים חלופיים לקיומו של תושב ישראל: מבחן מרכז החיים, ומבחן כמותי, שבוחן את מספר הימים בישראל למשך שנה. עבור מי שחזר ארצה ‘מרצון’, בשונה ממי שנקלע לכאן בלי יכולת לצאת את הארץ, הפרסום של מזכירות הארגון כלל אינו רלוונטי ותושבותו של אותו נישום תיבחן בהתאם לנסיבותיו".