מתי ייפתחו הפאבים בבריטניה? תלוי מה יגידו היועצים הישראלים

פרופ' אייל וינטר: "התחום ההתנהגותי ממלא תפקיד מאד מרכזי במדיניות הממשלתית בבריטניה. אני מוצא את עצמי מנסה לשכנע את הבריטים שיש דברים שכלכלה התנהגותית לא יכולה לעזור בהם"

בוריס ג'ונסון במסיבת העיתונאים / צילום: אדי מוהאלנד, AP
בוריס ג'ונסון במסיבת העיתונאים / צילום: אדי מוהאלנד, AP

הפאבים בבריטניה צפויים להפתח רק בשלבים המאוחרים של החזרה לשגרה של המשק הבריטי אך בממשלה כבר נערכים ללחץ כבד מצד האוכלוסייה להקדים את פתיחתם. שאלת ההיערכות לפתיחת הפאבים היא אחד הנושאים המרכזיים בהתייעצויות שעורך משרד ראש הממשלה הבריטי עם קבוצת מומחים ישראלים לתורת המשחקים ולכלכלה התנהגותית בהם חתן פרס נובל לכלכלה פרופ' דניאל כהנמן מאוניברסיטת פרינסטון בארה"ב, ועם פרופ' אייל וינטר, פרופ' מאיה בר-הלל, פרופ' רן חסין, וד"ר יבגני מוגרמן, כולם מהאוניברסיטה העברית בירושלים. פרופ' וינטר ואנשיו נעזרים במודלים מתמטיים ושיטות אחרות כדי לנבא את השפעתם של צעדי מדיניות המבוססים על תמריצים. בסיום הליך העבודה הכולל התייעצויות שוטפות, יציג הצוות את עיקרי ההמלצות בכנס שייערך בסוף החודש, לקראת השלב הראשון בחזרת המשק הבריטי לשגרה המתוכנן לאמצע מאי.

פרופ’ איל וינטר, מסייע לממשל / צילום: תמונה פרטית

לדברי וינטר, סוגיית פתיחתם מחדש של הפאבים מעוררת לא מעט חששות, בין היתר מתוך הערכה שיהיה לחץ כבד מצד האוכלוסייה לפתוח אותם. "אמרתי להם שהמקביל לפאבים אצלנו הוא בתי הכנסת" מספר וינטר.

ממה נובע החשש של הבריטים?

"מכך שאחרי שאנשים ישבו בבתים תקופה כל-כך ארוכה, הם יגררו לשתייה מופרזת והשכרות תגרום להרבה בעיות. לדעתנו, הגבלת כמות האלכוהול המותרת לשתייה לאדם, תקטין גם את הסיכון להשתכרות וגם תקצר את משך השהייה של אנשים בפאבים, כי מי שלא שותה אין לו הרבה מה לעשות בפאב בריטי. אמרו שצפויה להיות בעיה עם צרכני אלכוהול יותר כבדים שינסו לעבור מפאב לפאב, אבל הרוב יחזרו הביתה".

אנשי האגף לתכנון התנהגותי במשרד ראש הממשלה הבריטי היו אלה שיזמו את הפנייה לוינטר, לשעבר ראש החוג לכלכלה וראש המכון לרציונלית באוניברסיטה העברית, שמוכר בבריטניה בין היתר כמרצה לנושא כלכלה התנהגותית. מדובר ביחידה שהוקמה על-ידי ראש הממשלה דייויד קמרון במטרה להוביל מדיניות של כלכלה התנהגותית. "התחום ההתנהגותי ממלא תפקיד מאד מרכזי במדיניות הממשלתית בבריטניה. אני מוצא את עצמי מנסה לשכנע את הבריטים שיש דברים שכלכלה התנהגותית לא יכולה לעזור בהם", אומר וינטר.

מה למשל?

"המסרים בבריטניה הם בעיקר 'אל תצא כי תדביק אחרים', כלומר מסרים שמיועדים ליצור רגשות אשם. אמרתי להם שלדעתי זה לא ממש יעבוד כי אם מישהו יוצא החוצה ומדביק מישהו - אף אחד לא יידע שהוא הדביק. אין אצלם מעקב כפי שנעשה אצלנו אחרי חולים. הבריטים מאד חוששים משימוש באמצעים של 'האח הגדול' ולא רוצים צייתנות עיוורת לסמכות השלטונית, גם במצב של משבר. אני מנסה לעודד אותם להשתמש יותר בכלי אכיפה, למשל יותר נוכחות של שוטרים במקומות שהם מועדים לפורענות. הצענו גם להשתמש במי שכבר חלו ונרפאו ולא יכולים להדביק אחרים - לצורך משימות מיוחדות כמו ביקורי בית אצל קשישים מבודדים וככוח עזר בבתי חולים".

 הבריטים קבעו מראש את לוח הזמנים לשלבים בתהליך החזרה לשגרה?

"בבריטניה התקבלה בשבוע שעבר החלטה לפתוח את השלב הראשון בתוך שלושה שבועות, אם לא תהיה החרפה של ממש בתחלואה. התאריכים הם בפרמטרים של עמידה ביעדים מבחינת המאבק במגיפה. בגרמניה למשל, המפתח הוא מקדם ההדבקה (R) - זה כלי דינמי שנוח לפקח עליו וברגע שאתה רואה שהוא עולה אפשר לצמצם את הפתיחה".

צרו איתנו קשר *5988