דעה: חרם עולמי על סין בשל הקורונה – הייתכן?

מה שפעם היה נשמע כמדע בדיוני, מתחיל להיראות כעת כאופציה על השולחן

נשיא סין שי ג'ינפינג (במרכז) בוועידת המפלגה הקומוניסטית בסין / צילום: Ju Peng, Associated Press
נשיא סין שי ג'ינפינג (במרכז) בוועידת המפלגה הקומוניסטית בסין / צילום: Ju Peng, Associated Press

פתגם סיני מבית המדרש של המפלגה הקומוניסטית הסינית אומר: "המאה ה-21 היא המאה שלנו". לכאורה פתגם מעורר השראה ואופטימי ולא מעבר לכך. אך מי שמכיר את נבכי החשיבה של המפלגה יודע שהרעיון הגדול הוא לא רק שהסינים ייהנו מהמאה ה-21 שתהיה טובה עבורם, אלא שכדי להבטיח זאת עליהם לנסות ולהשיג שליטה עולמית. וכדאי לקחת אותם מאוד ברצינות. כי מי שמכיר אותם יודע שהכול כפוף לאינטרס של המפלגה וכל דרך כשרה. אבל הקורונה עשויה לשבש להם את התוכניות.

גורם ישראלי מבכירי ענף הביו-אינפורמטיקה העולמית שיתף אותי: הנתונים שהסינים הפיצו, עם חותמת הכשרות של ה-WHO (ארגון הבריאות העולמי) לא היו נכונים. מה נבדק, מה היו התוצאות, ומה קרה עם הפציינטים, לא תואם את מה שנמדד בעולם המערבי. בזמן שהפיצו מידע שנחזה כלא מדויק על אופן הפצת המחלה הם השתלטו על חלקים משמעותיים משרשראות היצור וההפצה של חומרי הבדיקות. ממשלות בעולם נלחצו ע"י הממשל הסיני. מי שיעז לומר שהסינים גרמו למגפה בכוונה/רשלנות, עלול אולי למצוא את עצמו בלי חומרי בדיקות/ציוד מיגון/מכונות הנשמה .

כאשר מדינות החלו למנוע מטיסות מסין לנחות אצלן, הסינים איימו בצעדי תגמול. בפועל, חולים מווהאן היו כנראה הראשונים שהדביקו את האוכלוסייה באיטליה, בגרמניה ובארה"ב. הסינים כבר אז ידעו שאזרחיהם מפיצים קורונה אך לא מנעו טיסות.

ככל שעובר הזמן, מתרבות גם השערות כי הנגיף לא הגיע משוק פירות הים בווהאן, אלא יצא ממעבדה ביולוגית סינית. כל זה מעורר זעם עצום בעולם. שרת החוץ של אוסטרליה, מאריס פיין, כבר דורשת בגלוי פתיחת חקירה בינלאומית בנוגע למקור הנגיף.

קיימת הסתברות שהעולם הכלכלי הולך לעבור שינויים טקטוניים. סערה כלכלית מייצרת אדוות שמעצימות בעיות של שבריריות ארוכת טווח ומועמדת ברורה היא הגלובליזציה.

ישנם סימנים רבים לכך שהגלובליזציה תפגע ומלחמות הסחר תגברנה. תהיה חשיבה מחודשת עד כמה כל מדינה רוצה לסמוך על מדינה אחרת. מסתבר, הפלא ופלא, שבזמנים קשים כל מדינה לעצמה.

רקע כזה מאיץ את סוג החשיבה שמתרחש בממשל טראמפ שיש טכנולוגיות קריטיות, משאבים קריטיים, יכולת ייצור מלאים שחייבים להישאר בארה"ב במקרה של משבר. אז למה רק בארה"ב ולא בכל מדינה?

שר האוצר הצרפתי הנחה לאחרונה להעריך מחדש שרשראות אספקה כדי שצרפת תהיה פחות תלויה בסין. המכס וביקורת הגבולות קיבלו הנחייה לתפוס כל יצוא מצרפת של ציוד רפואי שחשוב במלחמה נגד הנגיף. ויסות יצוא דה-פקטו.

הסנטור הרפובליקני רב ההשפעה לינדזי גרהאם תומך בהענשת סין על כך שלא הצליחה להכיל את הנגיף וזאת על ידי ביטול חוב אמריקני לסין (סין מחזיקה כ-16% מהאג"ח הממשלתיות האמריקניות). זהו רעיון מטורף שמעולם לא היה צף בזמנים רגילים. אלו ממש לא זמנים רגילים.

בחברות רב לאומיות קיים כעת שיח חדש: מיקוד לא רק על ייצור סחורות ושירותים במקומות הזולים ביותר (מדינות עולם שלישי) אלא גם באיזו מידה יש להקריב התייעלות מול הצורך לשמור על חוסן לאורך זמן מול אסונות טבע, מגיפות או זעזועים אחרים. ממשלות תתעקשנה מעתה שמוצרים מסוימים יסתמכו יותר על ייצור מקומי כהכנה לקראת המגיפה הבאה, אם תגיע.

עוד קודם לכן סין כיוונה את האסטרטגיה שלה, במטרה שלא להיות רק מרכז הייצור בעלות נמוכה לעולם אלא גם יצרנית מוצרים מתקדמים, טכנולוגית כמו כלי טיס וציוד טלקומוניקציה. זה גרם לאמריקאים, לאירופאים וליפנים להיות חששניים יותר בסחר איתה מפחד לגניבת קניין רוחני, תחום שסין היא "מומחית" עולמית בו. ואם גלובליזציה הופכת לפחות חשובה, אז גם סין הופכת קצת פחות חשובה. 

חרם על סין?

גורם ישראלי בעל קשרים במדינות המפרץ סיפר לי: "הסינים הצליחו להרגיז בהתנהגותם הרבה מדינות, שמדברות על תגובת נגד. הגורמים שלי במדינות המפרץ מדברים על פעולות מעשיות לדחוק את רגלי הסינים מהמפרץ".

יפן ייעדה 2.2 מיליארד דולר לעזור ליצרניות שלה להעביר את הייצור מסין. תביעות עתק ראשונות על נזק כלכלי שגרמה סין כבר יצאו לדרך בארה"ב ובהודו. בטוויטר מדדו קפיצה של 900% ברטוריקה אנטי סינית, זאת עוד לפני החשדות שלא הוכחו שהקורונה היא תוצר ביולוגי ממעבדה סינית.

כל אלו יכולים להביא חברות, גופים ואף מדינות שלמות להקטין את שיתופי הפעולה עם סין ואף מעבר לכך.

טראמפ אומר זאת בגלוי. הסינים חייבים לשלם מחיר עצום על הנזק שגרמו. יתירה מזו, אם האמריקנים יבחרו בביידן ולו בו (בטראמפ), הסינים ישתלטו על ארה"ב.

חרם אמריקני על סין, שיצטרפו אליו מדינות נוספות, מה שפעם היה נשמע כמדע בדיוני, מתחיל להיראות כעת כאופציה על השולחן. 

 הכותב הוא יו"ר חיסונים פיננסים ומחבר משותף של הספר ישראל סיפור הצלחה

יומן קורונה:
ניוזלטר יומי על כל מה שצריך לדעת
הרשמה
הרישום נכשל
✓ הרישום בוצע בהצלחה!
צרו איתנו קשר *5988