דעה: תשלומים דיגיטליים – הזדמנות שאסור להחמיץ

בעת שהממשלה התחייבה להוצאות של כ-100 מיליארד שקל, ניתן לצמצם ביעילות את פעילות ההון השחור שהיקפו מוערך בכ-150 מיליארד שקל באמצעות יישום מהיר של תשלומים דיגיטליים

ארנק דיגיטלי / צילום: shutterstock
ארנק דיגיטלי / צילום: shutterstock

בימים אלה זוכות טכנולוגיות שונות לעדנה ולהכרה כללית בנחיצותן. טכנולוגיות עבודה מהבית מוצעות בשוק מזה מספר עשורים אך רק לאחרונה 'נפל האסימון' ומיליוני עסקים גילו את נפלאותיהן ורבים מהם צפויים להשתמש בהן גם בחלוף משבר הקורונה. כך הדבר גם בתחום הטל-רפואה שהוכיח את עצמו לאחרונה ומציע מגוון תועלות גם בימי שגרה.

הזדמנות גדולה טמונה גם בתחום התשלומים הדיגיטליים, שוק שאומת הסטארט-אפ כשלה בו ולא הצליחה עד כה לאמץ ולהנחיל לציבור הרחב, למרות מאמצים גדולים.

מחזור העסקאות של אפליקציות בנקאיות לתשלומים דיגיטליים הגיע בישראל בשנת 2019 לכ-2 מיליארד שקל בלבד בהשוואה ל-330 מיליארד שקל ששולמו באמצעות כרטיסי אשראי - דהיינו שבריר אחוז בלבד. זאת על אף העובדה שיותר מ-2 מיליון איש הורידו את האפליקציות הללו ונהנו מחוויית שימוש טובה. צ'קים דיגיטליים הוכיחו את עצמם ככלי יעיל ונוח בקרב כ-3,500 ארגונים ועסקים אך גם אמצעי זה רחוק מלממש את הפוטנציאל.

מחקר של Capgemini לשנת 2019 הצביע על צמיחה מרשימה של תשלומים דיגיטליים במדינות שונות (על פי נתוני 2016-2017) וביניהן: יוון - 36%, רוסיה - 40%, רומניה - 22%, הודו - 29% ועשרות מדינות נוספות בשיעורים של 10% - 15%. ישראל, לעומת זאת, כלל לא מופיעה ברשימה.

לזכותו של הרגולטור הישראלי יש לציין, כי הוא נקט מספר מהלכים לקידום התחום. הוועדה לצמצום השימוש בכסף מזומן הדגישה כבר בשנת 2014 את הצורך להילחם בהון השחור באמצעות הגברת השימוש בארנק ווירטואלי חכם, בצ'קים דיגיטליים, בכרטיסי אשראי חכמים (מבוססי תקן EMV) ועוד. וועדת שטרום להגברת תחרות בשירותים בנקאיים ופיננסיים נפוצים שהוקמה בשנת 2015 חתרה לעודד כניסתם של מתחרים חדשים לשוק וביניהם חברות פינטק והמליצה בין היתר לפתוח בפניהם את מאגרי הנתונים של הבנקים באמצעות API לשימוש האפליקציות שלהם. החוק לצמצום השימוש במזומן שנכנס לתוקף בינואר 2019 מנחיל את ההכרה שחלקו של הכסף המזומן בחיינו ילך ויצטמצם בעתיד. בנק ישראל פרסם בנובמבר 2019 את המתווה להאצת ההטמעה של תקן EMV שהוא התשתית הטכנולוגית הנדרשת במסופי התשלום של בתי עסק כדי לכבד תשלומים חכמים באמצעות אפליקציות סלולריות וכרטיסים חכמים ללא מגע.

ישראל מפגרת באימוץ התשלומים הדיגיטליים אך התשתית הרגולטורית קיימת והטכנולוגיות מוכחות. מגפת הקורונה הגבירה את השימוש בתשלומים דיגיטליים לאור הרצון להשתמש באמצעי תשלום סטריליים והריחוק הפיסי המתגבר בין קונים ומוכרים. כל שחסר עתה הוא מוטיבציה ברמה לאומית להאיץ את התהליך ולקבוע את התשלומים הדיגיטליים כיעד לאומי מידי. בין היתר יש להקדים את מועד היישום של תקן ה EMV-(שנקבע לסוף 2020) ולהזניק את שיעור התשלומים מכ-1% לעבר הרמה האירופית של 99%. הדבר יפתח את השער לכניסתן לישראל של אפליקציות התשלומים של אפל, גוגל ואחרים, להגברת התחרות, להוזלת מחירים ולתועלות כלכליות נוספות.

לתשלומים הדיגיטליים נועד תפקיד כמעט היסטורי בשיקום המדינה בעת שהממשלה התחייבה להקצות כ-100 מיליארד שקל להצלת המשק. מי וכיצד יממנו את ההוצאות הללו? הפתרון טמון בחיסול ההון שחור שהיקפו נאמד בכ-150 מיליארד שקל וגבייה של 50 מיליארד שקל נוספים מעסקים שמתחמקים מתשלום מיסים. התשלומים הדיגיטליים הם הפתרון האפקטיבי היחיד לבעיה לאומית זו ויישומם הוא בהישג יד מידי. אסור להחמיץ את ההזדמנות. 

הכותב הוא מנכ"ל V-CHECK העוסקת בפיתוח צ'קים דיגיטליים ומערכת גבייה מקוונת

צרו איתנו קשר *5988