מחדל הדוחות האבודים: למערכת האכיפה אין יכולת טכנולוגית לגבות קנסות מאזרחים זרים

מדינת ישראל מתקשה מאוד לאכוף קנסות מינהליים ופליליים שמוטלים על אזרחי מדינות זרות, תיירים, מסתננים ומבקשי מקלט. ל"גלובס" נודע כי הפרטים המזהים של הזרים הנכתבים בדוח אינם מאפשרים זיהוי נכון של אותם אנשים, וכאשר הדוח מועבר למרכז לגביית קנסות ברשות האכיפה והגבייה, הוא למעשה ממתין ומעלה אבק בשל חוסר יכולת להזין את הפרטים למחשב.

הדוחות במשטרת ישראל, בהנהלת בתי המשפט ובגופי אכיפה נוספים בנויים על הזנת פרטי הזהות של אזרחי ישראל בלבד, אולם אינם מסוגלים למלא פרטיהם של אזרחים זרים. בחלק גדול של המדינות, מספר הדרכון כולל אותיות לצד מספרים, אולם מערכת המחשוב של ישראל איננה מסוגלת להזין את האותיות.

מלבד זאת, רשות האכיפה והגבייה אינה מסוגלת לגבות את הקנסות גם ממחזיקי דרכונים של מדינות שבהן נעשה שימוש בספרות בלבד, בשל העובדה שהמשטרה מזינה במערכת את מספר הדרכון, אך לא מציינת הדרכון של איזו מדינה מדובר.

כדי להבין את עוצמת המחדל, על-פי נתוני משטרת ישראל שהועברו ל"גלובס", "במהלך חמש השנים האחרונות ניתנו על-ידי המשטרה למעלה מ-17,400 דוחות תנועה לזרים ברחבי מדינת ישראל". ראוי לציין כי מדובר רק בדוחות תנועה. לעומת זאת, מהמרכז לגביית קנסות נמסר כי בכל 25 שנות קיומו של המרכז התקבלו לגבייה 11,640 תיקים של נקנסים שאינם אזרחי ישראל או תושבי הרשות הפלסטינית, בערך מקור של 61 מיליון שקל. כלומר, ב-25 שנה קיבל המרכז לגביית קנסות מהמשטרה ומכל יתר רשויות האכיפה כ-2/3 מכמות הקנסות שהמשטרה הטילה בחמש השנים האחרונות בלבד. יתר כל הדוחות נגנזו ולא הוזנו למערכת. מדובר על מאות מיליוני שקלים של הכנסות אבודות למדינת ישראל בשל חוסר היכולת של המדינה לגבות את הקנסות.

מלבד זאת, גורם במערכת אכיפת החוק מעיר כי כשל זה מעודד אנרכיה. אזרחים זרים יודעים כי אין למדינת ישראל יכולת לנקוט נגדם סנקציות כלכליות על הפרות חוק. מצב דברים זה חמור במיוחד, לדבריו, כאשר מדינת ישראל מתמודדת עם משבר נגיף הקורונה.

גורמים במרכז לגביית קנסות אומרים כי אזרחים זרים נוהגים לשלם את קנסותיהם אם הם מחויבים בכך, לא פחות ואף יותר מאזרחי ישראל, והמניעה לגבייה היא העברת הפרטים הלקויה. כך לדוגמה, בעניין קנסות הקורונה 8.1% מתיקי הקנסות נגד זרים נסגרו לאחר ששילמו את חובם, לעומת תיקי קנסות הקורונה נגד אזרחי ישראל, ששיעור התשלומים שלהם עומד על 3.1% בלבד.

בתגובה לפניית "גלובס", המרכז לגביית קנסות מפנה אצבע מאשימה כלפי המשטרה ואומר כי "כי המספר המזהה של הנקנס אינו מספר הדרכון המלא, ודבר זה מקשה מאוד על נקיטת הליכי גבייה, כגון עיקול חשבון בנק, שכן חשבון הבנק מופיע תחת מספר דרכון מלא.

"המרכז לגביית קנסות ברשות האכיפה והגבייה נערך להפעלת הליכי גבייה רגילים נגד אזרחים זרים ביתר התיקים ובתיקים נוספים שיגיעו למרכז. לצורך זה ביקש המרכז מהגופים המעבירים אליו קנסות לגבייה להעביר גם את מספר הדרכון כפי שנרשם על-ידי הגורם המטיל את הקנס. מערכות המרכז לגביית קנסות הותאמו לקליטת דרכונים (מספר זיהוי שיש בו גם אותיות), ונעשו הכנות למשלוח הודעות לחייבים על-פי מספר הדרכון.

"על אף פניות רבות של המרכז לגופים מטילי הקנסות, לא הגיעו עד כה דוחות עם מספרי הדרכון. שיעור התשלום ללא הליכי גבייה מלמד כי לו היו מועברים לנו מספרי הדרכון המלאים, היינו יכולים להביא לאחוז גבייה גבוה, ולכן ראוי לנקוט כלפי הלא ישראלים מדיניות אכיפה שווה לזו הננקטת כלפי הישראלים, דבר שאינו קורה היום".

ממשטרת ישראל נמסר בתגובה כי "לאחר ביצוע האכיפה המשטרתית על-פי אמצעי זיהוי שונים ורישום דוח שבגינו קנס, מועבר הנושא להמשך טיפול של המרכז לגביית קנסות כמקובל. משטרת ישראל תמשיך לאכוף את החוק במקצועיות כלפי כל אדם, ישראלי או זר, הכול למען שלום הציבור, ביטחונו ובריאותו".