פייסבוק | ראיון

אמי פלמור רוצה לשנות את פייסבוק מבפנים: "ניצור אצלה מצפון"

אמי פלמור, לשעבר מנכ"לית משרד המשפטים, היא אחת מ-20 חברי מועצת התוכן שהוקמה ביוזמת פייסבוק כדי להוות כתובת לערעור משתמשים על סינון תוכן • בראיון ל"גלובס" היא מספרת על המיונים לתפקיד, ומציגה את התפיסה שלה: "יש פה כוח דורס שמשפיע על חיי אנשים"

אמי פלמור / צילום: יח"צ
אמי פלמור / צילום: יח"צ

שנה וחצי לאחר שמנכ"ל פייסבוק מארק צוקרברג הבטיח ליצור ערכאת ערעור על מחיקת תוכן ברשת החברתית, הוא מממש את הבטחתו - פייסבוק הכריזה על הקמת גוף חדש שזהו תפקידו ושמו הוא "Oversight Board". את הגוף החדש, שהוקם כחברה נפרדת בע"מ, מקימה נאמנות אותה מממן צוקרברג ב-130 מיליון דולר, והוא מהווה נדבך מרכזי ומשמעותי במענה שנותנת פייסבוק לביקורת נגדה שהלכה והתעצמה לאורך השנים, בעיקר לאחר הבחירות לנשיאות ארה"ב ב-2016.

בהכרזה סופקו לראשונה פרטים על ההליך הצפוי בגוף החדש - הגשת בקשות באתר האינטרנט של הגוף החדש, בבקשה לדון במקרים שבהם מחקה הרשת החברתית תוכן, לאחר שמוצו כל ההליכים הקיימים; סופקו פרטים על מבנה הארגון והשלבים הראשונים להקמתו ופעולתו - מועצה של עשרים אנשי ציבור, משפט, עיתונות ואקדמיה בכירים לשעבר מרחבי העולם, שתגדל בעתיד ל-40 חברים, ולאחר מגן תתנתק מפייסבוק ותהפוך לגוף עצמאי לחלוטין; ובפייסבוק גם שפכו אור על האופן שבו יתנהלו הדיונים - באופן מקוון, בפני חמישה חברי מועצה שיקבלו החלטות ב"קונצנזוס במידת האפשר".

חברי המועצה, שמייצגים בעצמם מדינות ממרחבים גיאוגרפיים מכל העולם, ייעזרו בצוותי מומחים ויועצים שיסייעו להם בהבנת הדקויות השונות של המקרים שיובאו בפניהם במידה וחסר להם באופן אישי הרקע הנחוץ לצורך קבלת החלטות בעניין.

בראש המועצה עומדים ארבעה יושבי ראש משותפים, בהם השופט הפדרלי לשעבר מייקל מק’קונל, מומחה למשפט חוקתי מאוניברסיטת סטנפורד, הנחשב על פי הפרסום הרשמי של הגוף "תומך של בית המשפט העליון שייצג לקוחות בתיקים שעסקו בחופש הביטוי, הדת וההתאגדות", וכן ראש ממשלת דנמרק לשעבר, הלה ת’ורנינג שמידט, שעל פי הפרסום הרשמי "נקטה בעקביות עמדות בעד חופש הביטוי".

אחת מעשרים חברות המועצה הללו היא מנכ"לית משרד המשפטים לשעבר אמי פלמור (53), שעזבה לפני כמה חודשים את תפקידה בעקבות כניסתו לתפקיד של השר אמיר אוחנה. בראיון ל"גלובס" לרגל קבלת התפקיד סיפרה פלמור על תהליכי המיון הקשוחים שעברה ("עברתי תהליך שמעולם לא עברתי. התייחסו אליי כמו נייר חלק"), סיפרה על הצפוי להתרחש בזמן הקרוב ("ניכנס לתהליך הכשרה של ארבעה חודשים במהלכם ניעלם מעיני התקשורת"), ופירטה את החזון שלה לגבי המועצה והיכולת שלה להשפיע על פייסבוק: "אני מאוד מאמינה שאדע להביא את נקודת המבט לפיה יש פה כוח דורס שמשפיע על החיים של אנשים".

"לא ייתכן שלפייסבוק אין פנים אנושיות"

היה ניתן לצפות שאם פייסבוק רוצה לטפל בחופש הביטוי, או יותר נכון בפניות ציבור על חסימת תכנים, היא תשקיע בהקמת מערכי שירות לקוחות נורמליים, עם מענה אנושי אמיתי ואפשר לבקש "לדבר עם המנהל". במקום זה קיבלנו מועצה של 20 חברים שתטפל אולי ב-2,000 פניות בשנה ולא ב-200 מיליון.

"קראתי שמישהו כתב שהגוף החדש יהיה בית המשפט העליון של הממשלה שנקראת פייסבוק, אז עליון אולי לא, אבל זה כן מין סוג של בית משפט חוקתי. הסיבה לכך היא שלבית משפט עליון בישראל כל מי שמגיש ערעור מתקבל. לא אומרים לאף אחד ‘הערעור שלך לא מספיק מעניין, תסתדר’. בבית משפט חוקתי האמירה היא: אלו המקרים שאתה בוחר לעסוק בהם. מטבע הדברים לא נוכל לטפל בהכול כי יש שני מיליארד משתמשים.
"אבל האתגר הכי גדול הוא לא כתיבת ההחלטות ויצירת הסכמות אלא להבין איך בונים מנגנון. בגלל זה קמה החברה הזו שמעסיקה עובדים שאמורים לזהות את המקרים החשובים, שיאפשרו לנו לקבל החלטות בנושאים שיהיו להם אימפקט גם על האדם שמערער וגם באופן רוחבי. הכוונה היא לא שנצליח לענות על הכול".

פלמור מוסיפה כי "אחד הדברים הנוספים שהמועצה הוסמכה לעשות בתקנון שכונן אותה זה המלצות מדיניות. אני מרצה על עיצוב מדיניות במרכז הבינתחומי בהרצליה ומה שאותי מעניין זה לזהות את הבעיות שחוזרות על עצמן ולהסיק מהן את המסקנה הגדולה - כלומר גם להגיד שצריך לשנות משהו עקרוני בשיטה. אנחנו נטפל במקרים שיהיה להם איפמקט גם על שאר המקרים.

מארק צוקרברג / צילום: Francisco Seco, Associated Press
 מארק צוקרברג / צילום: Francisco Seco, Associated Press

"מה שאני מביאה מבחינתם זה ניסיון אופרטיבי ביצירה של מנגנונים חדשים. ביצירה של גוף שצריך לטפל בתלונות, לטפל בסדרי עדיפויות, לייצר שקיפות - הרבה מהדברים שבהם התנסיתי במהלך הקריירה שלי. בכל שלב בקריירה שלי שמתי את האזרח הקטן במרכז. בשביל זה הלכתי ללמוד משפטים - כדי לעזור לחלשים, לא למפלצות גדולות. באתי לתפקיד הזה כדי לשרת את הציבור. עד היום שירתי את הציבור בישראל, עכשיו אשרת את הציבור בכל רחבי העולם - כול המשתמשים הם הציבור שלי.

"לכן, לי זה ברור שמהר מאוד נבוא ונגיד שלא יכול להיות שהמשתמש מרגיש שהוא במקום שרירותי, שאין מקום לסוג של התדיינות ואין לפייסבוק פנים אנושיות, הם לא יכולים להמשיך להסתתר מאחורי אנונימיות. מה זה ה’דבלין הזה’? אני מכירה את זה מחברים - שלא היו מסוגלים להגיד שהמקרה שלהם בוער ודחוף, כי מדובר בעסק שלהם או בשמם הטוב. פייסבוק היא כבר לא ילד קטן שסולחים לו על הכל. אנחנו ניצור אצלה מצפון ופנים".

"בגוף החדש אני נתפסת די שמרנית"

אם ללמוד מהניסיון של פרויקט המטבע הדיגיטלי של פייסבוק, ליברה, שנתקל בקשיים רגולטוריים, סבל מפרישה של כמה מהחברות המייסדות המרכזיות, ועבר כמה שינויים מבניים משמעותיים, ייקח עוד זמן רב עד שנוכל להגיש ערעורים על מחיקת תוכן ל"בית המשפט החוקתי של פייסבוק".

מה צפוי לקרות מעתה והלאה לאחר ההכרזה על זהות חברי המועצה?

"קודם כול ניכנס לתהליך למידה של ארבעה חודשים. תהליך שהיה אמור להתקיים במפגש פיזי בניו יורק ובוושינגטון הבירה. נקווה שהקורונה תשחרר אותנו ונוכל לעשות זאת. בינתיים נלמד בקבוצות לפי אזורי זמן. לאחר מכן נשב בקבוצות של חמישה אנשים. זה לא ממש בית משפט ואנשים לא יבואו לטעון בפנינו, אלא נקבל את המקרים ויתקיים דיון מן הסתם בזום ובדואר אלקטרוני. יש לנו אתר משלנו ונקבל מחשבים מאובטחים. יש סידורי אבטחה מאוד נוקשים כדי לשמור על בטחון מידע והפרטיות".

תוכלי לספר לנו איך הגעת לתפקיד?

"הם הגיעו אליי. הנאמנות הקימה חברה שהגיעה אליי בעזרת חברות איתור וגורמים אחרים כבר בשלב די מתקדם של התהליך. עברתי תהליך של חודשיים וחצי שכמותו מעולם לא עברתי. מיונים ובדיקות שבהם התייחסו אליי כמו אל נייר חלק. ביקשו שאביא הוכחות שלמדתי באוניברסיטה, ומלשכת עורכי הדין שלמדתי משפטים ושעבדתי במשרד המשפטים. ממש בדיקת רקע אינטנסיבית עם ראיונות פסיכולוגיים. כשהגעתי לסוף התהליך ורואיינתי על ידי יושבי הראש, אחד מהם אפילו שאל שאלות כמו איך עבדתי תחת כל כך הרבה שרים ומה היו נסיבות העזיבה שלי את משרד המשפטים".

"הריאיון הפסיכולוגי שנמשך כמעט שעתיים התקיים בזום, לפני הקורונה. זו הייתה הפעם הראשונה שלי בזום ומאוד נלחצתי. את הריאיון ערכה חברת איתור מניו יורק. הם בדקו עמדות שמרניות מול ליברליות, איך אני מתמודדת עם מצבים שבהם דעתי לא מתקבלת ואיך אני משכנעת אחרים. ביקשו שאתאר מצב שבו נכשלתי ומה גרם לזה, איך אני מתארת את עצמי ומה אני חושבת שאני יודעת לעשות".

איך הם בדקו ליברליות מול שמרנות?

"הדיון היה בסוגיות של איזונים. למרות שבמדינת ישראל הודבקה לי התווית השמאלנית, אני חושבת שעל הסקאלה שלהם אני נתפסת די שמרנית. התפיסה האמריקאית לחופש ביטוי יותר ליברלית מהישראלית. זה לא ערך מוחלט. כשאתה יודע שיש אנשים בני 17 שקראו דברי הסתה לטרור בפייסבוק וקמו ודקרו ילדה בחברון, למשל. הרבה אנשים עוסקים בחופש ביטוי בהקשרים אחרים אבל בישראל הנושא הזה הוא לא רק בהקשר של זכויות אדם, אלא יכול להיות גם חיי אדם.

"בהקשר הזה ברור שמהצד השני אני יודעת להבין אזורים שנקיים מסכנות שכאלה ושם מסתכלים על זה כערכים מוחלטים יותר. אני מסתכלת על טווקול קרמן (Tawakkol Karman) הנציגה מתימן, כלת פרס נובל לשלום שנלחמה במשטר התימני. ברור שבעולמות שלה חופש ביטוי זה קיום, זה היכולת להתמודד עם משטר דכאני. כשאתה גדל בדמוקרטיה כמו הישראלית אתה רואה את הדברים בצורה אולי קצת יותר עגולה".

בתדרוך שהעביר צוות ההקמה לעיתונות הם סיפרו כי אחת התכונות החשובות שהם ביקשו לבדוק אצל המועמדים היא "פתיחות מחשבתית". איך הם בדקו את זה?

"שאלה טובה. אני בנאדם פתוח. לא נוקשה. עמדתי בראש הצוות למיגור הגזענות נגד יוצאי אתיופיה, התמודדתי עם פעילים חברתיים מאוד נחושים ואינטנסיביים ועמדתי בראש צוות שעסק בצמצום צריכת הזנות. הייתי צריכה לעסוק במשהו שהיה גלוי מאוד שאני פחות מסכימה בו, עם עמדות גם של פוליטיקאים וגם של החברה האזרחית. היה בכנסת לובי חזק מאוד לטובת ההפללה ונגדה. מצד אחד עמדתי המקצועית הייתה שהדבר הזה לא נכון מכל מיני סיבות, ומנגד היה מדובר במשהו שהכנסת רצתה לחוקק.

"אז אמרתי: אנסה למצוא את הפיתרון הסביר לאיזון בין הדברים האלה. לא הייתי עסוקה בלהגיד ‘אוקיי, דעתי לא התקבלה, לא הצלחתי לשכנע’, אלא אמרתי - ‘יש פה עליונות של הכנסת שזכותה לחוקק, ובואו ננסה לתרגם את הרציונליים המקצועיים למשהו שיכול לחיות עם הקביעה הזו, וכך היה.

"עסקתי גם בסוגיית הפוליגמיה בנגב. זו סוגיה מאוד נפיצה שעלתה לפני השטח ברגע מאוד קשה - אחרי פרשת אום אל חיראן. הסיפור הזה עניין מאוד את אחד מיושבי הראש, השופט הפדרלי לשעבר מייקל מק’קונל, שהוא מומחה דת ומדינה. עניין אותו איך מתמודדים עם מיעוט ואיך נכנסים לנושאים שקשורים לאינטימיות של מנהגי וחיי הנישואין שלו. הוא רצה להבין איך אני נכנסת לתוך תחומים שאני לא מכירה ואיך אני לומדת אותם".

נאמר לנו שלכל אחד מחברי המועצה יש משרה מרכזית אחרת בחייו.

"אכן, וזה חלק מחוסר התלות שלנו. ואני חייבת להגיד שאם ארגיש שאין לי אימפקט או ארגיש שהלחץ האישי בארץ גדול עליי, אז אגיד: ‘אוקיי, אבל לא מתאים לי’. מושלם זה לא, אבל אני נכנסת לזה כי אני משוכנעת שזה יכול להיות טוב יותר. אני אדם שמונע מתוך שליחות ציבורית ומרגישה שיש לי את היכולות להפוך את הדבר הזה לטוב יותר מאשר כיום, לאנושי, שקוף והוגן יותר". 

***גילוי מלא. "המשרוקית" של "גלובס" משתפת פעולה עם פייסבוק באיתור פוסטים כוזבים ברשת, לצד עוד ארגוני בדיקת עובדות מהעולם שהוסמכו ואושרו בתקן IFCN (הרשת העולמית של בודקי עובדות). שיתוף-הפעולה כולל תגמול

גלובס טק:
רוצה להשאר מעודכן/ת בנושא?
הרשמה
הרישום נכשל
✓ הרישום בוצע בהצלחה!
צרו איתנו קשר *5988