מסמך ממשלתי פנימי חושף את הכשלים בטיפול במשבר הקורונה בחברה הערבית

מסמך של המשרד לשוויון חברתי, שהגיע לידי "גלובס", מונה את הכשלים בטיפול ברשויות הערביות בזמן הקורונה ומציע תוכנית ייעודית לסיוע לרשויות אלה

מתחם "היבדק וסע" לבדיקות קורונה / צילום: דוברות מד"א
מתחם "היבדק וסע" לבדיקות קורונה / צילום: דוברות מד"א

מסמך ממשלתי רשמי מודה לראשונה בבעייתיות הרבה של הטיפול בחברה הערבית בימי הקורונה. הוא חושף מחדלי הסברה, הנגשת מידע, העדר תרגום לערבית, והקצאת משאבים ותקנים בריאותיים ואחרים לחברה הערבית. המסמך שהוכן במשרד לשוויון חברתי והוגש למטה לביטחון לאומי מפרט את הכשלים, וקורא לגבש תוכנית סיוע ייחודית לרשויות הערביות, אשר שובתות בימים אלה על רקע דרישתן לתקציבי סיוע. המסמך מעניק גיבוי לדרישה הזו של ראשי הרשויות. הוא יעלה לדיון במטה לביטחון לאומי, לקבלת המלצות שיוגשו לראש הממשלה.

תחנות היבדק וסע הוקמו באיחור

במסמך מפורטים כשלי ההסברה לחברה הערבית בראשית התפרצות הקורונה. לפי המסמך, בתחילת המשבר ניכרו פערי הסברה בחומרים ובתכנים המותאמים לחברה הערבית. פערים אלה נסגרו רק לאחר פעילות מאומצת עם מטה ההסברה במשרד רה"מ ובמשרד הבריאות.

בין השאר מסלוליהם של חולים שנדבקו פורסמו באיחור, וכך נדחתה כניסתו לבידוד של מי שבא עמם במגע. גם כשפורסמו הנחיות לחברה הערבית, ניכרו פערים תרבותיים בהסברה - למשל, תמונות שאינן מותאמות לחברה הערבית בישראל, שימוש בניב לא מקומי וכדומה.

במסמך נאמר כי הנוכחות הדלה של מגן דוד אדום ביישובי החברה הערבית השפיעה על יכולת ביצוע בדיקות הקורונה, שכן מד"א קיבלה את האחריות לביצוע הבדיקות בקהילה ממשרד הבריאות. הדבר גרם לעיכוב של ממש בקיום בדיקות בחברה הערבית ורק לאחר שבועות מפרוץ המגפה, בעקבות פעילות המשרד לשוויון חברתי, וכן פעילות של אישי ציבור מהחברה הערבית, הורה משרד הבריאות על פריסת תחנות "היבדק וסע" ברשויות אלו ובכך עלה מספר הבדיקות באופן ניכר.

בתחום הרווחה, לאור הנתונים הסוציו-אקונומיים הנוגעים לאבטלה, עוני ואלימות, משבר הקורונה הצריך התערבות ממשלתית משמעותית בתחום הרווחה וחלוקת סלי המזון. אלא שבתחילת המשבר לא חולקו סלי מזון כלל בחברה הערבית, והרשויות המקומיות נשאו בנטל של הסיוע הזה, שהדרישה לו גברה והלכה בשל עצירת הפעילות הכלכלית. שיעור האבטלה בישובים הערביים עלה מ כ-25 אלף דורשי עבודה ליותר מ-175 אלף, ומטה לחמן של משפחות רבות נכרת. רק לאחר המלצת הרשות לפיתוח כלכלי, הוחל בחלוקת מזון בחברה הערבית וכיום מחולקות לאזרחים ותיקים בחברה הערבית 22 אלף מנות מזון מדי שבוע. המסמך מראה כי היה צורך בהתאמה לחברה הערבית הן בסוג המזון והן בדרכי האספקה והשימוש בספקים מקומיים לשם כך.

ההיערכות לחירום ביישובים הערביים לוקה בחסר מבסיסה, ובין השאר היה מחסור בציוד בסיסי ברשויות (כדוגמת מחשבים ניידים לעובדים חיוניים או פתרונות לעבודה מרחוק, ציוד מיגון בסיסי וכדומה) ומעל לכול, היעדר מוקד עירוני ברשויות רבות ובכך חוסר יכולת למתן מענה ראשותי לתושבים. בשל כך נדרשו ברשויות המקומיות לאלתר פתרונות זמניים, ללא תקציב, אמצעים טכנולוגיים ומיומנויות בסיסיות הרלוונטיות לתפעול אופרציה מסוג זה. החסר הזה מולא בחלקו מתרומות של ארגונים יהודיים מארצות הברית ובחלקו מהקרן החדשה לישראל. הממשלה הצטרפה לכך רק מאוחר יותר.

המסמך מתריע כי שירותים ממשלתיים רבים אינם מונגשים לחברה הערבית וניתנים בשפה העברית בלבד. כך למשל הטפסים המקוונים הנדרשים לקבלת דמי אבטלה אינם מתורגמים לשפה הערבית ויוצרים עיכוב בשליחתם בשל הצורך בתרגום. בוועד ראשי הרשויות הערביות אומרים כי בשל מחסום השפה, נמנעים מובטלים וגם עצמאיים להגיש את הבקשות למענקים ולדמי האבטלה.

בתחום החינוך המסמך מתאר תמונת מצב קשה ולפיה רוב התלמידים בחברה הערבית לא קיבלו כלל או התקשו מאוד לקבל את פתרון הלמידה מרחוק בשל היעדרם של מחשבים ביתיים או כלים טכנולוגיים אחרים ללמידה מרחוק. כך גם היכולת המועטה יותר של ההורים והמורים לעבודה עם אמצעים טכנולוגיים פגעה ביעילותה של שיטת למידה זו. אבל זה לא הכול, המסמך מראה כי חומרי לימוד רבים הפתוחים לקהל הרחב ברשת ובטלוויזיה אינם מותאמים לחברה הערבית ומפורסמים בעברית בלבד. עובדה המשפיעה על העמקת הפערים הלימודיים הקיימים גם כך בין החברה היהודית לחברה הערבית.

לפי הערכות המל"ג, המופיעות במסמך, במשבר הקורונה חלה עלייה בפערים בין סטודנטים יהודים לערבים, וזאת בשל העדר של יכולות מחשוב וחיבור יעיל לרשת האינטרנט, הפוגעים ביכולת הלמידה המקוונת: מחסור במחשבים ניידים או נייחים, ותשתית טכנולוגית ירודה.

לפי המסמך, תשתית האינטרנט ביישובים אינה עומדת בעומס הנוכחי והיו ניתוקים רבים בשל השימוש הגובר במהלך המשבר בתשתית זו. ביישובים מסוימים קיימות שתי רשתות תקשורת, בזק והוט, ובישובים מסוימים קיימת רק אחת משתי הרשתות, שם ניכר עומס גדול יותר. באופן כללי עולה החשש כי רוחב הפס ביישובים רבים בחברה הערבית קטן יותר מאשר ביישובים שאינם פריפריאליים, וכאמור יש לכך השפעה ישירה על יכולת השימוש בתשתיות האינטרנט. כמו כן יש העדר פריסה סלולרית בחלק מהיישובים - וכך יש מעט תקשורת נתונים. צירוף הדברים משפיע ישירות על יכולת הלמידה המקוונת ועל תפקוד הרשויות המקומיות באופן כללי. המסמך מתריע עוד כי בנוסף, סטודנטים ערבים רבים לא זכאים לקבלת דמי אבטלה בשל גילם בצעיר והקושי הכלכלי הנובע מהיעדר הכנסה לצד המשך תשלום ללימודים האקדמיים, דבר העלול להגדיל את אחוזי הנשירה מהלימודים בקרב סטודנטים אלה.

ראשי הרשויות הערבים זוכים במסמך לציון לשבח על תפקודם בתנאים הקשים, ועל יכולתם לשתף פעולה עם גורמי הממשל שנכנסו לסייע.

ארנונה: יותר ממשקי בית ופחות מעסקים

המשרד לשוויון חברתי דורש במסמך לבצע תוכנית ייעודית לרשויות הערביות, ובה בין השאר: תקציבים לרשויות המקומיות הן בהעברת מענקי איזון מוקדמים ובתקציבים ממשלתיים אחרים והן ביצירת מודל שיפוי ארנונה ייעודי לרשויות אלה המתבססות על ארנונה ממשקי בית ופחות מעסקים.

כן מוצע לבטל את ההתניה למענקים בשיעור גביית ארנונה, שכן בתקופה זו פסקה הגבייה כמעט לחלוטין. המסמך מציע לסייע לרשויות בהכנת תוכניות עבודה ותקציב מותאם עד סוף השנה, כולל זיהוי פערים תקציביים ואף יצירת קרן לצמצום פערים שתעניק מענה דיפרנציאלי.

עוד במסמך, דרישה לתימרוץ גדול יותר של מעסיקים הקולטים עובדים והמחזירים עובדים מחל"ת באמצעות הגדלת שיעור ההשתתפות במענק המדינה ל-40% מעלות השכר לעובד ולמשך 48 חודשים; הקטנת המינימום הנדרש לקבלת המענק לאחר גיוס שניים או שלושה עובדים (ולא רק לאחר גיוס חמישה עובדים); ומתן מענק למעסיק המחזיר עובדים מחל"ת תוך עד שלושה חודשים, בגובה 50% מהשכר ולתקופה שנעה בין 6 חודשים ועד שנה.

המסמך מציע הנגשת והגדלת הסיוע לעסקים הקטנים והבינוניים בחברה הערבית. עד כה רק 3% מהבקשות לאשראי ומענקים שאושרו הן מהחברה הערבית. ההצעה עוסקת בהגמשת תנאים - מתן אפשרות לקבלת הלוואות על בסיס דוחות עתידיים, מתן כלים והכשרות לעצמאים ולבעלי עסקים קטנים להתמודדות עם השינויים הצפויים בשוק ובענפי תעסוקה ועוד.

בתחום הבריאות מציע המשרד לשוויון חברתי להגדיל את פריסת מגן דוד אדום ביישובים הערביים, להרחיב את שירותי קופות החולים ולסייע לבתי החולים בנצרת לפתח מחלקות ושירותים המיועדים לטפל במגפות.

בתחום החינוך ההמלצות הן ברמה הטכנולוגית תשתיתית - להתאים את היישובים הערבים לרמה הכלל ישראלית, לתגבר את בתי הספר במחשבים ובטכנולוגיות ולהכשיר את המורים ללמידה טכנולוגית. 

ממשרד הבריאות לא התקבלה תגובה.

הכשלים בטיפול במשבר

● מסלולי חולים שנדבקו פורסמו באיחור, וכך נדחתה כניסתו לבידוד של מי שבא עמם במגע
● מיעוט בדיקות בקרב החברה הערבית בשל הנוכחות הדלה של מגן דוד אדום ביישובים
● בתחילת המשבר לא חולקו סלי מזון כלל
● שירותים ממשלתיים רבים ניתנים בעברית בלבד
● פערים במחשוב ובתשתית האינטרנט מעמיקים את הפערים בלמידה מקוונת

מה מציעה תוכנית הסיוע

● לבטל את ההתניה למענקים בשיעור גביית ארנונה
● להעלות את התמריצים למעסיקים להחזיר עובדים לעבודה
● להנגיש ולהגדיל את הסיוע לעסקים הקטנים והבינוניים
● להגדיל את פריסת מגן דוד אדום ביישובים ולהרחיב את שירותי קופות החולים
● להתאים את רמת תשתיות האינטרנט לרמה הכלל ישראלית, לתגבר את בתי הספר במחשבים ולהכשיר מורים ללמידה טכנולוגית

צרו איתנו קשר *5988