בחסות נגיף הקורונה: גל שני במשבר בין ארה"ב לסין

טקטיקת השעיר לעזאזל של הנשיא טראמפ, נועדה להסיט את האש מחוסר האחריות שגילה הנשיא במשך שבועות קריטיים, ולמקד את האשמה בסין • אלא שבמשחק ההאשמות ההדדי הזה, שני השחקנים, שרק בינואר האחרון חתמו על השלב הראשון בהסכם הסחר המשותף, הורידו את הכפפות

נשיאי ארה"ב וסין טראמפ ושי/ צילום: רויטרס Damir Sagolj
נשיאי ארה"ב וסין טראמפ ושי/ צילום: רויטרס Damir Sagolj

נגיף שהתפרץ בסין במערכה הראשונה, הפך לנשק רב־עוצמה בבחירות לנשיאות בארה"ב מערכה השלישית. בד בבד עם המספרים הגדלים של החולים והמתים והשעון המתקתק לקראת הבחירות בנובמבר, נשיא ארה"ב דונלד טראמפ לא יכול היה לצפות לתקופה גרועה מזו להתפרצות של מגפה כלל עולמית.

בזמן שהמומחים באמריקה דחפו לנקיטת צעדים דרסטיים כבר מההתחלה, טראמפ התייחס בביטול לקורונה. ביטול שהפך במהרה להתכחשות ולבסוף, באיחור ניכר ולאחר שהגופות כבר החלו להיערם, להשלמה עם קיומה וסכנותיה.

אמנם וול סטריט חזרה לעלות באחרונה אבל בשטח מספר המובטלים גדל, עסקים קטנים רבים נסגרו או תלויים באי־ודאות, והציבור האמריקאי, על פי סקרים אחרונים, לא מתכנן לצאת בהמוניו לקניונים או לחזור לשגרה שקדמה לקורונה. הכלכלה, אם כך, ממשיכה לדשדש וכלכלנים רבים מעריכים שייקח לפחות על 2021 עד שהיא תחזור לרמה של 2019.

זו בדיוק הבעיה מצד טראמפ, שקיווה כי הדרך לקדנציה שנייה תיסלל על גבי הצלחותיו הכלכליות והסכמי הסחר שחתם בהן נקבע לראשונה, לטענתו, העיקרון של "אמריקה פירסט".

בפער הזה בין הדרך המחודשת לבית הלבן שהנשיא קיווה לה, לבין זו שנסללה על ידי הקורונה, נכנסת טקטיקת השעיר לעזאזל של ממשל טראמפ. זו נועדה להסיט את האש מחוסר האחריות שגילה הנשיא במשך שבועות קריטיים, ולמקד את האשמה בסין.

במשך זמן רב טראמפ ואחרים בממשל עשו הכול כדי להימנע משימוש במלים "קורונה" או "קוביד־19" ובמקום זאת השתמשו במושג "הנגיף הסיני" או "הווירוס מווהאן" - כאילו שהתעלמות מהמהות שלו תקטין אותו תשנה את תוצאותיו. לא פלא שתיאוריות קונספירציה על כך שהנגיף "נרקח במעבדה בווהאן" וכן שהממשל הסיני "איבד עליו שליטה", מופרחות לאוויר חדשות לבקרים מצד אנשי הבית הלבן. במשחק ההאשמות ההדדי הזה, שני השחקנים, שרק בינואר האחרון חתמו על השלב הראשון בהסכם הסחר המשותף, הורידו את הכפפות.

מזכיר המדינה מייק פומפיאו, שמבקר עכשיו בישראל, עומד בעצמו במרכז של כמה ניסיונות כאלה. בתחילת פברואר, כאשר הקורונה כבר עשתה שמות בווהאן (אך עדיין לא היה ברור במלואו לאן העניין יתפתח), ולמרות הסכם סחר היסטורי שנחתם אחרי שנה וחצי של חילופי מהלומות והטלת מכסים במילארדי דולרים אחת על השנייה, קרא פומפיאו, למושלי המדינות בארה"ב להיזהר כשהם עושים עסקים עם סין.

הוא טען בפניהם כי "סין נוקטת מדיניות של ניצול החירויות האמריקאיות כדי להשיג יתרון עלינו ברמה הפדרלית, המדינתית והמקומית". המטרה, לדבריו, לערער את ארה"ב.

בצעד חריג מאוד ומחוץ לפרוטוקול הרשמי, ועידת G7 של שרי החוץ, שעסקה בהשלכות המגפה המתפשטת בעולם, הסתיימה בחודש מרץ ללא הצהרה משותפת, לאחר שאף מדינה לא הסכימה לדרישת פומפיאו לכנות את הקורונה בשם "הווירוס הסיני".

בתחילת מאי הנשיא טראמפ טען בראיון לפוקס ניוז, כי סין עסקה בטיוח המגפה. "אני חושב שהם עשו שגיאה איומה, והם לא רוצים להודות בה", הוא אמר והבטיח כי בקרוב הממשל יפרסם "דוח תקיף מאוד על מה בדיוק אנחנו חושבים שקרה בסין".

יום למחרת פומפאו אישרר את הדברים בראיון ל־ABC ואמר כי קיימות "עדויות רבות" שהנגיף הגיע מהמכון הווירולוגי בווהאן, אך לא הסכים לומר מעבר לזה. בתגובה לדברים סוכנות הידיעות הרשמית בסין דחתה את ההאשמות ותיארה את פומפיאו כ"אחד משרי החוץ הגרועים ביותר בתולדות ארה"ב", כאדם "שמפזר שקרים" ובמהדורת החדשות המרכזית בטלוויזיה הסינית הוא תואר כ"איש רע שיורק רעל".

באחד הרגעים היותר גרוטסקיים של המאבק בין המדינות, הפיצה סוכנות הידיעות הסינית, שינחואה, סרטון אנימציה נוקב נגד הממשל האמריקאי. בסרטון, סין מזהירה את העולם מפני ההתפרצות, וארה"ב בדמות פסל החירות מלגו, מתכחשת למצב ומתעלמת מהאזהרות. המשך יבוא.