יאט"א: התעופה העולמית תתאושש במקרה הטוב רק ב-2023-2024

ארגון התעופה העולמי מעריך כי 2021 תסתיים ברווחיות הנמוכה בכ-40% לעומת הרמה שהייתה לענף התעופה לפני משבר הקורונה • עוד מצביע הארגון על התאוששות בשוק התעופה בסין

מטוסים חונים בנתב"ג / צילום: יואב יערי
מטוסים חונים בנתב"ג / צילום: יואב יערי

ארגון התעופה העולמי יאט"א מעדכן את התחזיות שלו לענף התעופה: התאוששות למצב של לפני המשבר, קרי לנתוני 2019, תתרחש במקרה הטוב ב-2023 ולקראת 2024.

הארגון מנה ממשלות שסייעו לחברות התעופה הפועלות במדינותיהן דרך הלוואות או הקלות במסים. הבנקים המרכזיים הזרימו מיליארדי דולרים. יאט"א מעריכה כי 2021 תסתיים ברווחיות הנמוכה בכ-40% לעומת הרמה שהייתה לפני הקורונה.

עוד מצביע הארגון על התאוששות בשוק התעופה בסין, שם גרף התעופה מקבל צורת V כשהוא צומח מעלה אחרי הנסיגה שנרשמה בחודש פברואר עם פרוץ המגפה. בשווקים דוגמת ארה"ב וגרמניה, הצניחה בפעילות מאז פברואר עדיין לא מתרוממת. השוק הפנים-ארצי הוא שמוביל את פתיחת הענף בסין, כשהנתונים מלמדים כי הנוסעים מעדיפים טיסות קצרות-טווח.

ביאט"א מכוונים לשווקים הפנים-ארציים כאל אלה שיאוששו את התעופה. עבור ישראל הנושא הזה כמעט שאינו רלוונטי, היות שטיסות הפנים לאילת בוודאי אינן אלה שיאוששו את השוק. כיום מפעילה ישראייר שתי טיסות יומיות בקו, כשארקיע, שבעבר החזיקה ב-70% מהשוק הזה, לא פעילה בו כלל במסגרת הדממה של החברה.

בשווקים שתלויים בתעופה כאמצעי תחבורה חיוני, להבדיל מהאפשרות להתנייד ברכבת או ברכב בין מדינות, בכללן ישראל, ההתאוששות תכלול גם טיסות בין מדינות, אבל בקצב איטי שתלוי יהיה בהסכמים בין מדינות. לארגון התעופה ברור כי הנוסעים לא ימהרו לעלות על טיסות עד שלא יחושו שבטוח לטוס, בהיבט הרפואי כמובן. היעד הוא מציאת טכנולוגיה רפואית שתיתן להם את הביטחון הזה ותייעל את התהליך, למשל עם ביצוע של בדיקות מהירות בשדה התעופה.

ביאט"א מבקשים ממשלות לשקול הקלות בדרישות לבידוד בכדי להאיץ את החזרה של הענף. מסקר שערך הארגון עלה כי 86% מהנוסעים הביעו חשש שיידרשו להיכנס לבידוד בזמן שהם שוהים ביעד אחר, כש-69% יוותרו על טיסה אם יידרשו לבידוד של 14 ימים אחרי הנחיתה.

נושא שעליו דיבר מנכ"ל יאט"א אלכסנדר דה ז׳וניאק בסקירה השבועית של הארגון הוא שנוי במחלוקת בין אינטרס הנוסעים ובין אינטרס החברות. יאט"א הייתה רוצה שחברות התעופה יוכלו לשמור את כספי הלקוחות ששילמו על כרטיסי טיסה שבוטלו במקום להחזירם לצרכנים. לפי יאט"א, באירופה לבדה החברות מחזיקות בסכום עתק של 9.2 מיליארד אירו. החברות וכמוהן יאט"א היו רוצות אולי שהצרכנים יביעו אמפתיה למצבן הכלכלי ויוותרו על כספם, אלא שיש שני צדדים למטבע. כעת נשמעת גישה שמבינה שדרישה כזו היא עזת-מצח, כשדה ז׳וניאק מציע להסדיר את ההחזרים בדמות שוברים עתידיים שבמקרה שלא ימומשו תוך שנה, יושבו הכספים לצרכנים, וזאת במטרה לדחות את מועד ההחזר מסוף מאי לסוף 2020.

במכתב ששיגר היום (ד') מנכ"ל אל על גונן אוסישקין לראש הממשלה בנימין נתניהו, הוא התייחס לנושא. אוסישקין, שמנה את ההשלכות על אל על במקרה שהיא תעבור לפירוק, התייחס לכך שהחברה מחזיקה מיליארד שקל כספי צרכנים ששילמו על טיסות שבוטלו. אל על לא החזירה כספים אלה, כשהנוסעים מקבלים הודעה שהנושא יוכל להיות מטופל רק כשהחברה תחזור לפעילות. מדובר בתשובה מקוממת למדי, אלא שכעת מזהיר מנכ"ל אל על כי במקרה שימונה לחברה מפרק, כספים אלה ילכו לאיבוד, היות שהנוסעים הם הנושים האחרונים ברשימה. קודמים להם הגופים הפיננסיים, העובדים והספקים.