ועדת הקורונה בכנסת שהחלה את עבודתה אך לא מזמן, הגישה היום (ה') דוח מסכם הסוקר את ההתמודדות הממשלתית עם משבר הקורונה ומנפק המלצות לייעול עבודת הגופים הממשלתיים בהמשך הדרך. הדוח מעלה שורה של מחדלים בניהול המשבר, וקובע כי גופי החירום הוחלשו והודרו מהטיפול בו, ההצטיידות במכונות הנשמה כשלה, לא הייתה עמידה ביעד כמות הבדיקות (נציין כי הן אף פחתו עם יישום צעדי החזרה לשגרה), וכי ישנו מחסור בכוח אדם שישמש לקבלת החלטות והסברה.
לפי הוועדה, למרות שבשנת 2019 הציג עוזר שר הביטחון את תוכנית "נחשול בריא" להתמודדות עם תחריש של פנדמיה, בפועל, לא בוצעה התוכנית, כאשר גופים כדוגמת רשות החירום הלאומית (רח"ל), שהיו אמורים להוביל את ההתמודדות עם תרחיש שכזה, "נוונו והוחלשו, ולא היו מעורבים כלל בהתמודדות עם הקורונה". הוועדה קובעת זאת, לאחר שקיבלה לידיה מסמכים שהוכנו על ידי מרכז השליטה הלאומי למאבק בקורונה (משל"ט), שהוקם בסוף מרץ כיוזמה של המוסד וצה"ל אחרי חודשיים שבהם לא הוקם או הופעל שום גוף אופרטיבי לעיסוק במשבר. בהדרגה התרחב המשל"ט מתחום הרכש לתפקידי ביצוע אחרים, תוך גיוס היכולות העצומות של גופי הביטחון לשעת חירום. דוח הסיכום של המשל"ט, אישש רבות ממסקנותיה של הוועדה בדוח הביניים שלה וסייע לגיבוש ההמלצות.
הוועדה מתייחסת בדוח ל"תקופת ההיערכות" - החודשיים הראשונים מאז הוכרזה הקורונה כמגיפה עולמית, וקובעת כי אלו לא נוצלו כלל להתכוננות להתמודדות עם המשבר - לא בהיבטי רכש ולא בהיבטים של עבודת המטה וגיבוש תמונת המודיעין הנדרש לקבלת החלטות, ולא בהיבטי ההתכוננות המערכתית - הקמת קבינט, חלוקת תחומי אחריות בין גופי הממשל השונים וגיבוש מערכת הבריאות להתמודדות המנצלת את מירב המשאבים. ממסמך המשל"ט עולה כי בשלהי מרץ לא היה עדיין מודל אחוד לחיזוי צריכה וניהול מלאים ורק ב-21.3 הוגדר הצורך בתרחיש ייחוס.
לאורך כל דיוני הוועדה, מדגיש הדוח, עלה במלוא חומרתו המחסור במידע אמין, מקיף ורלבנטי, שישמש הן בתהליך קבלת ההחלטות והן להסברה לציבור. דוח המשל"ט מתאר זאת במילים "העדר מתודה, איסוף, ניתוח ואינטגרציה של המידע הרלבנטי, והיעדר בניית תמונת מידע ויצירת ידע רלבנטי להתמודדות הלאומית עם הנגיף". תרחיש הייחוס לקבלת ההחלטות שעובד במכון גרטנר התבסס על הנחות מתמטיות בלבד לשיעור הדבקה, לא עובדו נתונים מהעולם ולא חושבו הנחות לגבי השפעת הצעדים. התוצאה הייתה תרחיש ייחוס לא רלבנטי, בפועל, גורמים שונים עיצבו "אסטרטגיית יציאה" ללא בסיס עובדתי משותף של ממש. הבלבול הזה הוקרן גם לציבור והגביר את אי-האמון בהחלטות.
הוועדה קובעת כי למרות עבודתם המאומצת של גופי מערכת הביטחון בתחום הרכש וההצטיידות, עמדה ההצטיידות בפריטים חיוניים להתמודדות עם הקורונה על שיעור נמוך יחסית למה שנדרש, ויותר מכך, המערכות הקיימות בשגרה במשרד הבריאות, ובראשם חברת "שראל", הוכחו כלא מספקות בעת חירום. למרות העיסוק הציבורי הנרחב והיעד שהוגדר למכונות הנשמה (7000), עד ל-1.5 נוספו למערכת רק 426 מכונות. תמונה דומה עולה ביחס לרכיבי מיגון שונים. "המסקנה העיקרית היא שאין לסמוך, בעת מגיפה עולמית, על רכש בחו"ל" נכתב בדוח.
בכדי להתמודד עם תרחישי קיצון במערכת הבריאות, נדרש כוח אדם רב, ודאי כאשר ישנו צורך בתפעול של מכונות הנשמה - הדורשות צוות רחב של רופאים מרדימים, רופאות טיפול נמרץ, אחיות או אחים ייעודיים ועוד. במצבת כוח האדם הנוכחית, לא יהיה אפשר לטפל כראוי ב-5000 מונשמים, גם אם יהיה מצאי מספיק של מכונות הנשמה, חומרי הרדמה וחמצן. המספר המקסימלי שבו יכולה המערכת לעמוד בתנאי כוח האדם הקיים הוא 3000 מונשמים בלבד, "דבר העלול להביא אותנו ל'תרחיש איטלקי' בהיקף נרחב".
למרות שבחודש מאי החל המשק הישראלי לחזור לשגרה ולמרות שברור כי בשעה זו ישנו צורך אימננטי במערך בדיקות רחב ככל הניתן שיאפשר לאתר חולים ולבודדם במהירות בכדי למזער נזק ולאפשר את המשך החיים בשגרה, הנתונים מגלים כי הבדיקות בפועל לא עברו את סף 10 אלפים הבדיקות באף אחד מימי חודש מאי. במקביל, לא חל שיפור של ממש בקיצור פרק הזמן הקריטי שבין הבדיקה לקבלת תוצאותיה, ניטור החולה וסביבתו וקטיעת מעגל ההדבקה.
הוועדה ממליצה בין היתר להקים ולמסד את הרשות הלאומית לשעת משבר, ולהעמיד בראשה אדם בעל ידע וניסיון בהפעלת מערכות גדולות, לעצב כללים לביזור סמכויות בעת חירום, ולהימנע מתופעות של מיקרו-ניהול והיצמדות לכללי אישור ושליטה הנהוגים בשגרה, ואינם מתאימים לשעת משבר, לגבש תהליך סדור לעיצוב תרחיש הייחוס, שישלב בתוכו את מקסימום המידע הקיים והניסיון שנצבר בישראל ובעולם, תוך שימת דגש על 'תמונת מודיעין' עדכנית ואמינה, והקצאת משאבים למימושה - בהם בדיקות סקר.
עוד מציעה הוועדה להקים צוות "איפכא מסתברא", שיאתגר באופן קבוע את הנחות היסוד ושיטות החישוב, ולהפעיל צוות שכל עיסוקו במצב של משבר נוסף יהיה אסטרטגיית היציאה והחלופות ליום שאחרי. לאחר שבזמן המשבר בלט חוסר הייצור למגזרים השונים ולקהילות סביב שולחן קבלת ההחלטות וביתר שאת בוועדות המל"ל, קובעת הוועדה כי יש לקבוע, במסגרת מיסודה של הרשות הלאומית לשעת משבר, נציגים למגזר הערבי ולמגזר החרדי שיהיו חלק קבוע מצוות קבלת ההחלטות ברשות ולקיים עבודת מטה הנוגעת לדרכי הפצת המידע לא רק במגזרים אלה, אלא לכלל האוכלוסייה שאינה דוברת עברית כשפה עיקרית.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
