כמה פיצויים קיבלו הרשויות הערביות שנפגעו מהקורונה?

המדינה פיצתה רשויות על הארנונה שלא גבו מעסקים. נחשו למי יש פחות עסקים •  המשרוקית של גלובס 

עאידה תומא סלימאן, הרשימה המשותפת / צילום: יצחק ההרי, דוברות הכנסת
עאידה תומא סלימאן, הרשימה המשותפת / צילום: יצחק ההרי, דוברות הכנסת

הנזק הכלכלי של סגר הקורונה לא פסח על היישובים הערביים, אבל מה בדבר הסיוע הממשלתי? ערב השביתה שקיימו הרשויות הערביות והדרוזיות בטענה לאפליה נגדן, כתבה בפייסבוק ח"כ עאידה תומא סלימאן מהרשימה המשותפת: "2.8 מיליארד שקל הועברו לכלל הרשויות המקומיות במדינה, מתוכם 56 מיליון שקל לרשויות הערביות. פחות מ-2%. כל ממשלה בעולם שהייתה מקצה אחוז שולי כזה למיעוט המהווה 20% מהאוכלוסייה הייתה נקראת ממשלת אפרטהייד".

תומא סלימאן מאשימה אפוא שהיישובים הערביים קיבלו, באופן יחסי, רק עשירית מהתמיכה שקיבלו יישובים אחרים. בדקנו שני דברים: האם באמת יש פערים כאלה, ואם כן - איך מסבירים אותם.

קצת רקע. כדי להקל על עסקים שהושבתו בשל הקורונה, הממשלה החליטה להעניק להם פטור מארנונה בחודשים מרץ, אפריל ומאי. מאחר שההנחה גוזלת הכנסות מהרשויות המקומיות, הוקצבו להן במקביל כמעט 2.8 מיליארד שקל כפיצוי על ההפסד, "שיפוי" בלשון הכלכלנים. 2.5 מיליארד שקל יבואו ממשרד הפנים; 150 מיליון שקל מקרן הניקיון של המשרד להגנת הסביבה, עקב הגידול בפסולת הביתית; ו-140 מיליון שקל מהרשויות עצמן, אם כי לא מהחלשות שבהן.

מרכז המחקר של הכנסת בדק ומצא שהרשויות הערביות והדרוזיות יקבלו 56.9 מיליון שקל מהסכום הזה, כלומר 2.3% ממנו: 45.8 מיליון ממשרד הפנים ו-11.1 מיליון ש"ח מקרן הניקיון. הערביות והערבים ברשויות האלה מהווים 14.4% מהישראלים ולא 20%, כי חלק מהערבים גרים בערים מעורבות.

מה פשר האפליה? ההסבר טמון במנגנון התמיכה שנבחר, פיצוי על הפסדי ארנונה. לרשויות הערביות והדרוזיות יש מעט מאוד הכנסות כאלה. רק 3.7% מתקבולי הארנונה בישראל ב-2018 זרמו לקופתן.

ובכל זאת, השיעור הזה גבוה יותר מחלקן של הרשויות הערביות בעוגת השיפוי. את החוליה החסרה סיפקו חברים אחרים ברשימה המשותפת. "אין לרשויות שלנו הכנסות מארנונה לעסקים", אמר ח"כ אוסאמה סעדי בראיון לרדיו קול רגע, "80% זה ארנונה למגורים". וח"כ אחמד טיבי סיכם בנאום בכנסת: "אין אזורי תעשייה, אין מפעלים, אין משרדים בגורדי שחקים".

למה זה חשוב? משרד הפנים משפה רק על ההפסד החזוי בהכנסות מארנונה עסקית ("שלא-למגורים"). לפי הלמ"ס, משקל הארנונה העסקית הוא 53.1% ביישובים יהודיים, 64% ביישובים מעורבים, אבל רק 32% ביישובים ערביים. במילים פשוטות: לא רק שהיישובים הערביים גובים פחות ארנונה, אלא חלק קטן יותר מההכנסות מזכה בפיצוי.

■ בשורה התחתונה: דברי תומא סלימאן נכונים ברובם. כ-2% מהשיפוי על אובדן הכנסות מארנונה בתקופת הקורונה הגיע ליישובים ערביים ודרוזיים. ביישובים אלה גרים כ-14% מהישראלים ולא 20%.

יומן קורונה:
ניוזלטר יומי על כל מה שצריך לדעת
הרשמה
הרישום נכשל
✓ הרישום בוצע בהצלחה!
צרו איתנו קשר *5988