1 במאי | ניתוח

האם מחיקת חג הפועלים מספר החוקים תחסוך כסף למשלם המסים?

לח"כ קטי שטרית נדמה שהחובה לשלם למי שנופש ב-1 במאי נובעת מהחוק. יצאנו לבדוק• המשרוקית של גלובס

קטי שטרית, הליכוד / צילום: אתר הכנסת
קטי שטרית, הליכוד / צילום: אתר הכנסת

ח"כ קטי שטרית מהליכוד מתעקשת שהצעתה לבטל את ההכרה החוקית ב-1 במאי - "חגם של תנועות טוטליטריות ומשטרים רצחניים", היא קוראת לו - היא יותר ממאבק סמלי. בציוץ בטוויטר, שטרית טענה ש"לא מדובר רק ב'הצהרת חוק', אלא בהצעה שיש לה משמעות כלכלית". ימי החופש שעובדים זכאים לקבל באים על חשבון המעסיק, היא הסבירה, ואם הם עובדי ציבור הם באים על חשבון המדינה. "מעתה לא ניתן יהיה לציין יום זה על חשבון משלם המסים הישראלי".

הרעיון של שטרית נשמע פשוט. בישראל קיים חוק ושמו "חוק חופשה שנתית", ושם אכן מופיע 1 במאי בכמה מקומות כמועד מיוחד שבו עובד זכאי לקחת חופש. נניח שפועלת גאה מחליטה לנצל את ההזדמנות כדי לצעוד בחוצות העיר עם דגל אדום. במצב הנוכחי היא תקבל תשלום; אם תתקבל ההצעה של שטרית, היא תפסיד הכנסה.

אבל שטרית טועה. כדי להסביר איפה הכשל נצטרך לרדת לפרטים.  
השינוי הראשון ששטרית מציעה הוא למחוק את 1 במאי מרשימת ימי הבחירה שמגיעים לעובדים. "יום בחירה" הוא יום שבו המעסיק חייב לאשר לעובד לקחת חופש (כל עוד הוא מבקש מראש). יש 50 ימים כאלה - חגים יהודיים, מוסלמיים, נוצריים, וגם מועדים אזרחיים כמו יום השואה ויום האישה הבינלאומי. כל שנה אפשר לנצל אחד מהם, והמעביד צריך להסכים.

כאן חשוב להזכיר שכל העובדים והעובדות בישראל זכאים כל שנה ל-16 ימי חופשה בתשלום (או יותר, עם הוותק). עצם התשלום לא מיוחד לימי בחירה. ההבדל הוא שלגבי שאר הימים, צריך להתמקח עם המעסיק על מועד נוח.

אז מה המשמעות הכלכלית של יום בחירה? יש שתי אפשרויות. במגזר הפרטי, יום בחירה נגרע משאר ימי החופש. לכן שכירה בחנות שלקחה חופש דווקא ב-1 במאי לא תקבל תשלום על יותר מ-16 ימי חופש שמגיעים לה ממילא. מחיקת חג הפועלים מהחוק לא תשנה כלום.

במגזר הציבורי המצב שונה: יום הבחירה נחשב ליום חופש נוסף. ביטול המעמד המיוחד של 1 במאי יגרום לכך שמורה שמתעקש לנפוש בו - ומסרב לנצל יום בחירה אחר - יאבד זכות ששווה כסף.

אלא שבמגזר הציבורי, ההצעה של שטרית לא תוכל לבטל את המעמד הזה. הסיבה היא שהפריבילגיה של עובדי הציבור בכלל לא נובעת מהחוק ששטרית מבקשת לתקן, אלא מהסכמים קיבוציים שנחתמו במגזר הציבורי במשך יובל שנים. רשימת 50 ימי הבחירה ש-1 במאי הוא חלק ממנה אמנם נוספה לחוק חופשה שנתית ב-2010, אבל היא נמצאה עוד לפני כן בתקנות שירות המדינה (התקשי"ר), והחוק לא ישפיע על כך.

■ בשורה התחתונה: דבריה של שטרית לא נכונים. אצל עובדי מדינה, הזכות לחופש בתשלום ב-1 במאי מעוגנת בהסכמים קיבוציים ישנים ולא בחוק. במגזר הפרטי, חופש ב-1 במאי מנוכה כבר היום ממכסת החופשות של העובד.

תחקיר: ארן רונדל

יומן קורונה:
ניוזלטר יומי על כל מה שצריך לדעת
הרשמה
הרישום נכשל
✓ הרישום בוצע בהצלחה!
צרו איתנו קשר *5988