הגירעון המצטבר ב-12 החודשים האחרונים עומד על 6%. כך עולה מהודעת האוצר הערב. בחודשים ינואר-מאי נמדד גירעון בסך 46.2 מיליארד שקל לעומת גירעון בסך מיליארד שקל בתקופה המקבילה אשתקד.
בהודעת האוצר צויין כי בפעילותה התקציבית של הממשלה בחודש מאי נמדד גירעון בסך של 9 מיליארד שקל, לעומת חודש מאי אשתקד בו נמדד גירעון תקציבי של מיליארד שקל.
"החל מחודש מרץ החלו להתבטא ההשפעות של משבר הקורונה על המשק הישראלי ועל הפעילות התקציבית. משבר הקורונה משפיע הן בצד ההוצאות והן בצד ההכנסות המתבטא בעלייה בהוצאות הממשלה ומנגד בירידה חדה בהכנסות ממסים, ובכך שהביטוח הלאומי אינו מפקיד עודף הכנסות על הוצאות שנוצר מפעילותו עד לסוף חודש מאי, על מנת לשמור יתרות לחודשים הבאים בהם צפוי המוסד לסיים בגירעון תזרימי", כתבו באוצר.
מדוח הביצוע עולה כי העלות התקציבית של ההתמודדות עם משבר הקורונה עמדה נכון לסוף חודש מאי על 17.6 מיליארד שקל, כשמתוך זה רק 12.3 מיליארד שקל היו הוצאה כספית ישירה מקופת המדינה (היתרה ברובה ויתור על הכנסות). מדובר בסכום קטן יחסית להכרזות הממשלה על 100 מיליארד השקלים שיוזרמו למשק (חלק ניכר מהם באמצעות אשראי שיעמידו הבנקים).
צפי לגירעון בהיקף 150 מיליארד שקל
הגידול בגירעון בחודש מאי מהווה רק ראשיתה של מגמה שצפויה להביא את הגירעון בשנת 2020 כולה לשיא של עשרות שנים: על-פי התחזית המעודכנת של מחלקת המחקר של בנק ישראל צפויה 2020 להסתיים בגירעון תקציבי של 11.5% שהם כ-150 מיליארד שקל. לגידול הדרמטי בגירעון אחראים הן צד ההוצאה - שצפויה לגדול השנה בכ-65 מיליארד שקל מעבר לסכום המקורי שתוקצב; והן צד ההכנסה.
להערכת סגן הממונה על התקציבים באוצר לענייני מקרו, יוגב גרדוס, צפויות הכנסות המדינה להיות נמוכות בכ-60 מיליארד שקל לעומת התחזיות. הסיבות לכך הן הירידה בתשלומי מסים כתוצאה מההאטה החריפה בפעילות הכלכלית וצעדים שבהם נקטה המדינה ובהם דחייה בתשלום מסים והחזרי מסים ששולמו בתחילת השנה.
לתשומת לבכם: מערכת גלובס חותרת לשיח מגוון, ענייני ומכבד בהתאם ל
קוד האתי
המופיע
בדו"ח האמון
לפיו אנו פועלים. ביטויי אלימות, גזענות, הסתה או כל שיח בלתי הולם אחר מסוננים בצורה
אוטומטית ולא יפורסמו באתר.
כתבות
ני"ע
