בעקבות חשיפת "גלובס": דרישה לחקור את יועמ"ש בתי הדין הרבניים שמעון יעקבי

כפי שנחשף ב"גלובס", הרב עו"ד שמעון יעקבי הקדים באופן מלאכותי את סיום תפקידו כמנכ"ל זמני של בתי הדין הרבניים, כדי לקבל שלא כדין מענק של מאות אלפי שקלים • התנועה למשילות ודמוקרטיה: לחקור את התנהלותו בחשד לעבירת משמעת ועבירה פלילית

הרב עו"ד שמעון יעקבי, היועץ המשפטי של בתי הדין הרבניים / צילום: תמר מצפי, גלובס
הרב עו"ד שמעון יעקבי, היועץ המשפטי של בתי הדין הרבניים / צילום: תמר מצפי, גלובס

התנועה למשילות ודמוקרטיה פנתה הבוקר (ג') במכתב לשר לשירותי דת, יעקב אביטן; לנציב שירות המדינה, פרופ' דניאל הרשקוביץ; וליועץ המשפטי לממשלה, ד"ר אביחי מנדלבליט; בדרישה לחקור את התנהלותו של היועץ המשפטי של בתי הדין הרבניים, הרב עו"ד שמעון יעקבי, בחשד לעבירת משמעת בשירות המדינה שאף עולה לכאורה לכדי עבירה פלילית של ממש.

לפני כשלושה שבועות נחשף ב"גלובס" כי יועמ"ש בתי הדין הרבניים הקדים באופן מלאכותי את סיום תפקידו כמנכ"ל זמני של בתי הדין הרבניים, וזאת על-מנת לקבל שלא כדין מענק בסך מאות אלפי שקלים.

במכתב התלונה נטען כי "מעשיו אלה של עו"ד יעקבי, כפי שהם מתוארים בפרסומים, מעלים לכאורה חשד הן לעבירות משמעת והן לעבירות פליליות של מרמה והפרת אמונים, ניסיון לקבלת דבר במרמה וניסיון לקבלת דבר בתחבולה".

התנועה למשילות ודמוקרטיה דורשת במכתבה מהשלושה להפעיל את סמכותם לפי סעיף 32 לחוק שירות המדינה, הקובע כי "שר, נציב השירות, היועץ המשפטי לממשלה, מנהל כללי וסגנו לענייני מינהל ומנהל יחידת סמך רשאים להגיש לתובע קובלנה על עבירת משמעת שעבר עובד המדינה, הן ביזמתם הם והן על-פי תלונה שהוגשה להם".

בהתאם מבוקש כי יורו על הגשת קובלנה נגד עו"ד יעקבי, וכי עו"ד יעקבי יושעה מתפקידו עד לבירור התלונה.

התנועה למשילות ודמוקרטיה מבקשת מהיועץ המשפטי לממשלה כי יורה על פתיחה בחקירה בחשד לעבירה על סעיפים 284, 415 ו-416 לחוק העונשין, ובמקביל מבקשת התנועה מהשר אביטן לעשות שימוש בסמכותו לפי תקנה 46.216 לתקשי"ר ולהורות על השעיית עו"ד יעקבי עד לקבלת הבהרות מצידו.

התנועה למשילות ודמוקרטיה מוסיפה כי ככל שלא תוגש קובלנה כאמור, ולא תושעה עבודתו של עו"ד יעקבי כמפורט, התנועה תיאלץ לפנות בעתירה בעניין לבית המשפט המוסמך.

עו"ד זאב לב, שהגיש את התלונה, מוסיף: "אין זו הפעם הראשונה בה מתפרסמות ידיעות על גורמים בכירים ביותר בשירות הציבורי הפועלים לקבלת טובות הנאה בניגוד לדין. מצופה מנציב שירות הציבור, השר הממונה והיועץ המשפטי לממשלה לפעול בתקיפות ולמצות את הדין במקרים של עבירות משמעת וחשד לפלילים הפוגע באופן כה קשה באמון הציבורי בעובדי המדינה, גם כאשר מדובר בגורמים בכירים במערך הייעוץ המשפטי".

כזכור, ב"גלובס" נחשף כי היועץ המשפטי של בתי הדין הרבניים, הרב עו"ד שמעון יעקבי, ניסה לקבל מהמדינה סכום המוערך בין 200 אלף שקל ל-300 אלף שקל באמצעות הגשת התפטרות "מלאכותית" שאין בה ממש.

במשך 13 שנה כיהן יעקבי בתפקידו כיועמ"ש בתי הדין הרבניים, ובספטמבר 2015 הוא מונה לכהן כמנכ"ל בתי הדין הרבניים במינוי זמני לשלושה חודשים. עקב אי-מציאת מועמד מתאים, כהונת יעקבי הוארכה מעת לעת עד 10 במאי 2018. בינואר 2018 הוארכה בפעם האחרונה כהונת יעקבי עד למאי 2018. בפברואר 2018 החליט השר לשירותי דת דאז, דוד אזולאי ז"ל, למנות במינוי קבע את הרב דוד מלכה לתפקיד, שנכנס לתוקף ב-11 במאי.

ב-5 במרץ 2018 שלח יעקבי לרב הראשי לישראל המכהן כנשיא בית הדין הרבני לערעורים, הרב יצחק יוסף, הודעה כי החליט להקדים את סיום תפקידו כמנכ"ל בתי הדין הרבניים בשבוע. "אני מודיע כי החלטתי להקדים את סיום תפקידי ליום 03/05/2018, והריני מתפטר בסופו של יום זה". את מכתבו סיים יעקבי בבקשה כי נשיא בית הדין "יואיל לאשר לי מענק בהתאם לסעיף 13 להחלטת גמלאות לנושאי משרה ברשויות השלטון (נושאי משרה שיפוטית ושאריהם), התשמ"א-1981". על המסמך חתם הרב יוסף באותו יום וכתב "מאשר" ללא נימוקים.

יעקבי סבר כי בהקדמת סיום הכהונה בשבוע הוא יוכל לזכות ב-11% ממשכורתו החודשית כפול שלוש השנים בהן כיהן כמנכ"ל הזמני. זאת, לאור סעיף 13 הקובע כי "נושא משרה שיפוטית שהתפטר ישולם לו, באישור נשיא בית המשפט העליון, נשיא בית הדין הרבני הגדול, נשיא בית הדין השרעי לערעורים או נשיא בית הדין הדתי הדרוזי לערעורים, לפי העניין, מענק בסכום של 11% ממשכורתו החודשית האחרונה ששולמה לו כפול מספר חודשי כהונתו".

התנגדות מצד משרד האוצר

אלא שבמשרד האוצר התנגדו בתוקף לבקשה זו. מנהל תחום השכר במשרד האוצר, יהונתן מלצר, כתב כי "בקשת הרב יעקבי להתפטר אין בה ממש, משום שלולא היה 'מתפטר', היה מסיים את תפקידו בכל מקרה בתאריך 10.5.2018".

עוד כתב מלצר כי "מבדיקה שנערכה מול הנהלת בתי המשפט עולה כי תשלום מענק לנושא משרה שיפוטית שהתפטר בהתאם לסעיף 13, ניתן במקרים חריגים בלבד ובסכומים מופחתים מהתקרה המפורטת בהחלטה".

מלצר הוסיף כי "מאחר שמדובר במינוי שהוא מינוי בפועל, אין מדובר בהתפטרות, שכן הוא ממילא ממשיך את שירותו בתפקידו הקבוע. עם סיום תפקידו כמנהל בתי הדין בפועל שב הרב יעקבי לתפקידו הקודם, יועמ"ש בהנהלת בתי הדין הרבניים".

לטענת מלצר, "במהלך בדיקת הנושא קיבלנו לידינו את התכתובות והמינויים מהשנה האחרונה. מהשתלשלות האירועים עלו תהיות באשר לסיום תפקידו של הרב יעקבי (הקדמה בשבוע של סיום תפקידו) כמנהל בתי הדין הרבניים בפועל".

את דבריו סיים מלצר באמירה כי משרד האוצר סבור כי "הרב יעקבי אינו זכאי למענק מתוקף סעיף 13 להחלטה, ומשכך לא נוכל לאשר את התשלום".

התנגדות גם של פרקליטות המדינה

לשכת נשיא בית הדין הרבני לא ויתרה והמשיכה ללחוץ על משרד האוצר לאשר את תשלום מאות אלפי השקלים ליעקבי, אולם נתקלו בחומה. מלצר הבהיר כי יעקבי איננו זכאי למענק, וכי אם עמדת משרד האוצר לא מקובלת עליו, יעקבי רשאי לפנות ליועץ המשפטי לממשלה לצורך הכרעה. נציבות שירות המדינה סברה גם היא כי יעקבי לא זכאי למענק, אולם יעקבי סירב לוותר והגיש ערר למשרד המשפטים, ובנוסף דרש פדיון ופיצוי ימי מנוחה ומחלה ואף פיצוי בגין הלנת זכויות אלה על-ידי משרד האוצר.

מנהלת המחלקה למשפט העבודה בפרקליטות המדינה, עו"ד רחל שילנסקי, החליטה לאחרונה לאמץ את עמדת משרד האוצר ונציבות שירות המדינה וקבעה כי יעקבי לא זכאי לתשלום.

עו"ד שילנסקי כתבה כי "להבנתנו, תכליתו של המענק לפי סעיף 13 להחלטת גמלאות היא עידוד התפטרות של נושאי משרה שיפוטיים במינוי קבוע, ואילו משכיהנת כמנהל בתי הדין הרבניים בתפקיד זמני, אינך זכאי למענק. בנוסף, המענק ניתן לנושא משרה שהתפטר בלבד.

"בענייננו, לא ניתן לראות בהתפטרותך משום התפטרות לעניין זה, מאחר שתפקידך היה אמור ממילא להסתיים שבוע בלבד לאחר מכן, והיית מודע לכך במועד בו הודעת על התפטרותך. זאת ועוד, המענק מותנה באישורו של נשיא בית הדין הרבני גדול. בענייננו, ניתן אישור לאקוני, ללא נימוקים, לתשלום מלוא המענק. מהמידע שנמסר לי עולה כי המענק ניתן בדרך כלל במקרים חריגים בלבד ובסכומים פחותים מהתקרה".

כאמור, יעקבי דרש בנוסף גם פדיון ימי מנוחה ומחלה. גם דרישה זו סורבה על-ידי משרדי האוצר והמשפטים. שילנסקי כתבה ליעקבי: "כיהנת כמנהל בתי הדין הרבניים בתפקיד זמני, כאשר תפקידך הקבוע במדינה כיועץ המשפטי של בתי הדין הרבניים נשמר לך, וכפי שנמסר לנו, בתקופה זו אף נשמר רצף זכויותיך בגין ימי מחלה וחופשה כעובד מדינה בתפקיד אליו חזרת מיד עם תום המינוי הזמני כמנהל בתי הדין הרבניים.

"במצב דברים זה, קיבלתי את עמדתם של משרד האוצר ונציבות שירות המדינה, שלפיה בנסיבות אלה, בהינתן שמילאת אך ורק תפקיד זמני, בעוד תפקידך כיועץ המשפטי של בתי הדין הרבניים נשמר לך כל אותה העת, לרבות רצף זכויותיך בגין ימי מחלה וחופשה בגין תפקיד זה - הרי שלא ניתן לראות בסיום תפקידך הזמני כדי סיום כהונה המזכה אותך בפדיון ופיצוי של ימי המנוחה והמחלה בתום המינוי הזמני. אלה, כך להבנתי, ייגררו לך לתפקידך במדינה וישולמו לך עם סיום תפקידך במדינה - הכול בהתאם לכללים".