ועדת הכלכלה קוראת להעניק תמריצים לחברות התעופה הישראליות

יו"ר הוועדה, ח"כ יעקב מרגי: "על המדינה להיכנס לעובי הקורה בנדיבות גם דרך מענקים. מדברים על ערך אסטרטגי לתעופה, אז יש לכך תג מחיר; אין ארוחות חינם - אם המדינה רוצה תעופה ישראלית, עליה לשלם"

נתב"ג ריק בצל סגירת השמיים עקב הקורונה / צילום: יוסי פתאל
נתב"ג ריק בצל סגירת השמיים עקב הקורונה / צילום: יוסי פתאל

האם הסיוע לענף התעופה יגיע בדחיפה של ועדת הכלכלה? "הוועדה רואה חשיבות רבה בשמירה על התעופה הישראלית. האינטרס של המשק ושל המדינה הוא לבחון דרכי סיוע נוספים לתעופה דרך מענקים והלוואות בתנאים מועדפים, בכפוף לפיקוח ובקרה על החברות" - כך סיכם ח"כ יעקב מרגי (ש"ס), יו"ר ועדת הכלכלה, בדיון שכינסה היום (ד') תחת הכותרת "עתיד חברות התעופה הישראליות".

"על המדינה להיכנס לעובי הקורה בנדיבות גם דרך מענקים. מדברים על ערך אסטרטגי לתעופה, אז יש לכך תג מחיר; אין ארוחות חינם - אם המדינה רוצה תעופה ישראלית, עליה לשלם. משקיעים כסף רב בביטחון בתעופה, וכעת המדינה צריכה לקבוע תג מחיר לערך של התעופה הישראלית", אמר מרגי.

"הוועדה קוראת להעניק תמריצים לחברות הישראליות בדומה לחברות זרות ולהעדיף את החברות הישראליות באגרות ובתמריצים. הוועדה דוחה שיח של הלאמה של אל על או של חברת תעופה אחרת. לא מתפקידה של המדינה לשלוט בחברת תעופה. הוועדה תומכת במינוי נאמן במתווה הסיוע לאל על ועם שינוי מאזן הבעלים" - כך סיכם מרגי את הדיון, אחרי שמתח ביקורת על כך שהמשרד האחראי על התעופה, משרד התחבורה, לא שלח לדיון "אפילו לא נציג זוטר". את הביקורת מתח גם אחרי טענת מנכ"ל יאט"א ישראל, קובי זוסמן ,כי בישראל אין יד מכוונת או מתכללת לענף.

את הדיון פתח גונן אוסישקין, מנכ"ל אל על, שהתייחס לחוסר הוודאות בכל הנוגע למתווה של פתיחת השמיים - "לא במדינות הירוקות ולא במדינות עם היעדים המשמעותיים כמו ארה"ב ומערב אירופה".

אוסישקין דיבר על סיוע שהתקבל בעולם לתעופה. מדינות אחרות כבר הצביעו על תמיכה מסיבית בחברות התעופה שלהן. "אל על מזה 4 חודשים נמצאת במשא-ומתן על הלוואות בנקאיות בערבות המדינה. מעבר לזה המדינה לא הצהירה על שום תמיכה, בעוד שמדינות אחרות חולקו מענקים לחברות התעופה שלהן. גם אם השמיים ייפתחו בחודשים הקרובים, ההערכות הן שהמשבר ילווה אותנו תקופה ארוכה עם הערכות לחצי מהפעילות בשנה הבאה בנתב"ג לעומת טרום המשבר".

ח"כ מרגי העיר לאוסישקין על המצב שבו אל על נכנסה למשבר, ומנכ"ל החברה השיב כי "אל על הגיעה למשבר אחרי הצטיידות מסיבית במטוסים עם מבנה הון מורכב. עם זאת, בלי המשבר לא היינו פונים לסיוע. כל חברות התעופה בעולם, חזקות כחלשות, נסמכות על תמיכה מדינית. לופטהנזה קיבלה 10 מיליארד דולר סיוע, ואין ספק שהיא חזקה. לא ניתן לצאת ממשבר בסדר גודל כזה ללא סיוע מדיני"

ירון אמזלג, המנכ"ל הטרי של ארקיע, פירט כי החברה מצויה בהדממה: "אי-הוודאות גדול. עוד לא החלטנו מתי אנחנו יכולים לחזור לטוס, כשעלות ההפעלה של החברה עומד על מיליוני דולרים בחודש. קשה לבנות תרחישים עסקיים מול המערכת הבנקאית ולקבל הלוואה מהמדינה. מחברים אותנו רק למערכת הבנקאית, אבל במדינות אחרות יודעים לתת מענקים. יש כאן כשל שוק גדול, משום שהלוואות צריך להחזיר".

אמזלג שב והשמיע את השאיפה של ארקיע למיזוג: "כל שוק התעופה צריך להיכנס לקונסולודציה. המדינה צריכה לדחוף למיזוג כדי להציל את הענף".

אורי סירקיס, מנכ"ל ישראייר, פירט על פועלה של החברה, בשונה מחברות שבחרו להיכנס להדממה. רק 60% מעובדי ישראייר בחל"ת, והשאר עובדים יום-יום, ובהם טייסי החברה. "לא הפסקנו לטוס כדי לשמור על קיומנו", אמר סירקיס.

ישראייר היא היחידה שהגיעה למתווה של הלוואה בהיקף של 90 מיליון שקל מול 5 בנקים, אלא שהחברה מעדיפה בשלב זה לא למשוך את ההלוואה, "כי הלוואות צריך להחזיר, מה שקשה במצב של חוסר ודאות שפוגע בהכנסות".

סירקיס התייחס למתווה המענקים להחזרת עובדים מחל"ת ככזה שפוגע בחברות שהעסיקו עובדים. במקרה של ישראייר מדובר ב-200 עובדים: "אנחנו נענשים על כך שלא הוצאנו לחל"ת ב-1.5 מיליון שקל (7,500 שקל לכל עובד, מ' ר' ח'), וזה קריטי".

הוא התייחס למענק המכוון להחזרת עובדים בחודש יוני, "אלא שהענף עדיין סגור. אנחנו מבקשים לקבל את המענק על העובדים ששמרנו, ושהכסף יעמוד לנו בעתיד".

לדברי סירקיס, "נכנסנו טוב למשבר. מזה 5 שנים שישראייר היא חברה רווחית, עם שיעורי מינוף נמוכים יחס בין שווי המטוסים להלוואות (על פחות מ-50%). לא באנו לבכות אלא לתקן כשלים".

סירקיס התייחס למדיניות הממשלתית לתגמל חברות תעופה זרות ולא את המקומיות: "רינאייר ו-וויז אייר מקבלות 60 אירו על כל נוסע שנוחת ברמון, ואני מבקש 60 שקל על כל נוסע שלי שנוחת ברמון. נותנים תמריצים גם באגרות לחברות זרות, ואלינו מתייחסים בגישה חשדנית ומפלה ומדברים איתנו על הלוואות ולא על מענקים או על תמיכה ישירה".

בחודשים האחרונים נפגשו נציגי החברות עם נציגי משרד האוצר בדיונים על מתווה סיוע בדמות הלוואה כאמור. נציגי התחבורה אמור לא נכחו בדיון, אבל נציגי האוצר עלו לשיחה. עמית וסאל ממשרד החשב הכללי באוצר הסביר כי השוואה למדינות אחרות בנוגע למענקים מעוותת את המציאות, משום שהמענקים, למשל אלה שניתנו בארה"ב, מטרתם לשמור על העובדים, מה שניתן בארץ דרך תשלומי האבטלה לעובדים שהוצאו לחל"ת. "מישהו משלם לעובדים שבאל על הוצאו לחל"ת", אמר.

וסאל אמר עוד: "יצרנו מסלול ייעודי לענף התעופה מהקרן לעסקים גדולים, כדי שלבנקים יהיה יותר קל לתת הלוואה בערבות מדינה בשיעור 75%. לגבי אל על, המתווה שהגענו אליו להלוואה (400 מיליון דולר בערבות מדינה של 82.5%, מ' ר' ח') לא נתן מענה ופתרון".

לשאלה האם המדינה מכירה בצורך בחברות תעופה ישראליות, השיב וסאל: "כן. לא מתפקידנו להחליט, אבל מרגע שהתקבלה החלטה כזו, ניסינו למצוא פתרון. הצענו לאל על מתווה (הלוואה של 250 מיליון דולר בערבות מדינה והתחייבות לרכוש מניות בהיקף של 150 מיליון דולר, מ' ר' ח'), אבל אנחנו לא מדברים על הלאמה אלא על ביטחון לכסף של הציבור. המדינה תשקיע סכום מסוים שיישמר על-ידי מניות במטרה לשמור ולמכור את המניות, ולא כדי להלאים את החברה. המתווה הזה אומר שאם הבעלים לא ישים סכום, הוא ידולל, ולכן האינטרס צריך להיות שלהם, אם ירצו לשמר את הבעלות על החברה".

אלי מורגשטרן, רכז תעופה באגף התקציבים באוצר, הסביר את המתווה שהוצע לאל על בתחילת השבוע: "ניסינו לייצר פתרון שונה ממה שהצענו לחברות אחרות במשק, למרות שזה משבר של כולן. אי-אפשר להגיד שכולם בעולם תומכים במענקים לחברות תעופה. הצורך של אל על הוא ב-400 מיליון דולר, והיא לא הצליחה להשיג הלוואה, גם ששיפרנו את ערבות המדינה ל-82.5%. ההצעה הזו עדיין פתוחה, אם יש בנק שמוכן לתת 17.5% ערבות.

"שלחנו הצעה שונה שתקטין את רמת המינוף של החברה. אל על ממונפת ב-1,200%, לעומת שיעור מינוף של 20% עד 200% בעולם. זה בלי שום פרופורציה. הפתרון יאפשר את הגדלת ההון ולא את הגדלת החובות. אם המדינה תרכוש את כל המניות, היא תחזיק ב-60% דרך נאמן. אני לא חושב שיש מישהו שחושב המדינה צריכה להחזיק חברה בבעלות. אנחנו לא רוצים חברה ממשלתית שעושה תעופה מסחרית אזרחית, ולכן רעיון של הלאמה והעברת החברה לאחריות המדינה לא נמצא על הפרק".

ח"כ עידן רול הציע כי בכל מקרה ימונה נאמן שיוודא כי תוכנית ההתייעלות של אל על תיושם, כשהוא סבור כי יש עדיפות להחזיר כספים לספקים על פני גישה שהמדינה דואגת למקסם את רווחיה במתווה של סיוע למדינה: "המדינה צריכה להתייחס אל עצמה כאל הנושה האחרון", אמר.

ח"כ מתן כהנא הציג גישה פחות פייסנית לאל על וביקש לוודא כי שכספי הציבור לא יוקצו לטובת העסקת עובדים לא נחוצים ומשכורות עתק באל על. אוסישקין השיב לו כי אלמלא האירוע הזה, אל על לא הייתה מבקשת סיוע מהמדינה. לדבריו, "אל על תורמת לתל"ג 700 מיליון דולר בשנה, מול 400 מיליון דולר שאנחנו מבקשים ומול התייעלות בהיקף 400 מיליון דולר כל שנה".

עוד התייחס אוסישקין למיליארד השקלים שמחזיקה אל על מכספי הציבור על טיסות שבוטלו. "החברה הודיעה שעם קבלת הסיוע, כל שקל יחזור לציבור", אמר מנכ"ל אל על.

צרו איתנו קשר *5988