"הקפיטליזם העולמי יצטרך לעבור איזון מחדש אחרי הקורונה"

אחרי שהעולם יתגבר על הקורונה, הוא צפוי להיות פחות גלובלי ממה שהכרנו • יותר פעילויות כלכליות יוגדרו כחיוניות לביטחון הלאומי וממשלות שעד כה תמכו באדיקות בסחר העולמי, יציבו חומות בפניו • כלכלות עשירות יצמחו לאט יותר בזמן שכלכלות מתועשות חדשות עלולות לסגת

מפעל של הונדה בווהאן, סין באפריל / צילום: Aly Song, רויטרס
מפעל של הונדה בווהאן, סין באפריל / צילום: Aly Song, רויטרס

כשהכלכלה העולמית תעבור את המגפה, צפו לכך שהיא תהיה פחות גלובלית מאשר בעבר. ממשלות, כולל תומכות ותיקות רבות בסחר העולמי, מנצלות את המשבר כדי להציב חומות בפני הסחר ולהביא את הייצור הביתה. יפן משלמת כעת לחברות כדי להחזיר את הייצור מסין. נשיא צרפת עמנואל מקרון מתחייב ל"עצמאות מלאה" של אספקה רפואית עד סוף השנה. בוושינגטון, רפובליקנים ודמוקרטים כאחד תומכים כעת בדרישות "קנו מוצרים אמריקאיים" לרכישת ציוד רפואי על ידי הרשויות.

מיצרניות מוליכים־למחצה עד יצרניות חלוקים למנתחים, חברות חושבות מחדש על רשתות ייצור רב־לאומיות רחוקות שהתבררו פגיעות לשיבושים והפרעות.

"מה שהמגפה עשתה היה להבליט כמה דרכים שבהן הגלובליזציה הלכה קצת רחוק מדי", אמר פיטר אנדרסון, סגן נשיא לשרשראות אספקה וייצור ביצרנית המנועים "קאמינס" מאינדיאנה, שיש לה 125 מפעלים ב־27 מדינות. עשור של מחלות, אסונות טבע ומלחמות סחר הראה איך חברות "מכניסות כמות אדירה של סיכון לשרשראות אספקה עולמיות", הוא אמר. ההפרעות הללו גרמו ל"קאמינס" לזרז את התוכניות להפוך את מערכות הייצור שלה לפחות גלובליות, ולרכז את הייצור קרוב יותר לשוק שבו נמכרים המוצרים הסופיים.

צמיחה איטית יותר

בעולם שאחרי המגפה, חלק ניכר יותר מהפעילות הכלכלית תיחשב חיונית לביטחון הלאומי, ולכן תחייב הפקה עצמית. אם הממשלות יקימו חומות סביב מגזרים בכלכלות שלהן, העלויות יעלו והצמיחה עלולה להאט. כלכלות עשירות יצמחו אולי לאט יותר, וכלכלות מתועשות חדשות עלולות לסגת. הבנק העולמי הזהיר החודש מפגיעה מתמשכת במדינות עם הכנסות נמוכות מ"נזק ממושך לרשתות האספקה העולמיות, לסחר העולמי ולתנועות ההון ושיתוף הפעולה הגלובלי".

"הקפיטלים העולמי יצטרך לעבור איזון מחדש", אמר פסקל לאמי, מנהל ארגון הסחר העולמי לשעבר והיום היו"ר האירופי של חברת הייעוץ ברנזוויק גרופ. "האיזון של לפני הקורונה בין היעילות והעמידות, ייטה לכיוון של העמידות".

לא כל התגובות למגפה היו "לאומיות". קואליציה של מדינות קטנות, בהובלת סינגפור וניו זילנד, מקדמת הסכם להפחתת מכסים כדי לקדם מסחר בציוד רפואי, בנימוק ששיתוף פעולה בינלאומי הוא עדיין הדרך היעילה ביותר להגדלת האספקה. העלייה המטאורית בשיחות הוועידה מאיץ מעבר לעבודה מקוונת ושירותים מרוחקים כמו טלה־רפואה, שעשויים להעביר לגלובליזציה מגזרים שהיו זמן רב בעיקר לאומיים.

המעבר המאולץ לעבודה מקוונת בגלל המגפה ניתק יותר מקומות עבודה מהמיקום הפיזי שלהם. "זה לא פשוט כמו לומר שהגלובליזציה הסתיימה", אמרה סוזאן לונד, שותפה במכון העולמי של מקינזי. "הגלובליזציה לובשת צורה חדשה".

הסחר העולמי צפוי לרדת השנה בשיעור של עד שליש, וההשקעות הזרות הישירות ב־40%. משקיעים בינלאומיים משכו 83 מיליארד דולר מהשווקים המתעוררים במרץ לבדו, נתון שיא חודשי, אם כי סך ההשקעות הזה התאושש מעט באפריל ובמאי.

כמעט 90 מדינות חסמו את הייצוא של מוצרים רפואיים כדי לשמור על אספקה לאזרחים שלהן, ו־29 עשו כך לגבי מזון, לפי גלובל טרייד אלרט, גוף מעקב משווייץ. יותר מ־70% מנמלי הכניסה בעולם - נמלי תעופה, ים ויבשה - הגבילו נסיעות לחו"ל ומהעולם.

עובדים במפעל בהאיטי תופרים חלוקים לצוותים רפואיים ברחבי העולם, אפריל  / צילום: Dieu Nalio Chery, Associated Press
 עובדים במפעל בהאיטי תופרים חלוקים לצוותים רפואיים ברחבי העולם, אפריל / צילום: Dieu Nalio Chery, Associated Press

הגלובליזיצה נתקעה

עוד לפני שהמגפה הכתה, הגלובליזציה נתקעה אחרי הבום שלה בשנות ה־90 ובשנות האלפיים, כאשר סיום המלחמה הקרה איחד את הכלכלה הבינלאומית. המשבר הפיננסי סיים את ההתרחבות ההיא, ובחירתו של דונלד טראמפ והיציאה הבריטית מהאיחוד האירופי, המשיכו לפגוע בשילוב הכלכלי.

כלכלת העולם צמחה בקצב בריא ב־2019, אך הסחר ירד במידה רבה בגלל מדיניות הסחר של ממשל טראמפ כלפי סין ועמיתות סחר נוספות של ארה"ב. ההשקעה הזרה הישירה העולמית הייתה נמוכה ב־25% מהשיא של 2015. ההגירה הבינלאומית ירדה לאיטה בהתמדה בעשור האחרון, אחרי עלייה חדה ב־1990־2010.

לארגון הסחר העולמי יש שתי תחזיות לעולם של אחרי המגפה. התרחיש האופטימי מראה את הסחר העולמי חוזר בשנה הבאה פחות או יותר לרמה שהייתה צפויה ללא המגפה. התרחיש הפסימי מצביע על התאוששות קלה יותר וקצב צמיחה איטי, עם המסחר חוצה הגבולות בירידה של 20% מהרמה שנצפתה לפני המגפה.

באופן דומה, לפני מאה שנים, השפעת הספרדית ומלחמת העולם הראשונה עצרו בבת אחת את הצמיחה בסחר העולמי, בפיננסים ובהגירה. המלחמה, המגפה ב־1918, הלאומנות והמגננה הכלכלית ניתקו קשרים בינלאומיים עד כדי כך שנדרשה יותר ממחצית מאה להשתלבות הכלכלית העולמית לחזור לרמה של תחילת המאה ה־20.

המגפה חשפה עקב אכילס לכאורה של הכלכלה העולמית - שרשראות אספקה משולבות של מפעלים, מפיצים וצרכנים. משלוחים חוצי גבולות בתוך השרשאות הללו הפכו ליותר ממחצית מסך הסחר הבינלאומי ב־2007, לפי הבנק העולמי.

"מדטרוניק", יצרנית של מכשור רפואי ממינסוטה, אומרת שמכונות ההנשמה שהיא מייצרת מכילות יותר מ־1,500 חלקים מ־100 ספקים ב־14 מדינות. הריכוז של ייצור חלקי רכב גלובלי באזור ווהאן בסין - שבו התפרצה המגפה במקור ושהיה הראשן שנסגר - גרם למחסור ששיתק הרכבת כלי רכב ביפן, דרום קוריאה וסרביה.

"ב־20 השנים האחרונות בערך, שרשראות אספקה היו מתוכננות ליעילות מירבית, מה שהפך אותן פגיעות מאד להפרעות", אמר חמיד מוגדם, מנכ"ל חברת הלוגיסטיקה "פאולוג'יס".

בשלב מסוים, סין מנעה מהחברה השבדית "מלנלינקה" לייצא חלוקים ממפעלים סיניים למפעלים שלה בצ'כיה כדי לארוז אותם בערכות ציוד רפואי שהחברה מכרה ברחבי אירופה. אותם מפעלים צ'כים נפגעו גם מהחלטת פולין לסגור את גבולה עם צ'כיה, מה שגרם להפחתה של מחצית בכוח העבודה של המפעלים הללו, שהעסיקו גם עובדים פולנים.

צרפת מנעה מ"מלנלינקה" משלוח מסכות שאוחסנו במחסן שלה בליון לספרד ואיטליה, והאיחוד האירופי עצר זמנית יצוא ממרכז ההפצה של החברה בבלגיה לשווייץ ונורבגיה, שאינן חברות באיחוד. כשמלנלינקה לא יכלה לספק הזמנות מהמרכז שלה בבלגיה למזרח התיכון, מרוקו עצרה את היצוא לאירופה של הביגוד הרפואי שהחברה מייצרת במרוקו.

"חשבתי שאירופה זה עניין של שוק אחיד וסולידריות. כעת זה נראה יותר כמו המערב הפרוע", אמר מנכ"ל מלנלינקה, ריצ'רד טוואמי. "דבר אחד שברור במאה אחוז הוא שהדרך שבה אנחנו מספקים דברים צריכה להשתנות. אנחנו עובדים עם כמה מדינות בסקנדינביה כדי להקים אלמנט של ייצור מקומי".

ההיסטוריה של הגלובליזציה המודרנית
 ההיסטוריה של הגלובליזציה המודרנית

העדיפות: בריאות ובטיחות

כמה מפעלים בארה"ב שנשארו פתוחים, או מיהרו להיפתח מחדש, נפגעו מסגירת ספקים שלהם במקסיקו. מנכ"לים של מעל 300 חברות ייצור בארה"ב, כולל יצרני רכב, אלקטרוניקה וכימיקלים, חתמו על עצומה שקראה למקסיקו להתאים את מדיניותה לתוכניות ייצור אמריקאיות, והזהירו שסגירת מפעלים או מחסנים "מסכנת את יכולתנו לספק ציוד חיוני וצרכי יומיום לאזרחים בכל צפון אמריקה".

פקידים מקסיקנים הגיבו שהם חוששים מהדבקות במפעלים סמוכים לגבול. "אנחנו חלק נשרשרת אספקה עולמית, אבל העדיפות של מקסיקו היום היא בריאות ובטיחות לחולים", אמר אז שר החוץ מרסלו אבררד.

בלייק מורט, מנכ"ל רוקוול "אוטומיישן", יצרנית אוטומציה תעשייתית ממילווקי, צופה שחברות יפחיתו את התלות שלהן במפעלים מספק יחיד של רכיב או חומר גלם חיוני. "אנחנו כבר רואים שכמה יצרנים מתכננים להחזיר ייצור לצפון אמריקה", הוא אמר.

עוד לפני משבר הקורונה, ארה"ב וסין הרימו חומות הגנה על טכנולוגיה מקומית ומגזרים נוספים בשם ביטחון לאומי. הדור החמישי של טכנולוגיית הסלולר התפצל לגרסאות בהובלה אמריקאית וסינית.

השר לסחר חוץ בממשל טראמפ, רוברט לייתייזר, אמר לשרי מסחר מהכלכלות הגדולות בעולם שלקח אחד מהמגפה הוא ש"תלות־יתר במדינות אחרות כמקור למוצרים רפואיים זולים יוצרת פגיעות אסטרטגית".

שר החוץ מייק פומפאו אמר שהמשבר צריך לגרום להערכה מחדש של התלות האמריקאית בסין, לא רק בתחום התרופות אלא גם במינרלים נדירים, חומרים גרעיניים ו"הרבה דברים נוספים שחיוניים לביטחון האמריקני".

ממשל טראמפ הודיע מאז מאי שהוא שוקל להטיל מכסים או מכסת יבוא על מוצרים שונים בשם הביטחון הלאומי, כולל אנטנות סלולר וחומרים שמשמשים לייצור שנאים אלקטרוניים וציוד תעופה וחלל.

מדיניות הישענות עצמית

המדיניות לעידוד ההישענות העצמית תופסת גם ממשלות שהתנגדו להתקפות הקודמות של ממשל טראמפ על הגלובליזציה. "הנקודה שמציג המשבר הזה היא שייתכן שהלכנו רחוק מדי עם הגלובליזציה", אמר תיירי ברטון, נציב השוק הפנימי של האיחוד האירופי. הקנצלרית אנגלה מרקל הצהירה שבכל הנוגע לציוד רפואי, "אנחנו זקוקים לדרגה של סוברניות בנושא הזה, או לפחות לנדבך של ייצור מקומי".

לפחות שמונה מדינות, לצד האיחוד האירופי, חשפו השנה מגבלות חדשות על השקעות זרות, בעיקר כדי למנוע השתלטויות על תעשיות אסטרטגיות במצוקה.

הממשלות משתמשות בסובסידיות כדי לתמוך בעסקים מקומיים במהלך הסגרים. כמה ממאבקי הסחר הקשים ביותר בשנים האחרונות - בין ארה"ב והאיחוד האירופי ובין כמעט כל מדינה מול סין - התמקדו בתמיכה ממשלתית שמעוותת את השוק החופשי.

מומחי סחר מזהירים ממאבקים חדשים סביב הסוגיה האם מימון כזה מקדם באופן לא ראוי יצוא או חוסם יבוא, בייחוד כשמצדיקים אותו בנימוקי ביטחון לאומי. "הדרכים השונות שבהן מדינות נוקטות כדי להגן על תושביהן", אמר פסקל לאמי מארגון הסחר העולמי לשעבר., "יפצלו את מערכת הסחר העולמית בדרך ברורה בהרבה מאשר המכסים".

כאשר מתחים דומים הופיעו במשבר הפיננסי של 2008, "ארגון הסחר העולמי" התערב כדי לשכך מלחמת סחר בהתהוות. כיום אין יותר לארגון הזה השפעה כזו. ממשל טראמפ חסם בשנה שעברה מינוי של שופטים לבית הדין לסחר, ובכך שלל בפועל ממערכת המשפט של ארגון הסחר את יכולתה לאכוף חוקים עולמיים. השיתוק הממושך פגע גם ביכולת הארגון, WTO , לנסח חוקים חדשים לכיסוי אתגרים חדשים.

כמה קובעי מדיניות בארה"ב ובמקומות אחרים טוענים שהמשבר קורא ליותר שילוב, לא פחות, ושהליכה אל כלכלות עצמאיות יותר תשאיר את העולם חשוף יותר לסכנות של שיבושי היצע. יותר מ־100 מדינות, ביניהן ארה"ב, הפחיתו את המיסים והגבלים אחרים על יבוא רפואי שהוטלו לפני המגפה. זו הכרה בכך שבטווח הקצר לפחות עדיף להן לייבא יותר, ולא לנסות לחסום את הספקים הזרים.

"אם יותר מדינות ילכו בדרך של הישענות עצמית, תגדל ההתמודדות על משאבים נדירים, המחירים יעלו והמתיחויות הבינלאומיות יגדלו", אמר פיל הוגן, נציב התחרות של האיחוד האירופי. "זה יהיה מצב שבו כולם מפסידים לאזרחים ולכלכלות שלנו".

למרות הרטוריקה של החזרת ייצור הביתה, הגורמים הכלכליים שמניעים את הייצור בחו"ל יימשכו, אמר טוואמי, מנכ"ל החברה השבדית מולנליקה. שנים של ביקוש למוצרים רפואיים זולים יותר על ידי מערכות בריאות ציבור ללא מימון הניעו אותו להעביר ייצור לקמבודיה, מיאנמר ומרוקו.

ממשלות שמבקשות כעת להחזיר ייצור הביתה, הוא אמר, "יצטרכו לשלם יותר".