צ'ק אין | ניתוח

מרימות עם מסיכות: האם התיירות הגאה תהיה הקטר שיוציא את הענף מהמשבר

עד הקורונה, הגיעו לישראל עשרות אלפים תיירים גאים מדי שנה, בגרף ששיקף עלייה מתמדת • התייר הגאה קנה לעצמו שם של תייר שמוציא ומשקיע בחופשה עשרות אחוזים יותר מאשר תייר "רגיל" • כעת, יש מי שמציב את הקהילה במעגלים הראשונים שיעלו על מטוס בדרך לאושש את התיירות

תיירות גאה / צילום: Outstanding Travel
תיירות גאה / צילום: Outstanding Travel

פעם, כשחיינו בעולם נורמלי שבו התיירות פרחה ושגשגה, העוסקים בענף איתרו קהלים שסומנו בישיבות השיווק והפרסום ככאלה שבהם כדאי להשקיע.

אחד מהקהלים הללו היה התיירים הסינים, וגם ההודים סומנו כקהל יעד. אלא שבינתיים, ערים שידעו לפנות לקהילה הגאה הן שגרפו את הקופה. התייר הגאה, ובעיקר כשמדברים על הגברים שבחבורה, קנה לעצמו שם של תייר שמוציא ומשקיע בחופשה עשרות אחוזים יותר מאשר תייר "רגיל", מדובר - בהכללה כמובן - בתיירים בעלי הכנסה פנויה גבוהה, שאוהבים לבלות וליהנות לרבות במסעדות יוקרה, בטיפולי ספא ובהמון שופינג. בתי מלון כבר למדו כי התייר הגאה מעדיף מיטת קינג סייז והם, גם במדינות השמרניות, פונים לסוכני התיירות המתמחים בקהילה כדי שישווקו אותם לקהל הנחשק.

"לא מגרד רבע מהפוטנציאל"

לישראל הגיעו עשרות אלפים תיירים גאים מדי שנה, בגרף ששיקף עלייה מתמדת, כך מפרט נדב פרץ מנכ"ל ובעלים של OUTstanding Travel המתמחה בתיירות גאה לישראל וליעדים נוספים באגן הים התיכון. פרץ, שמעריך כי מדי שנה מבקרים בישראל 30-40 אלף איש מהקהילה הגאה, ובשבוע הגאווה לבדו באים 12-15 אלף. הוא סבור שהמספר הזה "לא מגרד רבע מהפוטנציאל" כשהוא מסתכל על ערים כמו ברצלונה ומדריד והאי היווני מיקונוס, אייקונים תיירותיים בולטים לתייר הגאה.

נדב פרץ / צילום: ריקי רחמן
 נדב פרץ / צילום: ריקי רחמן

עד עכשיו דיברנו בהכללה. אלא שההתייחסות לסגמנט התיירות הגאה מסתעפת לפי זרמי הלהטב"ק (לסביות, הומואים, טרנסג'נדרים, ביסקסואליים וקווירים) שלכל אחד מהם כתייר דרישות משלו. פרופ' יניב פוריה, ראש המחלקה לניהול מלונאות ותיירות באונ' בן גוריון מסביר כי "התייר ההומו והתיירת הלסבית שונים בציפיות שלהם מהחוויה התיירותית, ואי אפשר לאגד אותם כפלח שוק אחד. על פי מחקרים, בקרב הומואים יש ביקוש לבילויים ולחוף ים ולתעשיית המין הרלוונטית, ואצל הקהילה הלסבית יש ביקוש לתרבות ורצוי בעלת אופי פמיניסטי שיכול להיות ערבי שירה ואירועי ספרות. אצל לסביות בולט יותר התנאי הנדרש והחשוב בבחירת היעד והוא הביטחון והבטיחות, רבות מהן מחפשות אחר מזון טבעוני וערכים קהילתיים וסביבתיים". לדברי פוריה מה שמייחד את שתי הקהילות, הוא ש"הן מתעניינות בקהילה ההומו-לסבית המקומית, כך שיחפשו מקומות בילוי שם יוכלו לפגוש את המקומיים".

את הביקוש לתייר הגאה ממקד פרופ' פוריה לא רק בהיקף ההוצאה הגבוהה יותר, אלא גם בנאמנות: "זה קהל שיש לו עקומת ביקוש קשיחה; אחרי פיגועי טרור הם היו מהראשונים לחזור לפה. תעשיית התיירות יודעת לשרת את הקהל הצעיר אבל לצערי יש התעלמות מלהטב"קים מבוגרים ובעיקר עם משפחות".

לשאלה איזו היערכות מצופה למשפחה חד מינית לעומת משפחה "רגילה" משיב פוריה כי "זה מתחיל בדברים קטנים - בטופס שממלאים בבית המלון ומופיע ברובריקות רק שם האב ושם האם. או שהילדים הולכים לאיזו פעילות ושואלים איפה אמא ואבא. בעיקר בקרב משפחות עולה הרגישות להקנטה הסביבתית או חלילה להשפלה או לקריאות גנאי. בקהילה הזו יש חשש גדול מפני אלימות פיזית או מילולית. לא במקרה לסביות כמעט שלא יטוסו לטורקיה או לרוסיה ואפילו למדינות מסוימות באפריקה - וזה קורה במאה ה-21".

פרופ' יניב פוריה / צילום: דני מכליס, אוניברסיטת בן-גוריון בנגב
 פרופ' יניב פוריה / צילום: דני מכליס, אוניברסיטת בן-גוריון בנגב

התייר הגאה מחוזר גם בירדן ובמצרים

"תל אביב ממוקמת ב'טופ 5' של הערים שמוגדרות כיעדי חובה לקהילה הגאה", אומר פרץ. "היא הפכה להיות ה'מכה' שעושים אליה עלייה לרגל. כולם רוצים להגיע לפה וזה לא רק בשביל המסיבות. יש לנו קבוצות שמגיעות מברזיל, ואת יכולה למצוא תייר שבבוקר בוכה בביקור בכנסיית הקבר בירושלים ובערב קורע את העיר במסיבות בתל אביב. הם באים לתל אביב אבל מבקשים לבקר גם בירדן ובמצרים - יעד שאי אפשר להגיד עליו שהוא גיי פרנדלי - וזה רק כדי לבקר באתרי מורשת. התייר הגאה מחוזר על ידי כל בתי מלון בירדן, גם השמרניים, שרוצים את התיירות שלנו משיקול כלכלי. זוג שנמצא בבית מלון w בעמאן או אל מנארה בעקבה, יבזבז יותר בספא, בבר של המלון וגם ישאיר טיפ יותר גבוה. הוא אפילו ישאיר את החדר מסודר יותר. אנחנו עושים הכללה כמובן, אבל אני מקבל פניות מכל מלון גם במצרים שרוצים אותנו. האינטרס של הרשויות שם הפוך מהאינטרס העסקי של רשתות המלונות".

לפי פרץ, שליש מהמבקרים בישראל מגיעים מארה"ב כשהוא עורך אבחנה; "התייר הגיי האמריקאי רוצה להרגיש אמריקה ברמת החיים, במסעדות, במלון ובספא, התייר האירופאי יחפש להרגיש כמו מקומי וייסע לירושלים באוטובוס של אגד".

לפי פרץ, התיירים נשארים בארץ בממוצע לשבוע (לעומת 4 ימים ממוצע השהות של תייר "רגיל"). "יש קהל גדול של בני 45 פלוס שלא באים לפה בשביל מסיבה של עופר נסים, הצעירים מספרד אולי כן אבל הרוב לא. התייר הגאה והיהודי העשיר מניו יורק הם התיירים הכי חזקים שמגיעים לארץ". אגב, על חבילה של 10 ימים משלמים כ-3,500 דולר (בלי טיסות) "היו לנו זוגות שהרכבנו להם חופשה שעלתה 80 אלף דולר לשבוע".

"בערים שבהן התיירות הגאה פרחה התיירות כולה פרחה", אומר ד"ר אלון גלבמן ראש המחלקה לניהול תיירות ומלונאות במכללה האקדמית כנרת "ראינו את זה בתל אביב בברצלונה, בברלין או בניו יורק שם ביקוש על ידי תיירות גאה הפך לסמן להצלחה התיירותית של עיר שנתפסת ליברלית, פתוחה ויצירתית. זו תיירות עם כוח מיוחד בהיבט השיווקי והכלכלי ולא במקרה אירועים שמיועדים לקהילה מושכים אליהם תיירים מכלל המגזרים".

במעגלים הראשונים שיעלו על מטוס בדרך לאושש את התיירות, מונים בענף התעופה את הקהילה העסקית ואת המשפחות, אולם יש מי שסבור שבין המעגלים הללו ממוקמים גם התיירים הגאים. "אני בטוח שהם יהיו הראשונים שיעלו על מטוס. בארה"ב רק מחכים לזה", אומר פרץ, שבינתיים חושש מביטול אפשרי לביקור של ארבע קבוצות שמתוכננות להגיע לארץ בחודש אוקטובר.

המצב הנוכחי פוגע גם בקהילה

גלבמן מצנן את ההתלהבות מכך שהתיירים הגאים יעזרו לאושש את התיירות. "אורח החיים שנכפה עלינו כמי שנתון למעקב, לבדיקות ולשאלונים שחודרים לפרטיות ולחופש התנועה מהווה פגיעה עצומה גם בקרב הקהילה הגאה ובעיקר בקרב קהל המסיבות. החסמים והמגבלות שנראה שיישארו אתנו עוד הרבה זמן ישאירו את הקהל הזה בבית. כל עוד יש מגבלות קשה לי לראות של סגמנט התיירות הגאה ובטח לא בעוצמות שהכרנו. יכול להיות שהקהל הזה יחפש אחר איים שבהם שיעורי התחלואה נמוכים לחופשת ים טורקיז-חול לבן".

ויש גם את סוגיית המחיר, ההערכות הן שמחירי הטיסות והחופשות בכל העולם צפויים לעלות, וישראל, יעד שממילא נחשב יקר, עשויה לשלם את המחיר בהרחקת תיירים. פרץ מסכים כי המחיר הוא סוגייה כואבת: "ישראל היא יעד מאוד יקר וזו הסיבה שלסביות באות לפה הרבה פחות. הגרלנו פעם כרטיסים לחופשה בארץ בתחרות בארה"ב, וזכו זוג לסביות שלא רצו לבוא גם שהטיסה והמלון שולמו, כי הן ידעו שהשאר יהיה יקר".

"לאחר המשבר התיירות תהפוך להיות חוויה יקרה יותר", מסכים פוריה, "זו סיבה טובה לפנות לקהל יעד הזה אבל עוד לפני שהתיירות חוזרת צריך לעשות עבודה עמוקה בנושא השירות וקבלת הפנים לקהילה הזו. תביני שכשמגיעות זוג לסביות לבית מלון ושואלים את הילדים שלהן איפה אבא, זה הורס את כל החוויה. או שעבורם, יותר מאשר לשאר התיירים יש חשיבות לקבל בחדר מיטה זוגית אמיתית ולא מיטות שהוצמדו לתודעה ולקבלה של מי שהם. יש הזדמנות לעשות פה עבודה שתוביל לשינוי חשוב. תל אביב משחקת את המשחק של להיות גיי פרנדלי. היא כזו מבחינת האוכלוסיה המקומית והמכבדת אבל יש מיעוט של מקומות בילוי שמיועדים להומואים וללסביות. תל אביב יכולה לנצל את ההזדמנות ולבלוט מעל הערים המתחרות שלה בסגמנט הזה ולמתג את עצמה כעיר לסבו-פרנדלי". פוריה הציג לעיריית תל אביב רעיון של הקמת אתר מורשת להומואים וללסביות, "לא אתר הנצחה מהבר נוער, אלא מקום שבו כל מבקר, הומו ולסבית, יחושו תחושת העצמה, עם הבלטה של ציוני דרך היסטוריים וידוענים מקומיים. הייתה פה קבוצה גדולה של סוכני נסיעות הומואים מגרמניה שאחרי סיור בעיר שאלו אותם איך אפשר לשפר את החוויה. הם תהו למה לא לקחו אותם לביקור בבית כנסת. הם אמרו שמסיבות יש גם בברלין, אבל פה יש משהו אחר. הם רצו לראות בית כנסת שמכבד את הקהילה ואת הנשים, ויש כאלה. תל אביב יכולה להפוך לעיר שתמגנט אליה מכל השכבות, ולא רק את הצעירים שבאים למסיבות".

מיתוג כזה יכול להרחיק מפה תיירים שמרנים.
"יכול להיות, אבל מצד שני אפשר להרוויח עוד קהל הטרוסקסואלי שיבוא רק בגלל זה", אומר פוריה, "תיירים שמגיעים לתל אביב יודעים שזו עיר ליברלית ופלורליסטית. תל אביב צריכה להקים את אתר המורשת הראשון בעולם כי ברגע שהוא יהיה השני והשלישי הפסדנו את התחרות".