הקרב האחרון על עתידו של רכס לבן בהרי ירושלים יוצא לדרך

בהרי ירושלים, על פסגות רכס היורד עד נחל רפאים, ישנו שטח טבע גדול בו חיים צבאים, שועלים, חוגלות, עופות דורסים, צבועים וזוחלים. לצידם מתפרסים על פני השטח עשרות אלפי עצים, בהם גם עצים עתיקים רבים, המהווים בית למינים ביולוגיים שונים, וגם מספקים צל לבני האדם הרבים הנוהגים לבקר במקום מדי יום. אלא שייתכן כי בקרוב אותו רכס לבן יהיה נחלת העבר, ובמקום עצים, צמחים ובעלי חיים - יגדשו את השטח 5,300 יחידות דיור על פני שטח של 840 דונם ברכס, את הקמתן מקדמת המועצה הארצית לתכנון ובנייה.

היום (ה') בצהריים, צפויה להתכנס ועדת המשנה לעררים של המועצה הארצית, ולדון בתוכנית המעוררת התנגדויות רבות ומחאה ציבורית, לאור הפגיעה הצפויה בטבע ובשטחים הפתוחים ההולכים ומתמעטים ברחבי ישראל. בזמן שמחוץ לדיונים תתקיים הפגנה, הוועדה תדרש לדון: האם לדון את גורלם של השטחים הפתוחים ובעלי החיים של רכס לבן, או לגלות קשב ליותר מ-6000 הסתייגויות של אזרחים וארגונים, ולהעתיק את תוכניות הבנייה לשטח אחר. הכרעת הוועדה תפורסם בעוד מספר שבועות.

הבנייה ברכס לבן תקטע את המסדרון האקולוגי של נחל רפאים, ההולך ומצטמצם בעשורים האחרונים בעקבות פעולות לפיתוח תשתיות תחבורתיות ואחרות. קטיעת המסדרון האקולוגי תצמצם משמעותית את מרחב המחייה של להקות הצבאים באזור, ותמנע מהן לתקשר זו עם זו, והטבע השברירי בין כה באזור - שעבור אנשים רבים מהווה חלק מהותי מאופייה של ירושלים, יפגע באופן שלא ניתן לשיקום. הקרקע של רכס לבן חשובה אף למי המעיינות באזור; הבנייה על הרכס תצמצם את אפשרות החלחול של המים, מה שיוביל ככל הנראה לזרימה של פחות מים לעין לבן, עד שיהיה יבש לאורך רוב ימות השנה. גם מעינות אחרים עלולים להיפגע.

תוכנית הבנייה תחלוש על שטח כולל המהווה כ-20% משטח המחשופים הלא-בנויים ברכס, וכולל כ-370 דונם יער נטע אדם וכ-8,000 עצים בוגרים המיועדים לכריתה, וזהו רק אחד ממספר פרויקטים המתוכננים ברכס לבן. פעילי הסביבה מזהירים כי מדובר למעשה ביריית פתיחה לבנייה רחבת היקף על פני השטחים הפתוחים והירוקים הסובבים את ירושלים, ובהם סובב עין כרם, יער אורן, הר חרת ומצפה נפתוח. השכונות הסמוכות לרכס לבן בירושלים, בהן קריית מנחם ועיר גנים, כוללות אוכלוסייה מעוטת יכולת שרכס לבן מהווה שטח טבעי נגיש עבורה, ובנוסף הרכס הטבעי נצפה משכונות נוספות בעיר ויישובים בסביבתה, ומארח מדי יום מטיילים מרחבי הארץ.

השטחים הירוקים, הנעלמים מן הנוף בישראל במהירות, אף שומרים על הציבור מפני תחלואה; בנייר עמדה שהגיש איגוד רופאי בריאות הציבור לוועדת הפנים והסביבה שדנה השבוע בעתידו של רכס לבן, הציג האיגוד את התרומה הקריטית של הטבע לבריאות, וקרא לוועדה המחוזית לקיים תסקיר השפעה על הבריאות על מנת לזהות את ההשפעות של התוכנית על פי ההגדרה הרחבה של ארגון הבריאות העולמי: "בריאות היא מצב של רווחה פיזית, נפשית וחברתית ולא רק העדר מחלה".

מחקרים רבים בעולם מראים קשר בין חשיפה לשטחים ירוקים וטבעיים בעיר לבין שיעורים נמוכים של תמותה, מחלות נשימה, מחלות לב, סכרת, השמנת יתר ובריאות נפשית. מחקרים נוספים מראים שסביבה ירוקה תורמת להתאוששות מהירה יותר ממחלות והפחתת לחצים, חרדות ועייפות. לפי איגוד רופאי בריאות הציבור, חשיפה לסביבה ירוקה מפחיתה סיכון ללדת תינוקות במשקל לידה נמוך, וקריטית להתפתחות פיזית, וקוגניטיבית ונפשית תקינה של ילדים ונוער. ההשפעות, אגב כך, חיוביות יותר בקרב אוכלוסיות במעמד סוציו אקונומי נמוך. בקרב אוכלוסיות אלה, מגורים בקרבת סביבה ירוקה תורמים יותר להפחתת תמותה ותחלואה כולל מחלות לב, מאשר באוכלוסיות מבוססות. לסביבה טבעית יש אפקט של עידוד פעילות גופנית, ולפעילות גופנית בסביבה טבעית יש אפקט מיטיב יותר מאשר פעילות גופנית בסביבה עירונית.

האם יש ברירה אחרת?

זאת לא הפעם הראשונה שפרויקטי נדל"ן ברכס לבן נתקלים במחאה ציבורית רועמת. לפני יותר מעשור, המועצה הארצית לתכנון ובניה דחתה את תוכנית ספדי לבנייה בהרי ירושלים בעקבות מאבק ציבורי גדול. אך לאורך השנים הללו, השטח הפגיע נותר על הכוונת של מוסדות התכנון, ולפני כשנה אישרה הוועדה המחוזית לתכנון ולבנייה במחוז בירושלים את תוכנית "רכס לבן". עתירות שהוגשו לבג"ץ בנושא העלו חרס, והדיון היום הוא הקרב האחרון של פעילי הסביבה נגד תוכנית הבינוי.

בזמן שאוכלוסיית ישראל גדלה, האם יש ברירה אחרת לבנייה ברכס לבן במחיר הכרעת גורלו של השטח הפתוח ובעלי החיים להם המקום משמש בית? על-פי יזמי התוכנית והוועדה המחוזית, הבנייה נדרשת בשל חוסר בעתודות קרקע לבנייה בעיר וכן מתוך צורך ב"קרקעות משלימות" בעקבות פרויקטים של פינוי-בינוי. על-מנת "לרכך את המכה", טוענים היזמים והוועדה המחוזית כי השטחים המיועדים לתוכנית דורגו כבעלי רגישות סביבתית לא גבוהה.

לפי החברה להגנת הטבע, טענות אלו אינן נצמדות לאמת. בפברואר 2019 פורסם מאגר העתודות למגורים בירושלים לשנת 2040, בו נכתב כי גודלו של המאגר המצטבר של עתודות למגורים עד 2040 נע בין 124,840 יחידות דיור פוטנציאליות ועד 78,655 יחידות דיור לאחר הפחתה בשל קשיי מימוש. זאת, לאחר שהוחסרו ממאגר העתודות אלפי יחידות דיור הנמצאות בשטחים פתוחים איכותיים: תוכניות הבנייה ברכס לבן, מורדות אורה, שלוחת הדסה ומצפה נפתוח. בשל כך, בחברה להגנת הטבע טוענים כי הפיתוח העירוני אינו מחייב בנייה באזורים אלו.

אם כן, בירושלים קיימות עשרות אלפי עתודות קרקע מאושרות לפיתוח בר קיימא בתוך העיר. שכונות קצה מגדילות את השטח הבנוי ומתרחקות עוד ועוד ממרכזה של העיר, מאריכות את התשתיות העירוניות, מסבכות ומייקרות את אחזקתן ותפעולן, וגורמות להמשך הזנחת שכונות העיר הישנות ולפגיעה באפשרויות התחדשותן, שהיא הצורך הגדול והחיוני ביותר של העיר. "הפיתוח העירוני אינו מחייב בנייה באזורים אלו. אפשר לענות על הביקוש למגורים, לעשרות השנים הבאות, בגבולות העיר בלבד, מבלי לבנות על השטחים הפתוחים ולהרוס את הטבע, לתמיד", אומרים בחברה להגנת הטבע.

ביום שלישי השבוע קיימה יו"ר ועדת הפנים והגנת הסביבה ח"כ מיקי חיימוביץ' דיון בו עלו נושאי תוכניות הבנייה במחוז ירושלים ושימור ערכי הטבע - המעיינות, הריאות הירוקות ושטחי המחייה של בעלי החיים שעלולים להיפגע בעקבות תוכניות בנייה באזור. "פיתוח זה חשוב והכרחי אבל השמירה על הסביבה היא הערובה הבריאותית והכלכלית שלנו. לכן צריך לקדם התחדשות עירונית לפני שמחריבים שטחים חדשים בעלי ערך אקולוגי, בייחוד בעידן של משבר אקלים". אמרה חיימוביץ'. בסיכום הדיון פנתה ח"כ חיימוביץ' למשרדי הפנים והגנת הסביבה בבקשה "לבחון אפשרות להכרזה על שטחי הרי ירושלים כגן לאומי ובכך להגן עליהם מפני פגיעה בנכסי הטבע".