מה עומד מאחורי הנתונים הסותרים על מספר חולי הקורונה בישראל

ביום חמישי האחרון היה נדמה שהגענו במהירות לזינוק חד בעקומת חולי הקורונה: 668 מאומתים ביממה אחת, כך בישרו כותרות אתרי החדשות. עלייה כזו, של יותר מ-600 בני אדם, בישרה בגל הראשון של הקורונה את תחילת הסגר, בו הונחה הציבור שלא לעזוב את ביתו אם אין צורך ממשי בכך. אלא שזמן קצר לאחר מכן, התברר שהמספר נמוך בהרבה - 444 חולים חדשים, כ-20 פחות מאשר ביום שקדם לו. 

גם בצאת השבת פורסמו כותרות על יותר מ-600 חולי קורונה שנוספו ביממה אחת, אך מנתוני משרד הבריאות ליממה - שאינם מתפרסמים בזמן אמת - מתברר כי ביום שבת נוספו פחות מ-400 חולים.

משרד הבריאות איננו מדווח באופן מסודר על העלייה היומית במספר המאומתים. מעת החזרה לשגרה, החל המשרד לדווח אחת ליום בשעות משתנות על העלייה במספר הנדבקים. בחודש האחרון מדי ערב מדווח המשרד על העלייה במספר החולים מאז חצות. כדי לדווח לציבור על העלייה היומית במספר הנדבקים, כלי התקשורת השונים מחסרים בעצמם את המספר הכולל של החולים בדיווח של היום הקודם, מהמספר הכולל שדווח ביום האמור. אך משרד הבריאות עצמו משנה בכל יום את הדיווחים אחורנית, לאחר אימות של פרמטרים שונים, למשל בדיקה שנבדקה באיחור וצריך לשדך לתאריך הנכון ובסופו של דבר. החישובים היומיים הנעשים באופן ידני - עשויים במידה רבה להיות שגויים.

לכן, בחודש האחרון, אנחנו נמנעים ב"גלובס" מדיווח יומי על מספר החולים החדשים.

מספר חולי הקורונה עולה בשבועיים האחרונים בהתמדה. מספר הבדיקות גדל משמעותית ובשבוע שעבר אחוז החיוביים מסך הנבדקים לא פחת מ-2%, וביום שישי, עמד אחוז החיוביים על 2.7%. בממוצע, בשבוע שעבר אותרו 332 נשאים חדשים ביום לעומת 219 בשבוע שקדם לו.

כדי לאפשר נגישות קבועה לנתונים, שיטת הדיווח של משרד הבריאות השתנתה, והוקם "דשבורד" שבו הנתונים אמורים להתעדכן 3 פעמים ביום. אך הנתונים לא תמיד מתעדכנים, והציבור וכך גם חוקרים המעוניינים לנתח את הנתונים, מתקשים להשתמש במידע המתפרסם.

בסופו של דבר, גם באופן הזה, אם עולה הצורך לחשב את מספר הנדבקים במשך 24 שעות - הדרך היחידה והלא מהימנה לעשות זאת, הינה ספירה ידנית. "כשמסתכלים על הנתונים אחורנית, הם משתנים מאוד. קיימת שונות גדולה עבור אותו התאריך כשמשווים פרסומים יומיים שונים. יתר על כן, הנתון הגולמי על העלייה היומית במספר החולים איננו מספק. בלי לדעת מה ״סיפורם״ של החולים - מה משך המחלה ה״קלה״, כמה חולים קשים החלימו וכמה זמן זה ארך, בלי לדעת מהן שרשראות ההדבקה, אין בכך ערך רב", אומר ד"ר אורי לרנר, המנהל המקצועי של עמותת מדעת. 

הטענות על אי-בהירות המידע, המחסור בנתונים וחוסר השקיפות מלוות את משרד הבריאות מהרגע שבו פרץ המשבר. גם לאחר יותר מארבעה חודשים, מסד הנתונים המלא איננו שקוף, ניהול הידע והמחקר מתבצע על ידי כמה גופים ובהם המועצה לביטחון לאומי (המל"ל) ואגף המודיעין בצה"ל, שדוחותיו לא נמסרים באופן מסודר לציבור.

המל״ל, למשל, מעדכנת באופן יומי את נתוני התחלואה, אך היא מוציאה את הנתונים בשעות שונות (ולכן הנתונים התואמים את השעה שונים מתמונת המצב של משרד הבריאות), מה שמקשה על היכולת לשרטט תמונת מצב עדכנית.

הנתונים היומיים המתפרסמים, אינם מספיקים כדי לשרטט תמונה מהימנה של מצב התחלואה. "משרד הבריאות לא מבין איפה הציבור נמצא מבחינת המידע שהוא מחפש. אנשים מחפשים על מה מתבסס המידע, איפה מנסים לתמרן אותנו. המידע שמפורסם בפלטפורמות השונות, לא תמיד זהה. כל הפערים האלו וחוסר המידע, יוצרים חוסר אמון. אזרחים לא יודעים על מי הם יכולים לסמוך. זה גם מהווה בסיס לתיאוריות קונספירציה", אומר לרנר.

לדבריו, "כל הנתונים הגולמיים שעובדים איתם, צריכים להיות זמינים ונגישים - לחוקרים ולעיתונאים, וגם לציבור שרוצה להצליב את המידע בעצמו. המשרד צריך להסביר את הנתונים, להסביר איך הוא מעדכן אותם אחורה ולהבהיר מדי יום מה הנתונים ששונו".

קריאות לאסור התקהלויות גדולות 

ישיבות קבינט הקורונה והממשלה חסויות, והציבור לא יכול לדעת על מה מתבססות ההחלטות לבצע צעד כזה או אחר. אך בפתחו של גל שני, חוסר בנתונים מפורטים, יכול להחריף את חוסר האמון הציבורי - ולהוביל לאי-שיתוף פעולה עם הצעדים הנדרשים.

ביום ו' האחרון קרא איגוד רופאי בריאות הציבור של ההסתדרות הרפואית: "למען בריאות הציבור - אסרו התקהלויות עכשיו, צו השעה הוא לאסור מיידית התקהלות בה נמצאים למעלה מ-50 איש באינטראקציה קרובה". לנוכח ההתפשטות הנרחבת, קרא הארגון לנקוט מיד פעולות של צמצום ההתפשטות.

מהנעשה בעולם בגל הראשון של המשבר ומפרסומים נקודתיים של משרד הבריאות, ניתן להבין כי הנגיף מתפשט במהירות בחללים סגורים בהם יש מגע הדוק. כאשר מדובר באירוע המערב אכילה, ריקודים וחיבוקים - הסיכון מובן.

עם זאת, לאור חוסר שיתוף הציבור בנתונים ובמידע הציבור לא יכול להסיק כעת מהם מוקדי ההדבקה המשמעותיים. יש הדבקה רחבה בקהילה, אך אין דרך לדעת אם היא מתפשטת באולמות אירועים, אוטובוסים, מסעדות, או ביתר שאת בבתי ספר. מערך החקירות האפידמיולוגי, שאמור היה לקום ולהיות משמעותי בשלב זה - לא קם, ומלבד הפגיעה ביכולת לגדוע את שרשראות ההדבקה, ניהול הידע הלא שקוף - פוגע בסופו של דבר ביכולת להסיק מסקנות ולקבל החלטות על בסיס ידע.

"זה נובע גם מהעומס על מבצעי החקירות, התשתית המחשובית של איסוף הנתונים וכוח אדם מיומן שינתח אותו באופן שוטף ויציג אותו באופן ברור למקבלי ההחלטות ולציבור", אומר פרופ' נדב דוידוביץ', ראש בית הספר לבריאות הציבור באוניברסיטת בן גוריון. "הצגה כזאת תאפשר שקיפות והבנה טובה יותר של השקולים העומדים מאחורי המדיניות ומעקב אחרי ההשפעה של המדיניות על נתוני ההדבקה. בנוסף זה יגביר את האמון של אנשי הבריאות בכל הדרגים, כולל אלו שאוספים את הנתונים ומעוניינים לראות את המשמעות של עבודתם". 

למה בכל פעם, אתם רואים מספר אחר

כך הם מחשבים את מספר הנדבקים

משרד הבריאות
● חישוב מספר החולים החדשים פרסום כמה פעמים ביום - בשעות לא קבועות
● תיקון לאחור של מספר הנדבקים בימים הקודמים

מל"ל
● אותה מתודולוגיה כמו משרד הבריאות, אבל בשעות שונות - ולכן תוצאות שונות

כלי התקשורת
● מפחיתים ממספר החולים הכולל את מספר החולים ביום הקודם