"לא יתכן שעד היום לא בדקו את תהליך הרכש הזה": ועדת ביקורת המדינה מבקשת לבדוק את פרשת הצוללות

ח"כ מיקי זוהר: "אין לכם דרך לנצח את נתניהו בקלפי ולכן הדרך היחידה היא רדיפה פוליטית ומשפטית נגד ראש הממשלה"

הועדה לביקורת המדינה / צילום: חיים רובינשטיין, לשכת ח״כ שלח
הועדה לביקורת המדינה / צילום: חיים רובינשטיין, לשכת ח״כ שלח

הועדה לביקורת המדינה, בראשות ח"כ עפר שלח (יש עתיד-תלם) דנה הבוקר בשאלה האם ניתן לבקש ממבקר המדינה בדיקה בתחום רכש צוללות. בפתח הדיון אמר שלח כי קיים ויכוח לגבי מספר הצוללות שישראל צריכה. "אנחנו מבקשים חוות דעת ממבקר המדינה על כך שנכנסו לרכש בסדר גודל כזה, מדובר במליונים מתקציב הבטחון". שלח ביקש שלא לדון בסוגיות שיש עליהן סודיות בטחונית, אלא בשאלה המנהלית של העברת הנושא הזה לבדיקת מבקר המדינה.

ח"כ משה יעלון (יש עתיד תלם) אמר בדיון "עד עכשיו מבקר המדינה לא נכנס לנושא הזה, בהנחיית היועץ המשפטי לממשלה. בלי קשר למישור פלילי, חשוב לבדוק את פעולת רכש הצוללת השישית, והלאה". יעלון סקר את את נושא ביטול מכרז רכש ספינות המגן, לאחר לחץ של משרד ראש הממשלה, כאשר בדיעבד הסתבר שאסדת הגז, שספינות המגן נרכשו כדי להגן עליה, הוזזה לקירבה של 10 ק"מ מן החוף ולא לעומק של 120 ק"מ, ולכן לא צריך היה את אותן ספינות המגן.

עוד הוסיף יעלון כי יש לבדוק את האירוע בו הוגשה בקשה להעלות את מספר הצוללות מחמש לתשע צוללות, אחרי שהצוללת השישית, גם היא היתה שנויה במחלוקת.

ח"כ מיקי זוהר (הליכוד) ביקש להבין בפתח הדיון "האם ראש הממשלה חשוד במשהו?". זוהר הוסיף שלדעתו לא מדובר בדיון ענייני ומקצועי שמטרתו לשפר את קבלת ההחלטות בישראל. "יעלון נותן סקירות שמטרתן היא להתנגח בנתניהו. זה דיון חסר תוחלת ואין אפשרות מבחינה משפטית להביא למצב שמבקר המדינה יבדוק את הנושא, אלא אם יש לכם רוב בועדה" אמר זוהר. "אין לכם דרך לנצח את נתניהו בקלפי ולכן הדרך היחידה היא רדיפה פוליטית ומשפטית נגד ראש הממשלה"

לדברי זוהר, התנהלות של יו"ר הועדה לביקורת המדינה, ח"כ שלח, אינה מתאימה לועדה, שכן הוא הופך אותה לכלי פוליטי. "יש לשקול בשלב הזה להחליף אותך כיו"ר הועדה, כי אתה מקיים דיון מיותר וחסר תועלת".

בדיון דיבר גם תא"ל שאול חורב, מי שהיה מפקד שייטת הצוללות, סגן מפקד חיל הים וכיום עומד בראש המרכז לחקר מדיניות ואסטרטגיה ימית. חורב אמר בדיון כי ההחלטה הבטחונית בזמנו היתה על חמש צוללות, אך שר הבטחון בזמנו, אהוד ברק, תמך ברכש הצוללת השישית. "עמדתי המקצועית היא שצריך שש צוללות, אך הרמטכ"ל בזמנו, דן חלוץ התנגד לצוללות השישית".

שלח ציין כי עמדת מערכת הבטחון לאורך כל השנים היתה שצריך חמש צוללות, כיוון שהמשמעות של רכש צוללת שישית הינה מעמסה כבדה על תקציב הבטחון.

באשר לרכש ספינות המגן שמטרתן הייתה להגן על מתקני הגז, אמר חורב "חיל הים צריך כלי שיט כדי להגן על המים הכלכליים, אך במקרה הזה לא הייתה עבודת מטה. ב-2014 קמה דרישה להגן על מערך האנרגיה מן הים. השאלה היא לא רק איפה נמצאת אסדת ההפקה, אלא גם נתיבי השיט. המכון בראשותי בדק את החלופות, אך כלי השיט שנרכשו על ידי משרד הבטחון היו עבור הגנה על שדה במרחק 120 ק"מ מן החוף. לאחר מכן, קירבו את האסדה לטווח של 9 ק"מ מן החוף".

לדברי חורב, חיל הים אמור להגן, אבל עבודת רכש כלי השיט נעשתה לפני בדיקת החלופות של הצרכים של ההגנה על האסדות.

"שווה ללמוד ולהכיר את העובדות"

ראש מנהל הרכש במשרד הבטחון בזמן רכש הצוללות ועד שנת 2017, תא"ל שמואל צוקר אמר במהלך הדיון כי אירוע רכש הצוללות הוא חריף וחריג. "לא יתכן שעד היום לא בדקו את תהליך הרכש הזה. לא זימנו אותי בצורה א-פורמלית כדי ללמוד מן הפרשיה הזו. זה מדהים ומפתיע. בתחילה לא רצו לעסוק בזה, כי היתה חקירה של 433. כדי להפיק לקחים שמקרים כאלה לא יישנו, חייבים לבדוק את המקרה הזה" אמר צוקר.

לדברי צוקר, "מדובר באירוע חמור שמקרין על אירועים אחרים, ועד לרגע זה, הנושא לא נחקר". צוקר הפנה לכך שחיל הים קיבל משימה להגן על המים הכלכליים, בתקציב שאמור להקיף ספינות מגן. "אנשי המפתח מן העולם הטכני בחיל הים, וראש מספן ציוד, הגיעו אלי ודרשו ספינה בגודל של 1,200 טון והם אמרו שהמספנה היחידה שיודעת לעשות זאת היא בקוריאה. אני לתומי שאלתי אותם, מדוע לא לערב גם מספנה גרמנית, שיהיה מכרז לקבלת תוצאות טובות יותר. אבל חיל הים התעקש והם אמרו שהגרמנים הם Over-Qualified, ואנחנו ממהרים להגן על האסדה".

עוד סיפר צוקר, כי אחרי שחיל הים שכנע את המערכת לעבוד עם דרום קוריאה. "ואנחנו עוד חשבנו שזו הזדמנות גם לשכנע אותם, הקוריאנים, לקנות כיפת ברזל". עוד סיפר צוקר, כי במהלך ביקור במספנות ישראל אמר לו מנכ"ל המספנות כי "עובדים עליך, לא צריך פה ספינות של 1,200 טון אלא הרבה פחות".

צוקר המשיך וסיפר כי לפתע חיל הים שינה גישה והוציאו מכתב שהם מבקשים לרכוש את הספינות בגרמניה. "אני לא הסכמתי לכך בהיבט הערכי, כיוון שאני זה שהציע גרמניה ואמרו לי שהם לא מתאימים. עמדת חיל הים השתנתה וזה לא מצא חן בעיני. נפגשתי עם מפקד חיל הים וסיפרתי לו שבחיל האויר זה לא יכול לקרות. ההחלטה התקבלה בסופו של דבר, אחרי מעורבות מל"ל והצביעו עלי אצבע מאשימה שאני מקשה ובגללי עשויה להיפגע המערכת המדינית בין ישראל לגרמניה". צוקר הוסיף שהנושא של נתניהו אינו קשור מבחינתו: "זה לא מעניין אותי. זה לא יתכן שנושא כזה לא נחקר עד עתה".

יו"ר התנועה למען איכות השלטון, עו"ד אליעד שרגא, אשר עתרו לבג"ץ בנוגע לכך שהנושא לא נבדק ונחקר לעומק אמר בישיבה כי הגיש לבג"ץ 17 תצהירים של ראשי מערכות הבטחון: "הם מתייצבים מאחורי הדרישה להקים ועדת חקירה בנושא, שווה ללמוד ולהכיר את העובדות. כל אחד מאיתנו צריך להיות חרד לבטחון מדינת ישראל. העובדה שמשייטות 4 צוללות מצריות באיזור, צריך להדאיג כל אחד".

ח"כ קטי שטרית (הליכוד) קראה לעברו של שרגא: "אל תטיל אימה עלינו. אנחנו ישנים טוב מאוד עם בטחון מדינת ישראל כאשר נתניהו המנהיג".

בסיום הדיון התרחשה הצבעה בשאלת העברת הטיפול בנושא הצוללות לטיפול מבקר המדינה. 7 ח״כים הצביעו נגד ו-3 ח״כים תמכו וההצעה נפלה.