התסכול והאבסורד: למה הישראלים לא ממהרים להתחבר לאינטרנט מהיר

מתוך קרוב למיליון בתי אב שיש להם נגישות לסיבים אופטיים המאפשרים גלישת אינטרנט מהירה, רק 160 אלף מחוברים אליהם פיזית • למה הציבור לא נוהר אליהם, ומה חברות התקשורת יכולות לעשות בנושא • ניתוח "גלובס"

פריסת סיבים אופטיים ברמת השרון / צילום: איל יצהר
פריסת סיבים אופטיים ברמת השרון / צילום: איל יצהר

ברשימת המדינות המתקדמות מבחינת שירותי תקשורת לאזרחים לא תמצאו את ישראל. בטבלאות הדירוג הבינלאומיות של מהירויות גלישה, שהן גם מדד למודרניזציה של השוק, מצבנו אינו טוב כלל. בדירוג מהירות הגלישה באינטרנט הביתי אנחנו במקום ה-33 בעולם, ובדירוג הסלולר אנחנו במקום ה-86.

שר התקשורת החדש, יועז הנדל, שם את כל יהבו כדי לתקן את הפיגור של ישראל בתשתיות התקשורת. צריך לתת לו קרדיט על כך, כולל החשיבות שהוא מייחס לפריסת סיבים בפריפריה. בסופו של דבר, הנדל מבין שאין לו הרבה זמן כפוליטיקאי בתפקידו הראשון כשר, והוא חייב להציג קבלות כאן ועכשיו.

במובן הזה, הוא פועל בשיטה הישראלית המפורסמת של התארגנות תוך כדי תנועה. מתווה הסיבים האופטיים שגובש לפני שנכנס לתפקידו מלא חורים, אבל הנדל יודע - ואולי גם צודק מבחינתו - שאם ינסה לתקן אותו לא תהיה תנועה, וזה הדבר האחרון שהוא צריך עכשיו.

העולם מתקדם במהירות הגלישה
 העולם מתקדם במהירות הגלישה

1. התסכול של משרד התקשורת

בשבוע שעבר נחשף ב"גלובס" כי בישראל רק 160 אלף בתי אב מחוברים פיזית לסיבים אופטיים. מתוכם, פחות מ-100 אלף התחברו לפרטנר, והיתר מחוברים דרך סלקום ו-IBC. זהו מספר מאוד נמוך, ובמשרד התקשורת חשים תסכול גדול מכך. הם לא מבינים מדוע הציבור בישראל לא שש בהמוניו להתחבר לסיבים אופטיים, במיוחד כשמדובר במחירים אטרקטיביים.

ומדוע המשרד מתוסכל ממספר החיבורים? כיוון שכל מדיניותו בשנתיים האחרונות הייתה לתעדף את פרטנר וסלקום בחיבור הסיבים. שתי החברות אכן השקיעו בעניין, ובעיקר פרטנר, שהגיעה לנגישות (לא חיבור פיזי) לכ-650 אלף בתי אב, אך מדובר ב-15% בלבד מכלל בתי האב המחוברים לאינטרנט. גם אם מחשבים את הנגישות הכוללת, כולל סלקום ו-IBC, מגיעים לכמיליון בתי אב ולאחוז חדירה דומה.

2. בזק תייצר את ההבדל?

לא לחינם פרטנר אינה מפרסמת את מספר הלקוחות שלה, ומקפידה להדגיש את הנגישות לבתי האב. החברה בונה על הטווח ארוך: פרויקט תשתיתי בסדר גודל כמו זה שלקחה על עצמה לא יכול להשיא רווחים בתוך זמן קצר, וההחזר על ההשקעה תמיד ארוך מכיוון שיש צורך בחינוך שוק.

בשיחות עם אנליסטים ועיתונאים אומרת פרטנר שלצד החשש מהכניסה של בזק והוט לתחום, היא מסתכלת על חצי הכוס המלאה. מבחינתה, הכניסה של בזק תעניק את חותמת הכשרות לשירות מבוסס סיבים. מה הכוונה? הציבור בישראל עדיין רואה בסלקום ובפרטנר חברות סלולריות, ורק אחר כך כחברות שנותנות שירותי טלוויזיה ואינטרנט. כספקיות תשתית המצב עוד יותר מורכב, ולכן ההנחה במשרד התקשורת ובחברות היא שבזק תיתן את הלגיטימיות לקבל שירותי תקשורת מבוססי סיבים. אחד מבכירי המשרד אף אמר שהמשקל הסגולי של בזק יעשה את ההבדל.

3.  האבסורד של ארבע תשתיות

לצד הכניסה המבורכת של פרטנר וסלקום להשקעות, צריך לזכור את הסירוב של פרטנר לחבור לסלקום ולפרוס ביחד. סלקום, שמחזיקה ב-35% מ-IBC, מנסה כבר שנים לגייס את פרטנר לטובת פריסה משותפת, בין אם בכך שפרטנר תחבור ל-IBC ותהיה חלק מהמיזם, ובין אם בחלוקת פריסה בין שתי החברות, כך שכל חברה תפרוס במקום אחר ותעניק נגישות לחברה השנייה. היה יכול להיות בזה יתרון אדיר, אך פרטנר מסרבת בתוקף ופורסת לבד.

כך נוצר בישראל אבסורד, שבו אזורי הביקוש ירושתו בלא פחות מארבע תשתיות סיבים אופטיים. הסירוב של פרטנר לחבור לסלקום בהסכם פריסה גורם לחפיפה רבה בין שתיהן, תוסיפו לזה את הוט ואת בזק שגם כן יפרסו, ונקבל בכל בניין מגורים תערובת סיבים שאיש לא צריך, ויותר מכך, פוגעת במאמץ הכולל להרחיב את הפריסה ולהעמיק אותה. בנוסף, פריסה משותפת הייתה מסייעת לחברות לשקם את המודל הכלכלי הרעוע של הפרויקט, כיוון שכל חברה הייתה משקיעה חצי מהסכום ומקבלת נגישות גדולה פי שניים לבתי אב.

4. פרטנר לא רואה בעיניים

לא ברור מדוע החברות לא חוברות לשיתוף פעולה ביניהן, אבל מה שבטוח הוא, שככל שעובר הזמן הכדאיות לכך יורדת, מכיוון שכאמור שתי החברות פורסות באותם מקומות ומכפיל הכוח יורד. פרטנר גם 'לא רואה בעיניים'. בשבוע שעבר, בעת שחשפה את פרויקט הסיבים שלה באילת, אמר המשנה למנכ"ל, יובל קינן, לשר התקשורת הנדל שפרטנר "תפרוס בכל הארץ".

לא בטוח שהוא התכוון לפריסה אוניברסלית מלאה, אבל האמירה של קינן משקפת את הביטחון העצמי שיש לפרטנר במהלך. אגב, פרטנר הצהירה שהיא תפרוס בקרוב בנהריה ול"גלובס" נודע שהחברה בודקת גם כניסה לאריאל.

5.  הוט יושבת על הגדר

ומה עם הוט? החברה נדרשת להיכנס לפרויקט כבד מאוד בהשקעות של מאות מיליוני שקלים, כאשר היא כבר נמצאת בפיגור אחרי מתחרותיה. קשה לראות כיצד היא תעשה זאת בלי שיתוף פעולה עם אחד מהמתחרים. זו הסיבה שהיא ניסתה לרכוש את פרטנר בתחילת השנה.

בניגוד גמור למגמה בשוק, הוט ממשיכה לשבת על הגדר. מסיבות שונות, היא סבורה כנראה שהזמן פועל לטובתה. בעבר היא בדקה עם פרטנר בעבר אפשרות לחבור לפרויקט שלה בדרך כזו או אחרת, ובחנה גם את הכניסה ל-IBC. לא מן הנמנע (וזו הערכה בלבד) כי החברה תנסה כבר בקרוב להגיע להבנות עם מתחרותיה לגבי השימוש בסיבים שהניחו.