משבר הקורונה בבתי החולים: לנהל ולא להיות מנוהל

האתגרים שלנו כרופאים וכמנהלי בתי חולים הם קבלת החלטות מושכלות, שקולות וגם שקופות לציבור • מערכות הבריאות מגיבות היום מהר למחלה המורכבת והחדשה

מחלקת מונשמי קורונה / צילום: ראובן קסטרו, וואלה !NEWS
מחלקת מונשמי קורונה / צילום: ראובן קסטרו, וואלה !NEWS

מדי יום כמעט אני בודקת אם התכונות שלי כרופאת טיפול נמרץ וכמנהלת במערכת הבריאות, חופפות או מתנגשות. התשובה לכך משתנה בנסיבות שונות. אבל דווקא היום בעת מגפת הקורונה, חשוב לחבר בין הדברים.

כרופאת טיפול נמרץ ילדים, חונכתי שהרפואה היעילה ביותר רפואה מונעת. כולל בטיפול נמרץ. הטיוטור והמנטור שלי בתחילת שנות האלפיים, שלימד אותי רבות, ד"ר טומי שיינפלד, חינך אותי שלטפל בילד בהחייאה, זה הרואי, אך זה החלק ה"פשוט". החלק המורכב יותר הוא איך להיות חכמים, לזהות "רגע לפני" ולהימנע מלהגיע למצבי החיאה. לדעת לזהות סימנים מקדימים לקריסה. כך למדתי, וכך אני מלמדת, קודם כול לזהות הידרדרות מסתמנת, ולעצור אותה.

עם השנים, הניסיון ולימודי הניהול, התברר לי, שמה שנכון לטיפול נמרץ, נכון גם למינהל רפואי. ועם כל הכבוד והאהבה שלי למקצועי כרופאת טיפול נמרץ, ולילדים החולים, האסון בניהול עלול להיות פטאלי. כאן, אי-זיהוי מוקדם ואי-מתן תגובה מדויקת ומהירה, עלולים להוביל לאסון רפואי וכלכלי ענק.

מגפת הקורונה היא אסון מורכב יותר. כי למרות הידע והניסיון שלנו נתקלנו במחלה לא מוכרת. וכך, כשסימן שאלה גדול נמצא מעלינו, חשוב לזהות ולהבין בהקדם את השפעות המחלה על האוכלוסייה, ולמצוא דרכים יעילות ומדויקות לעוצרה. כלומר, לנהל רפואה מונעת מול מצב לא ידוע, תוך כדי תנועה.

בפרספקטיבה של כמה חודשים ניתן לומר שהלמידה העולמית הרפואית מהירה יחסית, ומערכות הרפואה מגיבות מהר מול מחלה מורכבת וחדשה. התגובות והטיפולים נעשים במספר נתיבים: בסימפטומים עצמם, ובמקביל - זיהוי, הבנה, מציאת תרופה ו/או חיסון למיגור המחלה.

במו"פ לתרופות ולחיסונים, המניע העיקרי-הקריטי לפיתוחים הטכנולוגיים הוא רפואי, ואחריו הכלכלי. הכסף!

כאן המרכיב הראשון והמשמעותי הוא חישוב הנטל הכלכלי של המחלה (burden of disease), או מנגד, הערך הכלכלי-איכותי של מיגור המחלה.

אחת השיטות להערכת האיכות והכלכלה של מצב בריאותי, היא המודל המתמטי QALY - quality adjusted life years לחישוב העלות של טיפול רפואי במובן של עלות-תועלת, וערכה הכלכלי של תוספת שנת חיים איכותית, כתוצאה מהתערבות רפואית.

המודל כולל פרמטרים כגון מצב בריאותי, מחלות רקע, גיל, הרגלי בריאות ועוד, ובמקביל את העלויות הצפויות כתוצאה מהמחלה או מהמצב.

לדוגמה, העלות הכלכלית של נטל מחלת השפעת מדי שנה בעולם היא אדירה. מדי שנה חולים בעולם מיליוני אנשים, ונפטרים כ-500,000 איש. כך שהנטל הכלכלי של המחלה ותוצאותיה על החברה, עולים מיליארדי דולרים.

לפי זה, מתבצע התחשיב הכלכלי של יעילות חיסוני השפעת. היעילות הרפואית והכלכלית הוכחה במחקרים רבים כגבוהה מאוד. הרווח הכלכלי-חברתי במניעת מגפת שפעת עונתית, כפי שנמדד במדינות רבות בעולם, עולה בהרבה על ההוצאה בעצם חיסון אוכלוסיות שלמות, ללא קשר לסיכון שלהן לתחלואה משמעותית.

כך לגבי הקורונה, ניתן לשער שחישוב ה-QALY ומניעת עלויות המחלה ע"י מציאת תרופה ו/או חיסון יהיו כדאיים מאוד.

לכן, המרכיב הכלכלי השני הוא של השקעות חברות ביוטק ופרמצבטיקה בפיתוח חיסונים ותרופות. כיום ישנן עשרות חברות גדולות ומאות חברות סטארט-אפ העוסקות 24/7 בפיתוח חיסונים וטיפולים נגד הקורונה. ההשקעות של מיליארדי דולרים יובילו להצלחות לפיתוח הטכנולוגיות, וגם לרווחים גבוהים של ה"זוכים" במרוץ.

לסגירת המעגל, נחזור לרפואה. אני זוכרת את יחידת טיפול נמרץ קטנה שממנה התחלתי במרכז שניידר לרפואת ילדים. המסע שלנו בעולם הרפואה גם למטופל הבודד, מציב אותנו מול קבלת החלטות גורליות-מושכלות, כאשר חייו תלויים בהחלטות שלנו. ההצלחה שלנו, היא חייו של המטופל.

האתגר המתמיד שלי כרופאה וכמנהלת קמפוס בילינסון, הוא לקבל החלטות מושכלות, ברורות אך זהירות ומוסברות, למען הבריאות של כולנו.

רפואה שתצליח למנוע את התפשטות והחמרת המחלה, תגרום גם לעצירת ההידרדרות במובן החברתי-כלכלי. אלה תפקידנו ואחריותנו, ועלינו להירתם בכל יכולתנו המקצועית כרופאים וכמנהלים לעמוד במשימה זו. 

הכותבת היא מנהלת קמפוס בילינסון וסגנית מנהל מרכז רפואי רבין

יומן קורונה:
ניוזלטר יומי על כל מה שצריך לדעת
הרשמה
הרישום נכשל
✓ הרישום בוצע בהצלחה!
צרו איתנו קשר *5988