פורח בקורונה: כך הצליח בנט להקדים פעם אחר פעם את הממשלה

בסקר פוליטי שהתפרסם בערוץ 12 לפני כמה ימים, זכתה מפלגה בראשותו של נפתלי בנט ל-11 מנדטים, מספר מנדטים זהה למפלגת כחול לבן בראשות שר הביטחון בני גנץ. הליכוד קיבלה 37 מנדטים, ירידה של ארבעה מנדטים לעומת סקר קודם. את הירידה של הליכוד ובשביעות הרצון מתפקוד ראש הממשלה בנימין נתניהו אפשר לראות בנסיקה האישית של בנט.

ואכן בנט הפך את עצמו בחודשים האחרונים לדמות מובילה במאבק במגפת הקורונה. כשהוא עוקף את ממשלת ישראל מהצד, הוא מציג תוכניות אופרטיביות, מקיים מסיבות עיתונאים עם שאלות ותשובות (אמיתיות), יושב על החומרים ומוכיח בקיאות והעמקה.
במהלך יוני, כאשר נתניהו היה עסוק בלשלוח את אנשיו לכנסת לדרוש הטבות אישיות למימון שיפוץ עתידי של ביתו בקיסריה ולדרוש מן המדינה ביטול זקיפת מס רטרואקטיבית והתכונן לגיוס תרומות עבור הגנתו המשפטית, בנט חיבר תוכניות, שוחח עם אנשי עסקים, וסייר בשטח, תוך שהוא מעודד פתיחת עסקים והחזרת המשק לשגרה מצד אחד, אך מתריע מפני העדרו של מערך בדיקות מקיף במדינת ישראל.

ב-27 ביוני, השתלח בנט בצורה ישירה בראש הממשלה והאשים אותו שהוא עוסק בעניינים הפרטיים שלו בלבד ומשפטו הפלילי ולא בנושא המשבר ברחבי ישראל.
"מאז צאת השבת צייצת 4(!) פעמים בענייניך ושמאל-ימין... בעוד 3 ימים רבבות יפסיקו לקבל דמי אבטלה. מתכננים להטיל שוב מגבלות בשל הזינוק בהדבקה; מכת מוות לעסקים. נא התמקד רק בפרנסה, לחם לאזרחינו. לא פרנסה - לא מעניין", כתב בנט.
ההתנהלות הזו מפריעה מאוד לנתניהו. נתניהו הוא איש חזון. הוא אוהב לדבר על החיסון הישראלי (שעדיין לא קיים), על טכנולוגיה (שטרם פותחה) וגם על הצבת יעד לקבלת תוצאות בדיקות תוך מספר קצר של שעות.

אולם כאשר זה מגיע לניהול המצב הבריאותי באופן יומיומי - נתניהו הוא מנהל בעייתי, בלשון המעטה. הוא אינו מאציל סמכויות, שומר את המידע קרוב לחזה, ומרבה לפנות לשימוש באמצעים ביטחוניים, כמו השב"כ והמוסד.

לעומתו, בנט היה עסוק בשבועות האחרונים בפרסום תוכנית מקיפה להתמודדות עם הקורונה, ובזכות הקול הציבורי התקיף שלו, הממשלה נראית כיום כמי שמדדה בעקבותיו. עם זאת חשוב לזכור כי בנט היה עדיין חבר בממשלה שהחליטה על פתיחת המשק בבת אחת, שייתכן שגרמה להגעת הגל השני של התחלואה מוקדם מהצפוי.
הנה כמה מהצעות של בנט, שגרמו לממשלה לאמץ אותן באיחור.

1. גיוס סלקטורים למערך האפידמיולוגי

בנט הציע: לפני מספר שבועות הציע בנט לעשות הסבה מקצועית לסלקטורים בנתב"ג למערך החקירות האפידמיולוגיות הקורס של משרד הבריאות. "אין מספיק חוקרים אפידמיולוגים. זו אינה פיזיקה גרעינית", כתב בנט בחוברת שפרסם ב-22 ביוני וכינה "מפטיש לפינצטה". ב-5 ביולי כתב בטוויטר "שוחחתי עם מספר עובדים בחל"ת, אחד מהם סלקטור בשדה התעופה. הוא מומחה לתחקירים, לשאלות, להבין דבר מתוך דבר, וכל זה בנימוס ובטקט. מדוע לא לגייס את אותם סלקטורים לבצע את החקירות האפידמיולוגיות ולשחרר את האחיות חזרה לעבודתן החשובה" .

הממשלה מגיבה: תוך כמה ימים הודיע סגן שר הבריאות ח"כ יואב קיש שהוא מנסה להוביל מהלך של השתתפות מפוטרי אל על בחקירות האפידמיולוגיות. "גלובס" פנה למשרד הבריאות לברר האם יש כוונה לגייס חוקרים אפידמיולוגים ממערך רשות שדות התעופה, וממשרד הבריאות נמסר שהנושא נמצא בטיפול של קיש.

 תוכנית בנט להרחבת הבדיקות / צילום: צילום מסך מתוך טוויטר

2. ביקורת על מהימנות איכוני השב"כ

בנט הציע: נושא נוסף שבו בנט פעל הוא איכוני השב"כ. ביום חמישי האחרון נכנס לתוקף החוק שמאפשר לשב"כ לאכן טלפונים סלולריים לצורך מעקב אפידמיולוגי, ומיידית עשרות אלפי ישראלים קיבלו סמסים, רבים מהם שגויים. הסיבה לכך הייתה שכלי השב"כ מאכן מיקום על פי GPS ולכן כשהציבור נמצא ברובו בחוץ (להבדיל ממצב הסגר של חודשים מרץ ואפריל), איכוני השב"כ "העלו בחכתם" אנשים בטעות.

לפני כמה ימים אמר בנט "הסמסים של איכוני השב"כ האוטומטיים גורמים נזק אדיר לכלכלת ישראל ולאמון הציבור. רבבות אזרחים אשר בוודאות לא היו במגע עם נשא קורונה נשלחים לבידוד כפוי ומיותר. הדבר משבית אלפי עובדים ובעלי עסקים ללא היגיון, ללא פיצוי, ללא יכולת ערעור אפקטיבית".

בנט הציע להכניס ׳שלב אנושי׳ בדרך. לדבריו, האיכון יוצר ׳חשד להדבקה׳ ולכן יש להוסיף בירור טלפוני קצרצר שיאפשר קבלת החלטת בידוד. "כפי שאמרתי עשרות פעמים: "יש לגייס כ-2,500 אנשים, אפשר סלקטורים מובטלים, ותוך 3 ימים (זה) פועל".

הממשלה מגיבה: בינתיים, לא חל שינוי בנושא איכוני השב"כ, אולם יו"ר ועדת חוץ וביטחון, צבי האוזר, כבר הודיע כי הוא מוטרד מהביצועים של השב"כ ומכך שאין מערך טלפונים שניתן לערער באמצעותו על האיכון השגוי. אם הדבר לא יוסדר, אמר, "הוא יוביל לפקיעת השימוש בכלי השב"כ".

 "המאמצים שלנו השתלמו" / צילום: צילום מסך מתוך טוויטר

3. מינוי פרויקטור למאבק בקורונה

בנט הציע: בנט הרבה להתראיין בכלי התקשורת ולהזהיר מפני עליית התחלואה ואי-טיפול המדינה בכשלים. בתוכנית "מפטיש לפינצטה" הציע בנט להקים גוף הסברה מרכזי, תחת פיקוד העורף או מערך ההסברה הלאומי. בראיונות הוא הציע למנות פרויקטור לאומי. "אני מוכן להיכנס לקואליציה גם בלי לקבל תפקיד שר אם ימנו אותי לפרויקטור של המאבק בקורונה, אבל בתנאי שייתנו לי סמכויות", אמר בראיון רדיו ב־24 ביוני.

הממשלה מגיבה: במשרד הבריאות התעלמו מן הרעיונות הללו עד השבוע. אולם במסיבת עיתונאים ביום ב׳, אמר השר יולי אדלשטיין כי הוא עומד למנות מנהל מיוחד שיהיה אמון על המאבק במגפה. בשלב זה, עדיין לא ידוע מי הוא המנהל המיוחד ומתי הוא ימונה.

4. ביצוע מאה אלף בדיקות ביום

בנט הציע: בנט מצייץ, כותב ומתראיין באופן רצוף מאז אפריל על כך שיש לכונן מערך בדיקות רחב שיכיל 100 אלף בדיקות ביום. במחצית השנייה של מאי ובמהלך מרבית יוני, כאשר המשק הישראלי נפתח כולו, עיקר הפעילות של בנט הייתה באמצעות ציוצים, מסיבות עיתונאים וראיונות. אולם הנושא של הרחבת מערך הבדיקות נותר כמעט ללא טיפול.

הממשלה מגיבה: בשבועות האחרונים אכן עלו מספר הנבדקים ביום. בשלושה־ארבעה הימים האחרונים התבצעו בישראל כ-25-22 אלף בדיקות ביום. לפני כן, מספר הבדיקות ליום עמד על כ-18-11 אלף ביום.

5. העברת מלוניות לניהול משהב"ט

בנט הציע: במהלך הגל הראשון, בנט ניהל מאבק ציבורי מתוקשר להעביר מקסימום סמכויות לידיו כשר ביטחון, להפעיל את פיקוד העורף, מערכי הסברה ולאפשר לצה"ל להשתלב בניהול המשבר. נתניהו התעלם ורק בשלבים מאוחרים קיבל משרד הבטחון אחריות על פתיחת מלוניות לחולים וניהולן.

מראשית יוני מציין בנט שזו הייתה טעות להפסיק להפעיל את המלוניות ושצריך היה לנהל מעקב מסודר אחר חולים ולהוציאם מן הבתים. השבוע כתב בנט כי אנשים מחכים בביתם לפינוי למלוניות. "זו מדיניות הזויה ונוראה, תשלחו את הנדבקים למלוניות קורונה שמונעות הרמטית הדבקה! המלוניות הצליחו בענק. למה להפסיק פעולה מוצלחת?".

הממשלה מגיבה: אכן, תוך זמן קצר הודיע משרד הביטחון שהוא יגדיל את היקף המלוניות לקורונה ב-50% כבר השבוע.