עו"ד בומבך: לאסור גם על צוות המשרד של חבר ועדה לבחירת שופטים להופיע בפני ביהמ"ש

עו"ד אילן בומבך פנה לראש לשכת עוה"ד אבי חימי בדרישה לפעול לתיקון חוק לשכת עורכי הדין, כך שיכלול איסור גם על צוות משרדו של חבר בוועדה לבחירת שופטים להופיע בפני בית המשפט.

סעיף 53א לחוק לשכת עוה"ד קובע כי "עורך דין שהוא חבר בוועדה לבחירת שופטים לא ייצג צד בבית משפט המכהנים בו נבחרים או מתמנים על יסוד המלצת הוועדה שבה הוא מכהן, כל עוד הוא חבר באותה ועדה". ההוראה קובעת כי האיסור איננו חל על ייצוג צד בבית המשפט העליון, בבית דין דתי לערעורים או בבית הדין הארצי לעבודה, זאת בשל העובדה כי השופטים בערכאה העליונה אינם מועמדים עוד לקידום ואינם תלויים בחברי הוועדה.

עו"ד בומבך מציע להרחיב את האיסור כך שיחול לא רק על חבר הוועדה עצמו, אלא על כל משרדו. לטענתו המצב החוקי כיום מאפשר מצב עוועים, "בו שותפיו של אותו עו"ד שהינו חבר בוועדה לבחירת שופטים, וכן עובדיו או מעבידו של אותו עורך דין שהוא חבר בוועדה לבחירת שופטים, להופיע בפני בית המשפט".

לטענת בומבך צריך לצאת מסר חד משמעי מגרונה של לשכת עוה"ד, ובמיוחד על רקע פרשת אפי נוה, בדבר נקיון הליך בחירת השופטים. "אי תיקון המצב הקיים רק יחמיר את חוסר האמון של הציבור בהליך בחירת השופטים ובטוהר כוונותיה ומעשיה של הלשכה במסגרת ועדה זו".

לטענת בומבך העובדה כי החוק אוסר על הייצוג רק של חבר הוועדה עצמו ולא של אנשי משרדו "איננה מובנת ואיננה נתפסת". לדבריו, וכי לא ברור כי כל שופט יודע היטב מי מופיע בפניו, למי הוא קשור ומהי המשמעות הפרקטית של עובדות פשוטות אלה? לאור כל זאת קורא בומבך לחימי להביא את ההצעה לתיקון החוק לדיון במועצה הארצית של הלשכה.

השופט עמית: "יש להישמר גם שלא למתוח כלל זה מעבר למידתו"

בשלהי 2017 עתר לבג"ץ חבר המועצה הארצית של הלשכה עו"ד אבי שינדלר באמצעות עו"ד יצחק בם נגד כהונתו של אפי נוה בוועדה לבחירת שופטים. העותר דרש כי כהונתו של נוה תותנה בעריכת הסדר ניגוד עניינים, באופן שיימנע ממנו לדון במינויים ובקידומם של שופטים ורשמים בכירים אשר לפניהם מופיעים אנשי משרדו.

השופט יצחק עמית דחה את העתירה בקובעו כי "גם אם קיים מתח מובנה הכרוך בחברות נציגות לשכת עורכי הדין בוועדה לבחירת שופטים, הרי שהדרך המוצעת על ידי העותר עלולה לגרום לכך שעורכי דין יימנעו מלהציע עצמם כחברים בוועדה לבחירת שופטים, מחשש שהדבר יפגע אנושות במשרדם ובמשלח ידם. למצער, קיים חשש כי לשכת עורכי הדין לא תשמיע קולה בחלק משמעותי מדיוני הוועדה".

לדברי עמית, "אין חולק על חשיבות העיקרון והכלל של ניגוד עניינים. אך יש להישמר גם שלא למתוח כלל זה מעבר למידתו, אחרת אין לדבר סוף. את כלל ניגוד העניינים יש ליישם בצורה זהירה ואחראית, מאחר שיישום קיצוני וקנאי של הכלל עלול לפגוע ולסכל מן היסוד את תכלית הפעולה המינהלית או את תכלית החוק".

השופט עמית הוסיף וביקר את עמדת עו"ד שינדלר שהביע חשש אמיתי כי שופט או רשם בכיר המעוניין בקידום יטה משפט על מנת לשאת חן בעיני נוה או מי מאנשי משרדו. "דומה כי העותר חוטא באי הכרה של הדנ"א השיפוטי, וחוטא אף ליושרתם של עורכי הדין. אכן, שופט הוא בן אדם ולא מלאך. אך על כס השיפוט, השופט לומד כיצד 'לנטרל' רעשים חיצוניים כמו מידת החיבה או חוסר החיבה שהוא רוחש לעורך דין פלוני או אלמוני. נער הייתי אך טרם זקנתי על כס השיפוט, ומניסיוני למדתי כי עורכי הדין מעריכים את השופט המקצועי שהשיקולים הענייניים והמשפטיים נגד עיניו. לכן, דווקא שופט שיבקש לשאת חן וחסד בעיני עורך דין זה או אחר, משיקולים זרים, לא יזכה להערכתו של אותו עורך דין". דברים דומים פסקה גם נשיאת בית המשפט העליון לשעבר מרים נאור.

מטעמו של עו"ד אבי חימי טרם נמסרה תגובה לפניה.