חלופה אזרחית ומנגנוני ערעור: ככה יראה חוק איכוני השב"כ החדש

טיוטת החוק שמנוסחת על ידי ועדת חוץ וביטחון קובעת כי על הממשלה למצוא חלופה אזרחית לאיכוני השב"כ ולהקים מערך ערעורים מסודר על הודעות הבידוד • החוק יהיה בתוקף לחצי שנה וניתן יהיה להאריכו ככל שיידרש

איכון סלולרי / אילוסטרציה: שאטרסטוק
איכון סלולרי / אילוסטרציה: שאטרסטוק

חוק איכוני השב"כ החדש, אותו מנסחת ועדת חוץ וביטחון של הכנסת בימים אלה, צפוי לכלול סעיפים שיחייבו את הממשלה למצוא חלופה אזרחית למעקבי השב"כ, לקבוע מנגנון ערעורים מוסדר וכן הכפפה של ההחלטה להשתמש בסיוע השב"כ לפיקוח ועדת חוץ וביטחון של הכנסת. כך לפי מידע שהגיע לידי "גלובס".

ההצעה נועדה להסמיך את שירות הביטחון הכללי לסייע למשרד הבריאות בביצוע חקירה אפידמיולוגית לשם צמצום התפשטות נגיף הקורונה, וזאת בחקיקה קבועה שאינה חקיקת חירום או חקיקה זמנית כפי שהיה עד כה. ההצעה הנוכחית מבוססת על הצעת הממשלה תוך שינויים שערכה ועדת חוץ וביטחון.

לפי הצעה זו, חוק זה יהיה תקף בנוסח הסופי שלו לתקופה של חצי שנה, כאשר בסופה ניתן יהיה להאריכו תוך דיון מחדש בנוסח, בהתאם לצרכים שיתעוררו. הסעיפים היחידים שלא יפתחו לדיון הן הפרק המגביל את אופני איסוף המידע ושמירתו, הסעיף הקובע ענישה למי שישתמש במנגנון השב"כ שלא לצורך, והסעיף המחייב פיתוח חלופה אזרחית לניטור מגעים. זאת, בניגוד להצעה הממשלתית שביקשה לקבוע הוראת שעה לתקופה של שלושה חודשים ולהאריכה במנגנון שלא מאפשר עריכת שינויים בנוסח החוק.

החוק יאפשר לממשלה להכריז על הסמכת השב"כ לסיוע באיתור מגעים בין חולי קורונה לתקופה של שלושה שבועות, רק כאשר מספר החולים המאומתים ביום יעלה על 200. בהצעת החוק המקורית של הממשלה נכתב שההכרזה תכנס לתוקפה באופן מיידי, והממשלה תוכל להאריכה ככל שתבחר, ורק הכנסת תוכל לבטל אותה. בהצעת החוק החדשה, מוצע כי ההכרזה תהיה מותנית באישור ועדת חוץ וביטחון, וכך גם כל בקשה להאריכה.

את השינויים הללו נימק הצוות המשפטי של הוועדה על גבי הטיוטה כך: "הסמכת השב"כ באירוע שהוא אזרחי מובהק הנוגע לסכנת לבריאות הציבור והשימוש בכלים אשר פותחו במטרה להילחם בגורמים עוינים, הוא אינו טריוואלי. לכן יש לחזק את מנגנוני הפיקוח הפרלמנטרי ולהדק את מעורבות הכנסת. כך, יתאפשר לכנסת, כריבון המייצג את הציבור, לבחון כל העת את ההצדקה להמשך הסמכת השב"כ.

"המנגנון שאנו מציעים מאפשר פיקוח פרלמנטרי על ההכרזה מרגע הינתנה, ומחייב את אישורה בוועדת החוץ והביטחון. הצעה זו מבוססת על מנגנונים הקיימים כבר בחקיקה והיא נותנת מענה להכרזה מידית של הממשלה ולאפשרות של הרשות המבצעת לפעול אך גם קובעת פיקוח פרלמנטרי, שמקבל משנה חשיבות ככל שמדובר בהסמכת השב"כ באירוע אזרחי והחשש לפגיעה בזכויות בעת חירום".

עוד מוצעים סעיפים חדשים, על ידי יו"ר הועדה, ח"כ צבי האוזר, שיחייבו את משרד הבריאות לפתח בעצמו טכנולוגיה לאיתור מגעים בתוך 30 יום ממועד פרסום החוק.

המטרה בפיתוח טכנולוגיה חלופית ועידוד השימוש בה, היא להגיע למצב שבו לא נדרשים יותר איכוני השב"כ, וכך החוק לא יתיר הממשלה לבקש מהוועדה לאשר את השימוש בשב"כ שלא לצורך. עם זאת, לא נקבעו בהצעת יעדים לטכנולוגית איתור המגעים הוולונטרית, ולא נקבע כיצד ומתי טכנולוגיה כזו תוכל להחליף את הצורך באיכוני שב"כ.

הצעת החוק תקבע כי טכנולוגיה כזו תותקן ויעשה בה שימוש רק מתוך הסכמה מלאה של המשתמשים ומתוך רצונם החופשי. הצעת החוק אוסרת על מתן תמריץ כספי לשימוש בטכנולוגיה זו. מדובר בטכנולוגיה שתפעל באופן דומה לזו של אפליקציית ה"מגן", שעשויה להיות הטכנולוגיה אותה יבחר משרד הבריאות בהתאם לחוק זה.

החוק יחייב את שר הבריאות לגבש תוכנית לאומית לעידוד הציבור להשתמש בטכנולוגיה הזו, תוך הקצאת התקציב הנדרש לכך. בהתאם לכך, משרד הבריאות יחויב להפיץ את הטכנולוגיות שיבחרו ולקדם את השימוש בה. עוד מוצע כי החוק יחייב נציג של משרד הבריאות לעדכן את ועדת חוץ וביטחון בהתקדמות שלו בעניין זה מדי שבוע, תוך חשיפת מספר המגעים שאותרו, מספר האנשים שהוכנסו לבידוד, והיקף התקציב שהושקע בכך. דרישות דומות לא מופיעות בהצעה בנוגע לחשיפת המידע אודות איכוני השב"כ.

בנוסף, ההצעה כוללת דרישה להודיע לציבור באופן ברור על כניסתה לתוקף של הכרזת הממשלה על סיוע השב"כ בכל פעם, להסדיר נוסח ברור יותר להודעות האיכון שנשלחות לאזרחים, ולקבוע מנגנוני ערעור על ההחלטה להכניס אזרח לבידוד - תוך פירוט השלבים של אופן בקשת הבקשה והטיפול בה.

בנוסף, ההצעה מבקשת לקבוע בחקיקה ראשית את אמות המידה לשימוש בסיוע השב"כ במקרים פרטניים, ולא להשאיר זאת לשיקול דעתו של משרד הבריאות. זאת, בניגוד להצעת הממשלה לפיה אמות המידה לשימוש בסיוע השב"כ במקרים פרטניים וייחודיים יהיו נתונים לנהלי משרד הבריאות.

עו"ד חיים רביה, מומחה להגנת הפרטיות ממשרד פרל כהן שהשתתף בדיוני הוועדה מסר: "הצעת החוק לא מיועדת להכשיר את מעקבי השב"כ אלא למצוא להם חלופות. הצענו לוועדת חוץ ובטחון נוסח מפורט של הצעה לחלופות אזרחיות. יו"ר הוועדה שילב כמה ממרכיביה בהצעת החוק להמשך הסמכת השב"כ. זה צעד קטן בכיוון הנכון והוא עדיין לא מספיק".