למה האינטרנט בישראל כל כך איטי ואיך זה קשור לתיק 4000?

הסגר בקורונה חשף לעיני כל את מה שהמומחים מתריעים מפניו שנים: האינטרנט בישראל איטי מאוד • איך קרה שדווקא אומת הסטארט־אפ מדשדשת בתחום תשתיות הרשת, איך זה קשור לרפורמת הסלולר של כחלון - והאם בקרוב משהו ישתנה? • "הצוללת של גלובס" עושה סדר • האזינו

פריסת סיבים אופטיים / צילום: איל יצהר, גלובס
פריסת סיבים אופטיים / צילום: איל יצהר, גלובס

כל מי שעבד מהבית בחודשים האחרונים, בעיקר בימי הסגר, הבחין שמשהו לא עובד כמו שצריך: הזום נתקע, וכך גם הלמידה מרחוק, הטלוויזיה משובשת והאינטרנט מקרטע. הסיבה לכך פשוטה: תעבורת האינטרנט לא עמדה בעומס. וזה לא מפתיע: ישראל מדורגת במקום ה-33 בעולם במהירות הגלישה באינטרנט הביתי ובדירוג הסלולר אנחנו במקום ה-86.

כיצד ייתכן שהסטארט-אפ ניישן מדשדשת הרחק מאחור בכל מה שקשור לרשתות התקשורת? וכיצד קשור האינטרנט האיטי לרפורמה בסלולר של 2011, לתיק 4000 (פרשת בזק-וואלה) ואפילו לסיבים האופטיים? הנה 15 שאלות ותשובות שיבהירו את העניין ומספרות את הסיפור, מההתחלה.

מוזמנים להאזין ולעקוב אחר הפודקאסט בספוטיפיי, באפל פודקאסטס , בגוגל פודקאסטס או באפליקציה האהובה עליכם

העולם מתקדם במהירות הגלישה
 העולם מתקדם במהירות הגלישה

1. האם האינטרנט היה תמיד כל כך גרוע בישראל?

התשובה על כך פשוטה: לא. האינטרנט בישראל דווקא היה די מוצלח. בזק הייתה חברה שהכניסה את האינטרנט המהיר בצורה יחסית מהירה ובהצלחה אדירה בשנות האלפיים. זה קרה אחרי שבמשך שנים החברה הייתה מונופול ממשלתי והופרטה ב-2005.

הקבוצה שרכשה את בזק הייתה אייפקס-סבן-ארקין - שותפות של חיים סבן, קרן אייפקס ומורי ארקין. היא ביצעה תהליך משמעותי של התייעלות בחברה - והשיפור הורגש כמעט בכל המדדים. על אף שבתחום הטלפוניה הקווית בזק נותרה מונופול - בתחום האינטרנט קמה לה מתחרה, קבוצת התקשורת הוט - וכך נוצר בארץ דואופול של תשתיות ושירותי תקשורת שהיה דווקא יעיל עד לפני כעשור. אז התחילו הקלקולים.

2. מה השתבש בעשור האחרון?

האיזון בשוק הופר בעיקר משום שהרגולטור, משרד התקשורת, שם דגש רב על קידום רפורמות ותחרות בשוק הסלולר, שנחשב לשוק עם רווחיות עצומה. זו הייתה רפורמה נדרשת וחשובה והתוצאות שלה היו מוצלחות: שלוש החברות - סלקום, פלאפון ופרטנר - נכנסו לתחרות חזיתית ועזה, המחירים ירדו ונכנסו לשוק עוד שחקנים. אלא שבינתיים הוזנחו קווי התקשורת של האינטרנט. הסיבה: התחרות בתחום הסלולר הפכה כל כך עזה שלחברות פשוט לא היה פנאי עסקי וניהולי ובעיקר לא משאבים כספיים להתחרות ביניהן בתחום קווי האינטרנט. ובתחום כזה אם אין השקעה נאותה בתשתיות, לא רק שאין התקדמות - יש נסיגה לאחור. והאינטרנט בישראל הפך איטי. והיו עוד סיבות, שיפורטו בהמשך.

3. ובגלל זה הוחלט לבצע את רפורמת השוק הסיטונאי?

נכון. בשנת 2015 המדינה הבינה שנוצר כשל והכריזה על רפורמת השוק הסיטונאי שתכליתה הייתה הגדלת התחרות ומהירות הגלישה באינטרנט. הרעיון מאחורי הרפורמה הוא פשוט: כל קבוצות התקשורת יוכלו להציע חבילות לצרכן (באנדל): גם סלולר, גם אינטרנט וגם טלוויזיה. כמו שעושות היום סלקום tv ופרטנר TV. בצד היתרונות שהרפורמה הביאה - למשל, ניתן כעת לרכוש חבילת תקשורת ממקור אחד בלבד, היו לה גם השפעות שליליות.

4. מהן ההשפעות השליליות?

הרפורמה מחייבת את בזק והוט לתת גישה לתשתיות שלהן ליתר החברות ולהגיע לכל בית בישראל, מצב לא טבעי בשוק תחרותי. הדרישה מהן הייתה לאפשר לשאר החברות גם שימוש בסיבים אופטיים, שעליהם יכולה לעבור תעבורת אינטרנט במהירות גבוהה מאוד. הן סירבו בתחילה לפרוש סיבים אופטיים בתצורה הזו. גם מכיוון שנדרשו לפרוש את הסיבים בכל הארץ, לרבות במקומות שאין בהם כדאיות כלכלית בעבורן, וגם מכיוון שההשקעה בתשתיות הפכה לכלי תחרותי בידי מתחרותיהן. לכן פיתוח התשתיות התעכב מאוד.

5. איך זה קשור להפרדה מבנית ומה זה בעצם?

כדי לעודד את בזק והוט לסייע למתחרות שלהן המדינה הבטיחה להן סוכריה: בתמורה לאספקת תשתיות הן יקבלו הקלות שיאפשרו להן למזג ולהתאחד עם חברות הבנות שלהן - דבר שהמדינה מנעה כדי לא לאפשר לחברות לצבור כוח לא מידתי. לזה קוראים ביטול ההפרדה המבנית.

במקרה של בזק המשמעות של ביטול הפרדה מבנית היא שהחברה תוכל להתאחד עם החברות הבנות שלה, בזק בינלאומי, יס וכן הלאה. אלא שהמדינה סברה כי בזק לא עומדת בצד שלה בהסכם - אספקת תשתיות למתחרות בלי להערים קשיים - ולפיכך לא קיימה את חלקה בהסכם ולא איפשרה לה את המיזוגים. גם להוט לא.

6. מה היו ההשלכות?

הדבר הוביל את בזק להתנהלות שאפשר להגדירה לכל הפחות כמאוד בעייתית מבחינה תאגידית. תיק 4000 הוא כמובן חלק מהסיפור: שאול אלוביץ’, בעל השליטה הקודם בבזק, שענייניו יתבררו בקרוב בבית המשפט, מואשם בין היתר בכך שניסה להטות את הסיקור לטובת ראש הממשלה נתניהו דרך אתר וואלה, שגם הוא שייך לקבוצת בזק. והכול במטרה שנתניהו יעזור לו עם ביטול ההפרדה המבנית.

שאול אלוביץ' / צילום: תמר מצפי, גלובס
 שאול אלוביץ' / צילום: תמר מצפי, גלובס

7. הרפורמה נכשלה בגלל שהיא עודדה את בזק לחתור לביטול ההפרדה המבנית?

לא רק. זה מודל בעייתי מאוד מפני שמראש הוא דורש מהמתחרים לרכוש תשתית ממונופול. זה גם מקשה על התחרות וגם לא מאפשר לשחקנים לבדל את עצמם: אם כולם מספקים את אותה מהירות ואותו רוחב פס - איפה התחרות? ולמה שהמונופול ישאף לשפר את התשתיות שלו?

8. הבעיה באמת כל כך גדולה? בימי שגרה דווקא נראה שהגלישה בסדר

זה בדיוק מסוג הדברים שקשה להבין עד שהמצב לא משתנה - לרעה. כאשר רוחב הפס גדל, הדבר מאפשר לספק יותר ויותר שירותים בקצב מהיר. כבר היום, בבית ממוצע בעולם יש 15 התקנים המחוברים לאינטרנט. עם הזמן זה רק ילך ויגדל, הטכנולוגיה משתפרת ואנשים צורכים יותר ויותר מוצרים מבוססי אינטרנט. כבר לא רק טלוויזיה ומחשב, אלא גם חיישנים, אזעקות, מצלמות ואפילו מקררים, מכונות כביסה ושואבי אבק. לצורך זה נדרש רוחב פס.

9. וזה מה שקרה בסגר?

בדיוק. הקורונה סיפקה לנו הצצה לעולם בו רוחב הפס פשוט לא יעמוד בעומס. הסגר חשף את כל הכשלים בשוק התקשורת. מגזרים שלמים שנדרשו לשירותי תקשורת לא הצליחו לקבל אותם: המדינה גילתה שאין תקשורת רחבת פס באלעד וגם בשכונות חרדיות לפתע התגלה הצורך באינטרנט שלא קיבל מענה. הבעיה הייתה חמורה עד כדי כך שמדינת ישראל נאלצה לפנות בזמן הסגר ליוטיוב ולנטפליקס בבקשה שיפחיתו את איכות השידורים כדי שלא נגיע למצב של קריסת השרתים. אגב, ישראל לא הייתה המדינה היחידה שביקשה זאת. צרת רבים.

10. אז מה קורה עכשיו? נגזר עלינו לגלוש באיטיות?

לא, להפך. בימים אלה אנחנו לקראת מהפכת הסיבים האופטיים. מדובר בתשתיות אינטרנט מתקדמות בהרבה מאלה שאנחנו מכירים היום. השיפור המשמעותי הוא במהירויות הגלישה וביציבות. אם עד היום התרגלנו לאינטרנט קווי במהירות של 100 מגה בייט לשנייה, במקרה הטוב, בסיבים האופטיים אנחנו מדברים על מהירות גבוהה פי 10 לפחות - 1,000 מגה בייט לשנייה, וזו רק ההתחלה.

זה יאפשר מגוון רחב של שירותים שאת חלקם אפשר רק לדמיין כרגע. החל מטלוויזיה באיכות טובה הרבה יותר ובלי קפיצות וניתוקים, דרך משחקי רשת כבדים יותר ועד לעבודה משרדית יעילה.

11. מתי הנס הזה צפוי לקרות?

למעשה חלק מהצרכנים כבר נהנים מאינטרנט המושתת על סיבים אופטיים: סלקום ופרטנר התחילו לפרוש סיבים אופטיים לבתים. אבל עדיין מדובר על מעטים בעיקר בגלל מודעות נמוכה וביקושים נמוכים: מתוך מיליון בתי אב בישראל שיש להם נגישות לסיבים, רק 160 אלף מהם באמת משתמשים בהם. אך מעבר לכך, העיכוב המשמעותי הוא העובדה ששני השחקנים החשובים בשוק הזה - בזק והוט - התמהמהו בחיבור לסיבים האופטיים.

זה קרה גם בגלל שחייבו אותם לפרוש סיבים בכל מקום בישראל (פרישה אוניברסאלית) וגם בגלל כדאיות כלכלית נמוכה לתת למתחרות להשתמש בסיבים, כפי שהסברנו קודם.
בסופו של דבר, ולאחר שנים של דיונים וויכוחים בין הצדדים, גיבש משרד התקשורת את המתווה שזכה לשם "מתווה הסיבים האופטיים". על פי המתווה, הוט קיבלה פטור מחובת הפריסה האוניברסלית לסיבים אופטיים, ובזק לא תחויב בפריסה אוניברסלית אלא תוכל לבחור ולהודיע מראש באילו אזורים היא מתכוונת להפעיל רשת של סיבים אופטיים.

באזורים שיוותרו מחוץ למפה של בזק, יתר המפעילים, כמו פרטנר וסלקום, יקבלו סובסידיה מקרן השקעות שתמומן על ידי כל חברות התקשורת ותנוהל על ידי המדינה. המטרה של המהלך היא לגשר על העלויות הכבדות שכרוכות בפרישת תשתיות ולתת תמריצים למפעילים. המתווה הזה נמצא כעת בטיוטת חוק ההסדרים של משרד האוצר.
השורה התחתונה היא שרפורמת הסיבים יכלה לקרות הרבה קודם, אך נסחבה והתעכבה, והמפסיד העיקרי מכך הוא הציבור. זו סיבה משמעותית לכך שהאינטרנט בישראל איטי.

12. עכשיו יש שר תקשורת חדש, יועז הנדל, משהו ישתנה?

נראה שכן. יועז הנדל נחוש לקדם שתי רפורמות: את רפורמת הסיבים האופטיים, וכן את הרפורמה שתביא לכאן מהירות גלישה מהדור החמישי בסלולר. גם בתחום זה אנחנו מפגרים אחרי העולם. הנדל הגיע בתזמון מופלא לעשות את זה: הרפורמות בשלות למימוש. למעשה, פקידי משרד התקשורת עבדו עליהן והכשירו את הקרקע בנושא בשנים האחרונות. כעת הנדל רק צריך לבעוט אל שער. הוא מעוניין להשלים את המלאכה כדי להטביע חותמו ולחולל שינוי חיובי בשוק התקשורת.

13. מה עם המיזוג בין סלקום לגולן טלקום? הוא יקרה ואיך הוא ישפיע על האינטרנט?

כן, העסקה תקרה בסבירות גבוהה, כי רשות התחרות ומשרד האוצר כבר אישרו את המהלך. היא תהפוך שוק של שש חברות סלולר - סלקום, פלאפון, פרטנר, הוט מובייל, אקספון, וגולן טלקום - לשוק של חמש חברות. בכך תהפוך סלקום לקבוצת התקשורת הגדולה בישראל. למעשה, העסקה הזו מבטאת את העובדה שרוב חברות התקשורת בישראל מדשדשות מבחינה כלכלית, ואין תוחלת בקיום של כולן.

14. אם מצבן של חברות התקשורת גרוע, תהיה להן בעיה להשקיע בתשתיות?

נכון. לחברות יש בעיה אמיתית, כי אם אין להן מנועי צמיחה אמיתיים. הן באמת יתקשו להשקיע בתשתיות וכבר ראינו שאת המחיר של ההזנחה הזו כולנו משלמים. השבוע התארח ב"גלובס" מנכ"ל פלאפון רן גוראון והוא דיבר על כך ששיעור הרווחיות שהיה מנת חלקן של חברות הסלולר לפני עשור לא יחזור עוד. אבל יש גם קרן אור. הציפייה היא שכניסת טכנולוגיית הדור החמישי בסלולר לישראל - טכנולוגיה שמאפשרת העברת נתונים במהירות שיא - תביא עימה גם מנועי צמיחה חדשים.

15. האם אנחנו צריכים לחשוש מעלייה דרסטית במחירי הסלולר?

המחירים עשויים לעלות, אך לא בצורה דרמטית. עדיין יש בתחום הסלולר תחרות לא מבוטלת, והחברות צריכות למצוא את הדרך להרוויח מצד אחד, ולהעניק לנו שירות טוב ומחירים הוגנים ותחרותיים, מצד שני. 

***חזקת החפות. יודגש כי גם לאחר פתיחת משפטם, בנימין נתניהו ושאול אלוביץ', הם בגדר חשודים, לא הורשעו בביצוע עבירה ועומדת להם חזקת החפות

למה הגלישה שלנו כל כך מתסכלת?

בגלל רפורמת הסלולר של 2011
מחירי הסלולר נחתכו דרמטית בעקבות כניסה של עוד שתי שחקניות לשוק. המצב הכלכלי הקשה של החברות מנע מהן להשקיע סכומים מהותיים בתשתיות

בגלל מחסומים רגולטוריים
רפורמת השוק הסיטונאי שמחייבת את בזק והוט לתת גישה לתשתיות שלהן, לצד הדרישה של משרד התקשורת להגיע לכל בית בישראל, גרמו למחלוקות רבות בין משרד התקשורת לבין החברות ולעיכוב בפיתוח התשתיות, בעיקר סיבים אופטיים

בגלל הפרדה מלאכותית בין תשתית לספק אינטרנט
בישראל קיים מצב ייחודי לעולם, שבו חברה אחת מספקת את תשתית התקשורת וחברה אחרת מספקת את השירותים. הסיטואציה הזאת עלולה לגרום לקשיים בגלישה

גלובס טק:
רוצה להשאר מעודכן/ת בנושא?
הרשמה
הרישום נכשל
✓ הרישום בוצע בהצלחה!
צרו איתנו קשר *5988