בכירי ענף המלונאות מזהירים: "יש מלונות שלא יצלחו את המשבר, והם ייסגרו"

בשדות התעופה של עקבה וביירות, הוקמו מרכזים לבדיקה מהירה לאיתור חולי קורונה במטרה להסיר עוד חסם מהתיירים. בישראל האדומה אין מתווה, אין תוכנית, והעוסקים בענף כבר מביאים בחשבון שההתאוששות לא תקרה בקרוב. יש אמנם רצון והבנה מצד גורמים לחשיבות פתיחת השמיים והתיירות, אבל הרצון עוד לא הפך לתוכנית סדורה.

תעשיית התיירות בישראל נשענת כיום על תיירי הפנים. לאור המצב, לא כל המלונות נפתחו והרשתות חוששות שיונחתו עליהן גזירות שיחזירו אותן לאחור. כבר כעת ירד שיעור הסועדים המותרים בחדר האוכל מ-85% מהקיבולת ל-35%, במסגרת החמרת התו הסגול, עם זאת, הבריכות בבתי המלון קיבלו היתר להמשיך ולפעול, להבדיל מבריכות ציבוריות. כל שינוי בהנחיות, שנובע מהמספר הצומח של המאובחנים מדי יום, עשוי להוביל לסגירה מחודשת של בתי המלון. קברניטי הענף מודאגים ובצדק ועל כן התכנסו כמה מהם לפאנל (טלפוני) תחת הכותרת "כיצד תעשיית התיירות תשרוד את הגל השני". המשתתפים כללו את מנכ"ל משרד התיירות אמיר הלוי, מנכ"ל ישראייר אורי סירקיס, סמנכ"ל כספים בפתאל שחר עקה, סמנכ"ל כספים בישרוטל משה מגיד, ורן גולדשטיין, סמנכ"ל וראש תחום נדל"ן במידרוג.

חברת מטוסים ללא תיירות

ארבעה חודשים לתוך משבר הקורונה ו-60% מעובדי ישראייר קיבלו הודעה כי החל"ת שלהם יימשך עד לסוף פברואר. סירקיס מבין שאין מה לבנות על פתיחת שמים עד לפסח 2021. "ישראייר היא חברת תיירות שיש לה מטוסים ועכשיו היא חברת מטוסים שאין לה תיירות". מטוסי ישראייר הם היחידים מבין חברות התעופה הישראליות שנמצאים באוויר: היא טסה לאילת, היא מפעילה טיסות מטען (שמספרן קטן) וטיסות נוסעים נקודתיות. החברה קיבלה מחצית מ-140 מיליון השקלים שהיא תקבל כהלוואה בערבות מדינה ועם זאת, אומר סירקיס "אנחנו במוד של שרידות".

 אורי סירקיס, מנכ"ל ישראייר / צילום: שלומי יוסף, גלובס

אחרי ש-95% מהמלונות בארץ היו סגורים, מאז סוף מאי עוד ועוד בתי מלון נפתחים. ברשת פתאל נפתחו 23 בתי מלון, כ-60% מכלל בתי המלון של הרשת בישראל. סמנכ"ל הכספים של החברה שחר עקה שואב אופטימיות ממלונות הרשת בגרמניה, בהולנד ובאנגליה שם התפוסה עולה ושיעור המלונות הפתוחים גדול בהרבה (כ-150 מתוך 180).

ישרוטל, שבנויה על תיירות פנים מטבעה (בעיקר באילת), פתחה את רוב המלונות שלה. סמנכ"ל הכספים משה מגיד אמר כי "ידענו ימים קשים עם הרבה ביטולים אבל זה נרגע. במלונות שנשענים על נכנסת כמו ת"א או הרצליה אנחנו עובדים סביר אבל לא יותר מזה".

בענף המלונאות והתיירות נושאים עיניים למשרד התיירות כמו גם לאוצר. מנכ"ל משרד התיירות אמיר הלוי מפרט כי "תיירות הפנים אמורה לשמר את תשתיות התיירות של המדינה. זה שאין תקציב (ממשלתי) זה מקשה עלינו אבל הצלחנו לתת גלגלי הצלה נקודתיים (למשל למורי הדרך) לטווח קצר וגם לטווח הארוך. אם בשנת2021 נהיה באותו מצב, אנחנו צריכים להיות מוכנים לזה, יש ערים כמו טבריה שיצטרכו טיפול נקודתי. בגלל שיש הרבה יזמים, ממורי דרך ועד מלונאים שיצאו לשיפוץ, כולם נכנסו להתחייבויות וזה מטריד אותנו. הבעיה הכי גדולה היא בעיתוי של האירוע הזה. לפני שלוש שנים בזמן אינתיפאדת הסכינים, הגיעו שלושה מיליון תיירים לישראל. השנה היינו מגיעים לחמישה מיליון - ולזה כולם נערכו עם השקעות. כעת ההשקעות הפכו להתחייבויות שצריך לשלם אותן בתזרים אפס".

 אמיר הלוי, מנכ"ל משרד התיירות / צילום: שלומי יוסף, גלובס

צינון גם בנדל"ן למלונאות

חמישה מיליון תיירים בשנה הפכו לחלום רחוק. האם המשבר יוביל לעצירה ביזמות של בנייה חדשה? בשנים האחרונות דיווחנו גם במדור הזה על כניסה של חברות נדל"ן לתחום המלונאות, בכללן נצבא, ישראל-קנדה, עזריאלי ואחרים. רן גולדשטיין, סמנכ"ל וראש תחום נדל"ן במידרוג, סבור ש"הקורונה טרפה את הקלפים. תהיה עצירה מסוימת לפחות בפרויקטים שניתן לעצור. יש פה צינון משמעותי לשוק. יזמים שחשבו בעבר, יחשבו כעת פעמיים אם להיכנס לענף שהוא תנודתי ומושפע משינויים כלכליים".

התחזית של מידרוג להתאוששות בענף מכוונת ל-2023 ל-2025. "זה קשור לכלכלות שעוטפות את המלונאות", מסביר גולדשטיין, "ככל שהמשבר יעמיק ההתאוששות תיקח יותר שנים. הכנסות המלונאות כפופות לעונתיות: את הרבעון השני הם ספגו, ובימים כתיקונם הרבעון השלישי אמור לספק הכי הרבה הכנסות וזה לא יהיה. ככל שמתקרבים לרבעונים הראשונים של 2021 החברות המלונאיות חייבות לייצר מזומנים על ידי הגדלת המינוף או מימוש נכסים כדי לצלוח את התקופה. מציאת חיסון תביא בוסט נקודתי, אבל המלונאות תושפע מהכלכלה העוטפת, ומשום שזו כלכלה במיתון בכל העולם - זו כלכלה שבה הצריכה נמוכה והאבטלה גבוהה - ההתאוששות תהיה יותר איטית. בישראל יש מקומות שיהיו פגיעים יותר ויש פחות, כמו אילת. תל אביב שפונה לקהל העסקי תחווה שנים פחות טובות".

 רן גולדשטיין, סמנכ"ל וראש תחום נדל"ן במידרוג / צילום: סיון פרג'

האם אפשר לתכנן בכלל קדימה? "שרטטנו תוואי עם תחילת המשבר", אומר סירקיס "פספסנו את משך המשבר אבל ידענו שיש ארבע מעגלים - מעגל תיירות הפנים שיתאושש ראשון, השני הוא קבוצות שבאות לישראל על רקע דתי, מעגל שלישי הם התיירים העצמאיים (FIT) והרביעי הוא של תיירות בקבוצות. זה הבסיס שאנחנו עובדים עליו ולכן לא הפסקנו לטוס לאילת. אנחנו מחזיקים הזמנות ל-12 אלף אוונגליסטים שרוצים להגיע לכאן, וזה כשנתח השוק שלנו הוא 15%. זה אומר שיש 150 אלף איש שיכולים להביא אותם לארץ, לארגן להם בדיקת קורונה מהירה, להשאיר אותם 48 שעות במלון והם יגידו כן. כי הם משתוקקים לבוא ולהתפלל בישראל. יש ויכוח שרה"מ לא מכריע בו, והוא האם אפשר לבצע בדיקות בשדה התעופה. משרד הבריאות טוען שהבדיקות הן נכס לאומי ולכן הוא לא מוכן שיבצעו לתיירים. זה 150 אלף איש שאפשר למלא איתם את המלונות בכנרת בספטמבר ולהפיח תקווה בענף".

לשאלה עד כמה הסיוע הממשלתי משמעותי בהתמודדות משיב עקה: "הסיוע נמדד בהיקף ובמהירות. להלוואות בערבות מדינה יש המון חורים. מלונות רבים לא קיבלו דבר וכיום הם לא יכולים לשלם לספקים ואפילו לא עונים להם לטלפון. זה כאוס. לא נותנים הלוואות גם לחברות גדולות בתחום שנחשב מסוכן. באירופה לעומת זאת כל המנגנונים להחזרת עובדים היו מהירים וגמישים, את הכספים קיבלנו באופן מידי. הלוואות בעקבות מדינה קיבלנו כבר, פה הכול יותר איטי".

מגיד מוסיף: "כשהיו אירועים מלחמתיים היה יותר קל לקבל פיצוי, במלחמת שלום הגליל היה נוהל על בסיס ירידה במחזורים, ואז זה עבד".

על כולם לחלוק את הפגיעה

באוויר יש דיבור על סגר נוסף בכדי לשטח את עקומת החולים שמשתוללת. הלוי מזכיר לנוכחים כי "הסגר הבא הוא עניין של זמן. היות שאנחנו יודעים כמה עולה לפתוח מלון אחרי שסוגרים אותו, נעשה הכול שזה לא יקרה". מבחינת המלונאים סגר, גם אם לזמן קצוב משמעו גזרה קשה. "ניאלץ להתנהג כמו בחודש מרץ", אומר מגיד, "נוציא את כל העובדים לחל"ת נצטמצם למינימום עד יעבור זעם. יש לנו רזרבות לעבור את זה אבל ניאלץ לנקוט במהלכים, כולל לבקש פטור מארנונה, לדון על תשלום של שכר דירה, אין דרך אחרת".

האם בעלי הנכסים הקלו בשכר הדירה למלונאים?
"כשהמדינה סוגרת לנו מלונות יש לנו עילה להגיד שאנחנו לא משלמים שכר דירה", אומר מגיד ומוסיף, "שכר דירה הוא נושא שנתון למו"מ. לפי עקה, "הסיטואציה היא שכולם צריכים לחלוק את הפגיעה. למלונאים ששוכרים יש הפסד שוטף כשהמלון סגור ודורש תחזוקה".

גולדשטיין: "שמענו על הקלות לא רק בתחום המלונאות, ולא רק בישראל. יש החלה על ידי בעלי הנכסים לטובת המלונאים וגם הבנקים נוקטים אורך רוח כשהם לא ממהרים להוריד שאלטר על הלוואות, אבל גם לזה יהיה סוף. בארה"ב המלונאים קיבלו סכומים משמעותיים לחשבון הבנק ונאמר להם שבעוד כמה חודשים תיעשה בדיקה האם מגיע להם הכסף, אבל דבר ראשון הם קיבלו. ככל שהפעילות תמשיך להיות במגמת התאוששות ורמת ההכנסות והרווח התפעולי מהמלונות יקטנו, אני משער שיגיעו להסכמים חדשים של שכר דירה. אבל זה ישפיע על שווי המלונות שכרוך בפעילות התפעולית של המלון. בתוך כך אנחנו מניחים שיהיו גם מלונות שייסגרו. מלונות ללא נזילות או גמישות פיננסית ונגישות לשוק ההון עלולים שלא לצלוח את המשבר. המלונות הוותיקים בישראל כבר התמודדו עם משברים, לעומת זאת יש חברות חדשות שהן ברמת סיכון גבוהה יותר. יש משמעות להתמודדות עם משברים בעבר גם אם זה משבר בסדר גודל אחר. יכולות העבר משפיעות מבחינת המהירות וההתאמה".